קיימברידג' אנליטיקה אולי הייתה הקש ששבר את גב הגמל עבור משתמשי פייסבוק. קרדיט: בוב אל-גרין/מאשבל
רוב הסיכויים שאתה עובד עבור פייסבוק.
כנראה שאין לך משרד או תעודת זהות. וכמעט בטוח שלא מקבלים תשלום. אבל אם אתה אחד מ-239 מיליון האמריקאים שמשתמשים בפלטפורמה מדי חודש, העבודה שלך חשובה לא פחות מקודן. אולי יותר. הקליקים, הלייקים והפוסטים שלך ממשיכים להפיץ תוכן, משתמשים לגלול ולהזרים נתונים לתוך אלגוריתמים המשמשים להצגת מודעות. עזוב, והרציף מתפורר.
יש לשערוריית קיימברידג' אנליטיקהנסע משםחלק מהמשתמשים - בעיקר אלה שמוטרדים מהאופן שבו פייסבוק אוספת מידע אישי. אבל אל תשכח שפייסבוק לוקחת ממך גם משהו אחר: העבודה שלך.
אתה עושה שתי עבודות עבור פייסבוק. אתה מייצר נתונים ומייצר תוכן. פייסבוק היא בעצם חברת פרסום, וכל פיסת מידע שאתה חושף הוא נתונים שמפרסמים יכולים להשתמש בהם כדי להשפיע על איך ומה אתה קונה. לפעמים זה שפיר למדי (אולי אתהלַעֲשׂוֹתרוצה את המנוי הזה של סינר כחול). פעמים אחרות זה לא. נתונים הם כלי רב עוצמה לכל מי שרוצה לעצב את ההתנהגות שלך, וכפי שמראה קיימברידג' אנליטיקה, זה יכול להיות מסוכן.
התפקיד שלך הוא להסיע אנשים לפלטפורמה ולהשאיר אותם שם
אתה גם יוצר את רוב מה שיש בפייסבוק. אתה כותב פוסטים, משתף תמונות ומצלם וידאו חי של נאומים, הפגנות ועודיריות של המשטרה. הזמן והמאמץ שאתה שוקעת ביצירת וידוי פואטי, התלהמות נלהבת, הרהור מתחשב בחדשות היום - תחשוב על זה כעל עבודה שאתה עושה עבור פייסבוק. אתה פועל כדי שהאתר יישאר מזמזם ותוסס, ואתה יוצר סיבות לאחרים להמשיך לגלול. התפקיד שלך הוא להסיע אנשים לפלטפורמה ולהשאיר אותם שם.
ואתה מבלה הרבה זמן לעשות את זה. בשנת 2016, המשתמשים הוציאו בממוצע של50 דקותיום באמצעות מוצרי פייסבוק, כולל אינסטגרם ומסנג'ר. למספר הזה ישדחהלאחרונה, אבל נניח שאתה מבלה, נניח, 35 דקות ביום באתר. זה 26 ימים של שמונה שעות בשנה - "יותר מכל פעילות פנאי אחרת שנסקרת על ידי הלשכה לסטטיסטיקה של העבודה, למעט צפייה בתוכניות טלוויזיה וסרטים", לפיניו יורק טיימס. "זה יותר זמן ממה שאנשים מקדישים לקריאה (19 דקות); השתתפות בספורט או פעילות גופנית (17 דקות); או אירועים חברתיים (ארבע דקות)."
זמן מושקע?
פנאי הוא עבודה בפייסבוק. אנשים משתמשים באפליקציה בהתנדבות, ובכל זאת, ככל שיותר ויותר פעילויות חברתיות עוברות לאינטרנט, זה יותר ויותר עבודה שאנשים מרגישים שהםישלעשות כדי לחיות חיים משמעותיים ומקושרים. פייסבוק הוא ניוז פיד, אלבום תמונות, ארכיון אישי, פורום קהילתי ועוד. תחשוב, לשנייה, על מחיקת פייסבוק. מה יקרה לתמונות שלך? איפה תשיג את החדשות שלך? מישהו יזכור את יום ההולדת שלך?
מהירות אור ניתנת לריסוק
כמו כל חברות המדיה החברתית, פייסבוק מרוויחה כסף מהעבודה הבסיסית של החיים: הצורך שלנו לשמור על חברויות וקשרי משפחה, להתעדכן בחדשות, ליצור ולחלוק אמונות על העולם. "מה שנראה, במבט ראשון, כפעילות חופשית של תקשורת",חוקריםבאוניברסיטת לונבורג ובאוניברסיטת אסקס כתבו במאמר לאחרונה, "הוא למעשה סוג של 'עבודה חינם'".
