גוגל, אפל, מיקרוסופט, WhatsApp ועוד מספר רב של חברות וארגונים התנגדו פומבית להצעה של סוכנות הביון הבריטית GCHQ לפתוח תקשורת מוצפנת לממשלה.

במכתב פתוחל-GCHQ, מיום 22 במאי, פונה הקבוצה לאהַצָעָהפורסם על ידי GCHQ בנובמבר 2018. בעוד שהמכתב אומר כי "העקרונות שנקבעו על ידי פקידי GCHQ הם צעד חשוב בכיוון הנכון", הוא מבקר את ההצעה ל"הוספת משתתף אכיפת החוק בשקט לצ'אט או שיחה קבוצתית". המכונה גם "הצעת הרפאים".

בעיקרו של דבר, ה-GCHQ רוצה ששירותי הודעות כמו Messenger, WhatsApp ו-Signal של פייסבוק יכניסו מתג שיאפשר לממשלת בריטניה לחטט בכל צ'אט מוצפן. ובעוד שההצעה של ה-GCHQ מתעקשת שזה "לא על החלשת ההצפנה או הבסתו של השירות מקצה לקצה", גוגל, אפל וחתימות אחרות על המכתב טוענות שהצעה כזו "תהווה איומים רציניים על אבטחת הסייבר ועל ידי כך. מאיימים גם על זכויות אדם בסיסיות, כולל פרטיות וחופש ביטוי".

המכתב מפרט כמה סיבות מדוע הצעת הרוחות היא רעיון נורא. זה מערער את תהליך האימות והוא עלול להכניס פגמי אבטחה חדשים (לא מכוונים) למערכות תקשורת מוצפנות. זה גם יערער את אמון המשתמשים במערכות כאלה, ופותח אפיקים חדשים לשימוש לרעה - האם היית סומך על הצ'אט המוצפן שלך להיות פרטי באמת אם היית יודע שיכול להיות פקיד ממשלתי שקורא כל מילה שכתבת?

לסיכום, החותמים על המכתב מפצירים ב-GCHQ לנטוש את הצעת הרוחות, כמו גם "להימנע מכל גישות חלופיות שיאיימו באופן דומה על הביטחון הדיגיטלי וזכויות האדם".

מלבד ענקיות הטכנולוגיה המפורטות לעיל, החתומים על המכתב הפתוח כוללים ארגוני חברה אזרחית כמו Electronic Frontier Foundation ו-Human Rights Watch, כמו גם כמה מומחי אבטחה.

בתגובה סיפר איאן לוי, ממחברי ההצעההגרדיאןכי "אנו מברכים על התגובה הזו לבקשתנו למחשבות על גישה יוצאת דופן לנתונים - למשל לעצור טרוריסטים. ההצעה ההיפותטית נועדה תמיד כנקודת מוצא לדיון. נמשיך לקיים קשר עם גורמים מעוניינים ונשמח לקבל דיון פתוח כדי להגיע לפתרונות הטובים ביותר שאפשר".