הראיון הזה מכיל ספוילרים לעונה 5 של הקוסמים, פרקים 5 ו-6. עברו על המחלקות על סכנתכם.
זה נדיר שמעריצי Syfy'sהקוסמיםקבל עזרה כפולה של עוגת ברייקבילס, אבל הפרקים החמישי והשישי של עונה 5 שודרו גב אל גב בתכונה כפולה עוצר אפוקליפסה שהרסה את הירח, שיחררה את הקראקן, והגדירה את הדמויות האהובות על המעריצים אליוט ומרגוט בזמן לולאה שיכולה להסתיים רק כאשר (ואם) הם הצילו את העולם.
כִּיהקוסמיםאוהב לשים כובע על כובע (על כובע, לפעמים על כובע אחר, עצוב יותר), לולאות הזמן של פרק 6 משמשות כהזדמנות לתוכנית לחקור את הפסיכולוגיה של אליוט באופן שהתוכנית לא ניסתה בעבר. השחקן הייל אפלמן דיבר עם Mashable על הטראומה של אליוט, תהליך הפיכתו לקסוםיום האדמה, ומה עשוי לבוא בהמשך עבור הבלמים בעונה 5.
מה הייתה התגובה שלך כשקראת את התסריט לפרק 6 וגילית שאתה וסאמר צריכים לעשות איום האדמהעם לווייתנים וקרקן?
חשבתי שזה אחד התסריטים הטובים ביותרקוסמיםשאי פעם קראתי. הסופרת שלנו הילרי [בנפיאל] כל כך מוכשרת והייתה אדם מצוין להפיל את הקהל לחור הארנב הזה. הייתה כל כך ספציפית לכתיבה שלה באופן שהסיפור התגלגל ואני חושב שזו הייתה גם הפעם הראשונה בתוכנית שלנו שבה זה היה רק עלילה בודדת לאורך פרק בודד. זה הרגיש יותר קולנועי בכך שעקבנו אחר קו דרך יחיד. זה היה מרגש מאוד עבורי.
מעבר ללולאות הזמן, פרק 6 חקר את הטראומה של אליוט וכיצד היא נראית לו. זה ממש שם מאחורי דלת שהוא צריך לפתוח. למה אתה חושב שהצעד הראשון של אליוט שעבר את מה שהוא עבר עם המפלצת היה מיוצג בצורה כזו?
אני חושב שאליוט הוא דמות שלא בהכרח מתמודדת עם הפחדים שלו על הראש. נוח לו יותר לקבור אותם לטובת המראה של זה ביחד. הוא הצליח לשרוד כך במשך זמן רב. לפעמים אותם דפוסים בחיים חוזרים לרדוף אותנו ואני חושב שזה בעצם מה שהפרקים 5 ו-6 מייצגים בעיני אליוט. הדלת מייצגת את הפחד שלו מול ראשו.
"מה שעדיין לא באמת דנו בתוכנית הוא ההשלכות של הפסיכולוגיה של אליוט לאחר שאוכלס על ידי מפלצת עתיקה."
הטראומה שאנחנו עוברים איתה בשלושת הפרקים הראשוניםהצער על אובדן קוונטיןממשיך לאורך העונה כזרם תת-קרקעי עבור אליוט, אבל מה שעדיין לא דיברנו עליו בתוכנית או הסתכלנו עליו הוא ההשלכות של הפסיכולוגיה של אליוט לאחר שאוכלסה על ידי מפלצת עתיקה מלפני אלפי שנים, שוודאי יש לה השפעה די דרמטית על הנפש של האדם!
אז אנחנו מסתכלים על רעידות המשנה של מה אליוט חווה בזמן אמת. וזה נהדר, כי בדרך כלל אנחנו מסננים את הפסיכולוגיה של אליוט כשהוא מעיר הערה בקצרה ואנחנו מקבלים הצצה לאיזשהו מושג מי הוא היה בחייו לפני שנים ושנים.
הופתעתי מאוד כשאליוט פתח את הדלת וצ'רלטון יצא החוצה. עכשיו לאליוט יש חבר מוח קטן להסתובב איתו העונה!
כן, קצת ג'ימיני קריקט. מטפל קטן בעמידה.
איך זה לעבוד שוב עם ספנסר דניאלס? ולאן הולכת מערכת היחסים החשאית של חברי המוח?
ספנסר דניאלס הוא שחקן נפלא. הוא כריזמטי ודינמי ומוכן ויש לנו קרבה מצוינת על הסט. אני אוהב לעבוד איתו. נהנינו מאוד לשחק עם איך צ'רלטון יתבטא פיזית בסצנות עם אליוט. הייתה החלטה די מוקדם לצלם כל סצנה בשתי דרכים, האחת עם צ'רלטון מופיע ברקע או בהיבט כלשהו של הגיאוגרפיה המילולית של הסצנה ואז לצלם גרסה אחרת שבה הוא לא קיים ואליוט פשוט מדבר בעצם. לעצמו.
אז צילמנו את כל הסצנות לשני הכיוונים. ספנסר ממש יצירתי ונהנינו מאוד לחקור את הפיזיות ולחקור כיצד הם יכולים לרקוד אחד סביב השני באופן פיגורטיבי או מילולי בכל סצנה נתונה. זה באמת הרגיש תוסס ומשתף פעולה ואני לא יכול להגיד מספיק דברים טובים על העבודה עם ספנסר, באמת.
Mashable Top Stories
הזכרת קודם שצ'רלטון פועל בתור ג'ימיני קריקט. מה יש בצ'רלטון שהופך אותו לדמות טובה כמו מצפון אצל אליוט?