זה גם עבודה יקרת ערך. החברה הרוויחה כמעט 16 מיליארד דולר ברווח ב-2017, לפי השנתי שלהדוח רווחים. רוב זה היה מהכנסות ממודעות, שקפצו בכמעט 50 אחוז.
עבודה חינם תמיד גרמה לכלכלת ארה"ב לזמזם. העבדות הקימה את המדינה על רגליה, ועבודות בית ללא תשלום - בישול, ניקיון וטיפול בילדים, עדיין נעשות בעיקרעל ידי נשים- כבר יותר ממאתיים שנה אפשרו לאנשים להתעורר כל בוקר וללכת לעבודה. המאמץ שאנו משקיעים בטיפול באחרים הוא צירים, ונשים עדיין עושות את רוב זה. בעוד שמעסיקים נהנים בעיקר מהעבודה הזו ללא שכר בעקיפין, חברות מדיה חברתית הולכות ישירות למקור. הם שואבים ערך ישירות מהעבודה שאנו עושים כדי להישאר מחוברים לעולם.
סוג זה של מיצוי אינו ייחודי לפייסבוק, ואפילו לא לרשתות החברתיות. הרעיון של "צרכן" - צרכן שגם מייצר - מתחיל בשנות ה-80. אתרים כמו Yelp מסתמכים על משתמשים כדי ליצור ביקורות;Spotifyמבקש מהמאזינים למלא נתוני אלבום חסרים; בינוני מרוויח כסף מסופרים חובבים שרוצים לפרסם. כמו פייסבוק, אתרים אלו לרוב ממסגרים את העבודה שלך כהזדמנות "להתחבר" או "לשתף". אי תשלום עבור עבודה זו נקרא "מיקור המונים".
מבקרי המודל הזה אומרים שזה ניצול. אריק פוזנר, תיאורטיקן משפטי מאוניברסיטת שיקגו, קרא למשתמשי טוויטר "כוח עבודה של עבדים,"וסלבריטאים קטנים ביוטיוב התנגדו למאמצי הפלטפורמה להקשות על יוטיוברים לייצר רווח מסרטונים.
מה שזה לא יהיה, מדיה חברתית היא עבודה
מה שזה לא יהיה, מדיה חברתית היא עבודה. אנשים שיוצרים תוכן למחייתם מבינים זאת טוב יותר מרובם. אם אתה צלם, אתה חייב להיות באינסטגרם. ואם אתה עיתונאי, אתה חייב להיות בטוויטר. זה המקום שבו אתה מוצא חדשות טובות, מקדם עבודה ומקבל הופעות - לעתים קרובות בזמן שלך. ביטול טוויטר "יהיה אסון" לכותבים ולחברות שהם עובדים בהן, אמר איתן קלפר, עורך המדיה החברתית העולמית של HuffPost.אתניו רפובליקהבשנת 2017.
התנועה הבלתי פוסקת של המדיה החברתית מעידה לאיזה סוג עבודה יש ערך כספי. כתבים חובבים מפרסמים חדשות לפני מקצוענים, ולכן חברות התקשורת מצפות שכותבים יוציאו דיווחים מחוץ לשעון. וכשהאינטרנט גדוש בתוכן, אף אחד לא רוצה לכסות על מילים ותמונות שהם יכולים לקבל בחינם.
כן, כמה משתמשי מדיה חברתית הבינו איך להפוך את העבודה שלהם למזומן. סלבריטאים מודרניים כמו PewDiePie והזוג #vanlife השתמשו בפלטפורמות חברתיות כדי להשיק קריירות רווחיות. קל לקנא באנשים האלה; אחרי הכל, הם גורפים מזומנים ועושים מה שכולם עושים בחינם. אבל העובדה שחלק מהאנשים מקבלים תשלום היא עדות לערך העבודה של כל משתמש.
אולי לכולנו מגיע משהו קטן. אחרי הכל, אנחנו לא ממש משתמשים בפייסבוק; אנחנו עושים את זה.
קייסי וויליאמס היא סופרת שבסיסה בדורהם, צפון קרוליינה. הוא מכסה נושאים מזכויות עובדים ועד פוליטיקה סביבתית.עבודתו הופיעה ב"ניו יורק טיימס", "האומה" וברשתות ארציות ומקומיות אחרות.
דיימון ברס הוא עורך בכיר ב-Mashable, המפקח על סיקור טכנולוגיה ומדע. בעבר הוא היה עורך טכנולוגיה בכיר ב"האפינגטון פוסט". עבודתו הופיעה ב-Reader's Digest, Esquire.com, ניו יורק דיילי ניוז ובחנויות משובחות אחרות.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.