המועמדת הדמוקרטית לנשיאות הילרי קלינטון מדברת במהלך עצרת ליל הבחירות המקדימה לנשיאות, ב-7 ביוני 2016, בניו יורק. קרדיט: AP Photo/Julio Cortez
הילרי קלינטון הגיעה סוף סוף לרגע היסטורי מבוקש - והיא הביאה איתה את אמריקה.
ביום שני בערב, לקראת סופה של סיסמת בחירות אכזרית, ה-Associated Press למעשהמוּצהָרקלינטון המועמד הדמוקרטי לכאורה לנשיאות. אם היא תהיה מועמדת רשמית על ידי המפלגה הדמוקרטית בחודש הבא, זה יהפוך אותה לאישה הראשונה אי פעם שהתמודדה על התפקיד הגבוה ביותר במדינה על הכרטיס הרפובליקני או הדמוקרטי.
ראה גם:
קלינטון החלה לאמץ את התואר הזה עם סגירת הפריימריז בכמה מדינות ביום שלישי בערב. "בזכותך, הגענו לאבן דרך", אמרה קלינטון לקהל עצום בנאום בברוקלין, ניו יורק. "הניצחון הערב אינו קשור לאדם אחד; זה שייך לדורות של נשים וגברים שנאבקו והקריבו ואפשרו את הרגע הזה".
ייתכן שהציוץ נמחק
היא גם הכירה ב"קמפיין יוצא הדופן" של הסנאטור ברני סנדרס, שהבטיח לקחת את מסע דרכו לנשיאות כל הדרך לוועידה הדמוקרטית ביולי.
עבור מצביעים צעירים יותר שלא גדלו לראות את קלינטון נלחמת בסקסיזם ללא הפסקה בתור הגברת הראשונה שלהם, הרגע הזה עשוי להרגיש פחות ניצחון. הקריאה השנויה במחלוקת של AP, בינתיים, הצליחה לעורר עוד יותר טינה כלפי קלינטון. בעיני מבקריה היא נבל לבוש בחליפת מכנסיים כל כך חושקת בכוח עד שנשמתה עקרה ושחורה.
מה שאותם מצביעים צעירים עלולים לשכוח הוא שבעיני תומכיה היא אישה בלתי ניתנת להריסה, למרות קמפיין בלתי פוסק בן עשרות שנים שנועד לשבור אותה.
ייתכן שהציוץ נמחק
אם היא גיבורה ברומן הגרפי של האומה שלנו, אז ליהק אותה למוטאנטית שמסתערת על קו הקרב שוב ושוב, ושורדת רק בגלל יכולת מטורפת כלשהי לעמוד בכאב ציבורי ואישי.
זה לא רק שקלינטון, 68, נמצאת על סף הפיכתה לאישה הראשונה שהבטיחה מועמדות גדולה לנשיאות - אלא שהיא עשתה זאת למרות עשרות שנים של התקפות אישיות וסיכויים מכוערים.
ב-1993, כשביל והילרי קלינטון עברו לגור בבית הלבן, היא התקינה את משרדה באגף המערבי. קלינטון, עורך דין ומשפטן ותיק לילדים, רצתה תפקיד בולט בעיצוב פתרונות חקיקה לבעיות הדוחקות ביותר במדינה, כולל כיסוי שירותי בריאות.
עם זאת, הגברות הראשונות מעולם לא ישבו לצד יועצי מדיניות פנים. במקום זאת ציפו שהם יטפלו בחובות חברתיות מהאגף המזרחי. וכך זה התחיל ברצינות עבור קלינטון: שנים שבהן קראו לו יהיר ומעורר כוח.
"כמעט תחילת המעבר לבית הלבן, אנשים חשבו שהיא חרגה מהגבולות שלה".
"כמעט תחילת המעבר לבית הלבן, אנשים חשבו שהיא חרגה מהגבולות שלה", אומרת פארידה ג'ללזאי, פרופסור חבר למדעי המדינה באוניברסיטת אוקלהומה סטייט, החוקרת מגדר בפוליטיקה.
התקשורת והציבור ניסו לא פעם להזכיר לקלינטון את התפקיד הראוי של אישה ואימה, והיא נודעה כי היא ספגה את הרמזים הללו. לאלו שנולדו בסוף שנות ה-80 ואילך, שלא צפו בהתרגשות והפחדה בזמן אמת, קלינטון בוודאי נראה כמו התגלמות הסטטוס קוו.
לבוחרים הצעירים הללו, למשל, אין זיכרון ממקור ראשון כיצד סרטי ראשה העבים היו נושא מרכזי באותה מידה כמו התמיכה שלה להרחיב את ביטוח הבריאות הציבורי לילדים בעלי הכנסה נמוכה יותר.
הנאום החשוב שנשאה ב-1995 בבייג'ין, שבו הכריזה ש"זכויות האישה הן זכויות אדם", הוא רק הערת שוליים בין הכותרות על נאומי בנגזי וגולדמן זאקס.