ובכן, אני חושב [צוחק] צ'רלטון הוא מגניב בערך כמו אליוט, אולי אפילו יותר. יש בו משהו שהופך אותו לדנדי אסתטי אותנטי מהדור הקודם או הרבה יותר מוקדם, אולי מאות ומאות שנים לפני שאליוט בכלל בא לעולם. יש משהו מהדהד באופן שבו הם מתייחסים זה לזה בתור שני הדנדיים האלה.
אני חושב שלצ'רלטון שחי בתוך הנפש של אליוט יש הבנה אמיתית של קפלי המוח של אליוט ומה באמת קורה שם והוא עושה כמיטב יכולתו כדי לנסות ולשקף לאליוט מה הדרך או קו הפעולה הבריא ביותר בכל מצב.
עם זאת, צ'רלטון קצת עקשן ומממלכה אחרת, אז אין לו את הכלים לפרוק או להתייחס לאליוט מבחינה חברתית וגם לאליוט. הם מבינים אחד את השני בזמן אמת ויש ריקוד שהם עושים אחד עם השני שממש כיף לחקור אותו. אנחנו נהנים.
הייל אפלמן בתפקיד אליוט וסאמר בישיל בתפקיד מרגו ב'הקוסמים'. קרדיט: אריק מילנר / SYFY
עובר לחברים האמיתיים והגופניים של אליוט, בסוף פרק 6 הוא מבחין בפני מרגוט שהיא התפתחה והוא חושש שהוא יגרור אותה למטה אם הוא נשען עליה כדי להגיע לרמה שלה. איך נראית לו הצורה הסופית של אליוט? מה הוא רוצה להיות כשהוא יגיע לרמה של מרגוט?
אני חושב שליוט מבחינה היסטורית היה קשה לבקש עזרה אם הוא זקוק לה. הוא לא רוצה להוות נטל על אף אחד, יש רקמת צלקת סביב בעל צרכים אנושיים בסיסיים כי אולי בעבר שלו לא נתפס כשווה או הרשה לו להתקיים במלואו כמו עצמו. אז זה יכול לשנות את הדרך שבה אתה חושב על לבקש עזרה כשאתה סובל. אני חושב שבאופן אידיאלי אליוט יוכל לומר "אני נאבק עכשיו, אני צריך את העזרה שלך, את יכולה לעזור לי מרגוט? הנה מה שאני מוכן לעשות כדי להציל את העולם, להזיז את המחט, לעצור את ההתכנסות ההרמונית, מה שלא יהיה, והנה מה שאני צריך בתור חבר".
אבל אני לא חושב שזה ה-MO שלו וזה מסע ארוך יותר להגיע לנקודה הזו.
צעדי תינוק.
כן, הרבה יותר נוח לו לתת עצות לאנשים אחרים או ליצור סביבה שבה כולם יכולים לחגוג זה את זה ואת עצמו בצורה שטחית. אבל הוא כמעט מוכן לקיים קו ישיר יותר עם החברים שהוא אוהב ולבקש את מה שהוא צריך.
הוא למעשה נותן וקשה לעשות עבור אנשים מסוימים כאשר הם נותנים יותר מדי.
הוא נותן והוא גם ראשון בתור לשולחן המשתה.
הזכרת שאליוט צריך לשאול מה הוא צריך כדי להיות אדם אבל גם מה הוא צריך כדי להציל את העולם. עם כל האפוקליפסות, נראה שהנושא של העונה הזו הוא שלהיות גיבור פירושו שלעולם לא נעשה. מה יידרש כדי שאליוט ושאר הברייקבילס יצליחו להציל את העולם?
זו שאלה ממש טובה. אני חושב שזה אומר שהם ימצאו פורטל לעולם אחר במקום שיש לו היבט שליו חיוני. אני לא יודע אם זה קיים בכנות. אני לא יודע איך זה נראה. קונפליקט הוא המקור לכל דרמה ואנחנו אוהבים לראות דרמה בטלוויזיה. אני לא יודע אם תהיה הופעה אם נמצא ארץ קוסם שלווה לחלוטין.
דרמה, טראומה, קסם ולווייתנים.
הו אלוהים, הלווייתנים הקסומים. זה היה מוזר. כן, הפרק הזה, וואו. כל כך הרבה חיים בפרק אחד. היה לי כל כך כיף.
לפני שנלך, האם יש עוד משהו שאתה רוצה לומר על החוויה שלך בפרק הזה שלא שאלתי אותך לגביו?
מעולם לא הייתי עסוק יותר בתוכנית מאשר לצלם את העונה הזו וצילום הפרק הזה היה האינטנסיבי ביותר, ללא ספק. זו הייתה החוויה המשמחת ביותר השנה באמת להתעמק בפסיכולוגיה של אליוט בצורה יסודית יותר ואתה עלול לחשוב שהייתי מותש מצילומי הפרק הזה, אבל הייתי שם כל כך בעקביות כל יום שזה הפך לטקס.
בהמשך העונה יש לי את העונג לשחק כמה דמויות שונות - ללא ספוילרים. מפרק 5 עד פרק 9 או 10 זה היה סוג של רכבת ללא הפסקה עבורי בעבודה על התוכנית. המעבר הדינמי בין משחק כל הדמויות השונות הללו, לפעמים שתיים או שלוש ביום הוא ההיבט הכי כיפי בעבודה על התוכנית אבל גם המאתגר ביותר.
ראיון זה עבר עריכה ותמצית.
