בעיית הדיסאינפורמציה של פייסבוק היא לא תוצאה של כמה תפוחים רעים.
כך טוענים שני חברי קונגרס במכתב חריףמכוון לענקית הטכנולוגיה. הנציגים אנה ג'י אשו מקליפורניה וטום מלינובסקי מניו ג'רזי פגעופייסבוקעם הודעה כתובה ביום חמישי, המאשימה את החברה בכשלים מערכתיים שהקצינו את "המון ההתקוממות" שמאחוריפיגוע ב-6 בינוארהתקפה על בניין הקפיטול של ארה"ב.
המכתב מופנה ישירות למנכ"ל פייסבוק, מארק צוקרברג, ומבהיר כי הנציגים רואים בו אחראי באופן אישי למצב התהומי הנוכחי של מערכת האקולוגית של המידע הדיגיטלי.
"אולי אין ישות אחת אחראית יותר להפצת תיאוריות קונספירציה מסוכנות בקנה מידה או להדלקה של תלונות נגד הממשלה מאשר זו שהתחלת ושאתה מפקח עליה היום כיו"ר ומנכ"ל", נכתב במכתב.
יש לציין כי הם מבהירים שזו לא בעיה שהתמתנות מוגברת של תוכן יכולה לפתור לבדה. במקום זאת, הם טוענים, עצם העיצוב של פייסבוק עצמו הוא הבעיה.
"האלגוריתמים שפייסבוק משתמשת בהם כדי למקסם את מעורבות המשתמשים בפלטפורמה שלה מערערים את תחושת המציאות האובייקטיבית המשותפת שלנו, מעצימים אמונות פוליטיות שוליות, מאפשרים קשרים בין משתמשים קיצוניים, ובאופן טראגי מובילים חלק מהם לבצע אלימות פיזית בעולם האמיתי, כמו מה חווינו ממקור ראשון ב-6 בינואר", ממשיך המכתב.
מהירות אור ניתנת לריסוק
פנינו לפייסבוק לקבלת תגובה למכתב ולביקורות שלו, אך לא קיבלנו תשובה מיידית.
יש לציין שגם הנציגים אשו ומלינובסקי לא נותנים לטוויטר ולגוגל להתנתק. באותיות נפרדות, השנייםלהאשים את טוויטרוYouTube בבעלות גוגלשל שימוש באלגוריתמים ש"[מגבירים] חומר עליון לבן, אנטישמי ושאר קונספירציות" ו"מקלים על קשרים בין משתמשים קיצוניים", בהתאמה.
אבל בחזרה לפייסבוק.
בעיה מיוחדת עבור הנציגים Eshoo ומלינובסקי היא שכפי שהם רואים זאת, פייסבוק עשתה מאמצים זמניים לטפל לפחות חלקית בבעיות שהם מדגישים - דגש על זמניות. הם מצטטים מבחן 2020, דיווחועל ידי הניו יורק טיימס, על ידי פייסבוק כדי להוריד פוסטים כביכול "רעים לעולם".
הקמפיין הספציפי הזה, דיווחפִּי, התפוגג כאשר פייסבוק הבינה שזה הביא לכך שאנשים בילו פחות זמן בפייסבוק.
ראה גם:אנשים נלחמים באלגוריתמים למען עתיד צודק ושוויוני יותר. גם אתה יכול.
הנציגים אשו ומלינובסקי, לפי המכתב ביום חמישי, רוצים לא פחות מ"בדיקה מחדש בסיסית של מקסום מעורבות המשתמשים כבסיס למיון והמלצה אלגוריתמית".
היי, חברי קונגרס יכולים לחלום. ובניגוד לכולנו, הם יכולים גם לחוקק חקיקה.