השעה כמעט 23:00 באוסטרליה, אבל גאי פירס מלא באנרגיה. הוא מדבר על רובוטים.

הכוכב שלמַזכֶּרֶתוLA סודיהיה זה עתה בסרט בשםדוני הרחפן-- קצר פוסט-אפוקליפטי שבו רובוט בעל מראה ידידותי בתחילה (בקולו של פירס) זוכה בפרס הומניטרי.

זה צילום יפה,מראה שחורהלצלול לתוך ויכוח שהיה מפחידסטיבן הוקינג,כל תעשיית הטכנולוגיהובערך כל מי שראה אי פעם סרט מדע בדיוני בודד: מה יקרה לנו אם הטכנולוגיה תמשיך להתקדם בקצב הנוכחי שלה, כמעט מהירות האור?

פירס, מסתבר, אובססיבי בדיוק כמו כולנו.

"אני כל כך מוקסם מההתלהבות שלנו מהטכנולוגיה", הוא אומר לי בשיחה שלנו.

"אתה יודע, אתה מסתכל על קנה המידה, אתה מסתכל על ההתקדמות של זה, ואתה חושב, ובכן, כמה רחוק אנחנו יכולים ללכת?"

עם זאת, כשמדובר במכונות כמו המל"ט החכם באופן מלאכותי המופיע בסרט, לפירס יש רגשות מעורבים.

"אני חושב שיש לנו את הכפייה המאוד אפלה והמוזרה הזו לשחזר את עצמנו", הוא אומר. "ולא רק בדרך הטבעית להביא ילדים לעולם, אלא ברעיון ליצור רובוט ולהיות מסוגל לתקשר עם הרובוט הזה, ואז לגרום לרובוט הזה לעשות דברים בשבילנו."

מצד אחד, אומר פירס, זה מרגש ומבריק שהצלחנו ליצור את הדברים האלה. אבל זה מעורר כמה שאלות גדולות.

"האם נוכל לפתח את המוח של המחשב הזה או הרובוט הזה שאנחנו יוצרים עד לנקודה שבה בעצם נהיה שווים?" תוהה פירס. "או איפה אולי הרובוט הזה עולה על האינטליגנציה שלנו?"

דוני הרחפן והפחד של החברה מבינה מלאכותית

בבימויו של יוצרת הקולנוע בת ה-26 מקנזי שפרד,דוני הרחפןמספר את סיפורו של מזל"ט סופר חכם שהצליח לזכות בפרס איש השנה על עבודתו ההומניטרית.

לדוני יש פנים קטנות ומתוקות וקול מרגיע. הוא מזמזם על הבמה ומתאר, בעזרת כמה קטעי וידאו ציוריים, את המסע ברחבי העולם שהוביל אותו לנקודה זו. כל העניין מתחיל מספיק בריא, אבל - כמו זההואבינה מלאכותית שאנחנו מדברים עליה -- הפחד מהעתיד (והמכונות) אורב ממש מעבר לפינה.

"אני חושב שהפחד שלנו ממה שאנחנו מסוגלים לעשות - ולכן המשמעות של מה שאנחנו מסוגלים ליצור - כנראה מפחיד אותנו", מסביר פירס.

"ואני חושב שעבור רובנו, שכאילו יושבים בבית והולכים לעבודות הסטנדרטיות למדי שלנו ועושים מה שאנחנו עושים - זה לא ממשלות שיצרו מכונות ומחשבים בסגנון צבאי וכו' - אנחנו 'בטח יושבים כאן והולכים, 'מה הם יוצרים אחר כך?'

"'האם אנחנו הולכים להתפוצץ? האם אנחנו מתכוונים להסתבך בעצמנו?'"

הכל מאוד מרגש לצפות בתוכניות טלוויזיה על טכנולוגיה ולהתפעל מרובוטים שיכולים לשאוב את הבית, אומר פירס, אבל כמה רחוק כל זה יגיע?

"אני כן חושב שהחשש של החברה לגבי זה תקף", הוא אומר. "אני חושב שכנראה זה מורכב וזה מבולבל, כי זה גם חדור בהתרגשות לגבי פוטנציאל ואפשרות.

"אבל אתה מסתכל עד כמה העולם יכול להיות מדוכא, כמה אנחנו הורסים בעולם, על הפלנטה הזו, על הפלנטה הירוק והכחול הזה שאנחנו חיים עליו... אז כל הטכנולוגיה הנפלאה הזו שאנחנו יוצרים, אנחנו יודעים שאנחנו הורסים את עצמנו עם זה".