לאחר שנדחקה שנה מתאריך הבכורה הראשוני שלו ב-2020, הסרט של דניס וילנבחוֹלִיתהוקרן עבור קהל מבקרים בפסטיבל ונציה 2021.
חלקם שיבחו את קנה המידה הרחב והמסיבי של הסרט כמבריק ומעורר יראת כבוד, בעוד שאחרים האשימו אותו בכך שהוא החלק הראשון בסדרה מתוכננת בת שני חלקים שמסתיימת בדיוק כשהדברים מתחילים להיות מעניינים. סרט ענק וצפוי כמוחוֹלִית, שתואר על ידי יותר מאדם אחד כ"בלתי ניתן לצלם", היה חייב לייצר מגוון רחב של דעות ביקורתיות, כשעוד יתקרבו לבכורה המתוכננת באוקטובר 2021.
הנה מה שיש למבקרים לומר עליוחוֹלִית.
מדע בדיוני חכם יותר
הגרדיאן, Xan Brooks
אפוס הפנטזיה של דניס וילנב אומר לנו שמראים בעלי תקציב גדול לא חייבים להיות מטומטמים או היפראקטיביים, שאפשר לאפשר את המעבר השקט המוזר בין הפיצוצים...חוֹלִיתהוא צפוף, מצב רוח ולעתים קרובות די נשגב.
IGN, סקוט קולורה
וילנב מרשים לעתים קרובות ביכולת שלו לקחת מושגי מדע בדיוני מנוסים ולעשות עליהם סיבוב חדש.
עיבוד נאמן
רוג'ר אברט, גלן קני
לומר שלא הערצתי את סרטיו הקודמים של וילנב זה קצת אנדרסטייטמנט. אבל אני לא יכול להכחיש שהוא עשה סרט יותר משביע רצון מהספר. או, אני צריך לומר, שני שלישים מהספר.
אִימפֶּרִיָה, בן טרוויס
Mashable Top Stories
ולחובבי המדע הבדיוני, במיוחד אלה שסגדו זה מכבר לסיפורו הצפוף של פרנק הרברט וחיכו עשרות שנים עד שהוא יובא למסך בגלגול מוצלח יותר ממה שהצליחו יוצרי סרטים קודמים, אל תטעו: וילנב.חוֹלִיתהוא ההתאמה שתמיד חלמת עליה.
סוף פתאומי
IGN, סקוט קולורה
וילנב הוכיח את עצמו כאמן מסוג המדע הבדיוני החכם והמסוגנן שעיבוד חולית מודרני דורש, והסרט הוא ניצחון בכל הנוגע לוויזואליה ולסאונד שלו. אבל יש חוסר צורה בחלק האחרון של הסרט שגורר אותו למטה ומסיח את הדעת מיופיו.
אינדיוויר, דוד ארליך
"חולית" דומה רק לחלום בכך שהוא נחתך על פתק כל כך שטוח ובלתי פתור, עד שאי אפשר להאמין שמישהו היה בוחר בו בכוונה.
ה-LA Times, ג'סטין צ'אנג
עד שהסרט נעצר בפתאומיות ולא מספקת באמצע אירועי הרומן של הרברט, יש תענוג לראות את משחק הכס המסוים הזה מתנגן, אם כי אולי יותר הנאה מאשר עומק או משמעות.
רף גבוה לכניסה
יריד הבל, ריצ'רד לוסון
חוֹלִיתעצים עם רצינות עצמית כל כך מרוחקת ובלתי מזמינה שקשה לאהוב, קשה אפילו לחגוג כיצירה מובטחת של סופר זרוע. בכל הפלא שלו,חוֹלִיתשוכח לעשות דברים בסיסיים כמו לתת לנו מישהו או משהו להתבסס עליו, או להרגיש אליו, או לחשוב עליהם יותר מהקטע של הסרט.
הגרדיאן, Xan Brooks
הוא בנה לנו כאן עולם שלם, עמוס מיתוסים ומסתורין, משולל שלטים סיפוריים או אפילו אקספוזיציה שימושית.
עוצמתי וסוחף
CNET, ריצ'רד טרנהולם
בידיו של וילנב, הגרסה הזו שלחוֹלִיתהוא דמיון עשיר מפורט ומעורר השראה, מלא בדימויים מרשימים. זה מוזר ביותר ומנצח.
ה-LA Times, ג'סטין צ'אנג
לעת עתה, קשה להכחיש את ההתרגשות של הרגשה נסחפת בגבולות החול, התבלינים והתככים הבין-פלנטריים הגדולים של הסרט הזה, שהתממשו ברמת אומנות כל כך משתלטת בצחיחות החנוקה באבק שלה, שאולי תרצו למשוך את המסכה למעלה. קצת יותר צמוד בתיאטרון.
EW, לאה גרינבלט
למעשה, העיבוד החדש של וילנב לרומן הקלאסי של פרנק הרברט משנת 1965 הוא בדיוק מסוגם של יצירת קולנוע שופעת ונעלה שמסכים רחבים נוצרו עבורם; חוויה חושית כה עשירה וסוחפת שהיא מבקשת שיראו אותה בגדול, או לא בכלל.
חוֹלִיתבכורה בבתי הקולנוע וב-HBO Max ב-22 באוקטובר.