Mashable Top Stories
אנשים שוכחים שקלינטון הייתה נושאת תקן של פמיניזם - לא מושלם ככל שיהיה - בתקופה שבה המבקרים זרקו את המונח "פמינאזי" בתדירות מדאיגה. הציבור לא יכול היה לאתגר בחופשיות את החזקים להתעורר בלחיצת עכבר. לשוויון מגדרי לא היו שגרירים פופולריים כמואמה ווטסון,לנה דנהאםוביונסה.
"היא נאלצה לבנות את הכביש בזמן שהיא נסעה בו", אומרת מארי וילסון, תומכת קלינטון ומייסדת פרויקט הבית הלבן שנעדר כעת, ארגון ללא מטרות רווח שהכשיר נשים להשתתף בחיים הציבוריים.
זה שאנשים רבים מוצאים שקלינטון לא מהימן אינו מקרי. לחלק מהבוחרים יש אי הסכמות מדיניות תקיפות ולגיטימיות איתה, אבל אחרים מציינים חשד עמוק כלפי דמותה. זה יכול להיות, למעשה, איך אנחנו מאומנים להגיב לאישה שמתנגדת לניסיונות שלנו להכיל אותה.
"היא נאלצה לבנות את הכביש בזמן שהיא נסעה בו."
ג'ללזאי אומרת שתלמידיה אינם ששים להאמין שמגדר יכול להשפיע על חייהם בצורה חשובה. הם רואים שוויון בחייהם ורואים בפמיניזם מיושן. האירוניה היא שלקלינטון היה תפקיד חשוב ביצירת המותרות של פרספקטיבה זו.
חלקם אולי רצו שאישה פחות מסובכת או פגומה תעשה את ההיסטוריה הספציפית הזו - אישה שלא הצביעה למלחמת עיראק, לא השתמשה בשרת דוא"ל פרטי, לא ישבה במועצת המנהלים של וולמארט, לא. לקבל מזומן מחברות בוול סטריט לשאת נאומים. עם זאת, הדברים האלה הם באותה מידה עבודה של גברים בעלי השפעה שאינם סובלים מבדיקה וגינוי דומים.
קשה לחזות, למשל, כיצד הליברלים יבשרו את "חוצפה התקווה" של הנשיא אובמה עם תקיפות של מזל"טים, הכישלון בסגירת מפרץ גואנטנמו ועלייתו של דאעש, היו האפשרויות הללו בלתי נמנעות ב-2008. אם נוכל לחזור אחורה בזמן, אולי נהיה כנים יותר לגבי העובדה שגברים שעושים את ההיסטוריה שלהם הם גם רק בני אדם.
ייתכן שהציוץ נמחק
דרכה של קלינטון לנשיאות נותרה ייחודית בגלל נישואיה. היא הרוויחה פוליטית מבעלה, אבל המחקר של ג'ללזאי מראה שגם זה לא מקרי. במדינות ברחבי העולם שבהן נשים עלו למנהיגות לאומית, הן לרוב בנות או נשותיהם של פוליטיקאים מצליחים שהן הישגיות ומוכשרות בזכות עצמן.
עם זאת, הנישואים של קלינטון אינם זהים לרצונה או לחזונה. היא בחרה ברגע הזה, והתעקשה עליו גם אחרי 25 שנים של זונות וביקורת. הפעם היא זכתה במקרה 3 מיליון יותר קולות מיריבתה העיקרית; האנשים בחרו גם בה.
כמובן, רגעים היסטוריים הם הרבה יותר מבולגנים ממה שאנו נוטים לזכור. כאשר ברק אובמה זכה לבסוף במועמדות הדמוקרטית ב-2008, היה זה קלינטון שעמד לזמן קצר בדרכו.
ייתכן שהציוץ נמחק
במקום להיעתר מיד לאפרו-אמריקאי הראשון שהפך למועמד לנשיאות, היא חיכתה עד כמה ימים לאחר הניצחונות המכריעים שלו בפריימריז ולקחה רגע להכיר במסע ההיסטוריה שלה.
"למרות שלא הצלחנו לנפץ הפעם את תקרת הזכוכית הגבוהה והקשה ביותר, הודות לך, יש בה כ-18 מיליון סדקים, והאור זורח כמו מעולם, וממלא את כולנו בתקווה ובוודאות לדעת שהדרך תהיה קצת יותר קלה בפעם הבאה", קלינטוןאמר.
הפעם הבאה היא עכשיו, ולמרות שכנראה שקלינטון הייתה מעדיפה דרך קלה יותר, הניצחון שלה דורש - מאלו המסוגלים למחווה - שנזהה מה נדרש לאישה, ולאישה הספציפית הזו, כדי לסיים יותר ממאתיים שנה של מסורת מצערת.
"אתה יכול להיות כל מה שאתה רוצה להיות במדינה הזו, כולל נשיא ארצות הברית".
וילסון, שהשתתף בוועידת בייג'ינג עם קלינטון ב-1995, חיכה כל החיים לרגע הזה.
"לראות אישה שעשתה כל כך הרבה וכל כך מוכשרת, תהיה במקום הזה שבו היא המועמדת למפלגה", היא אומרת, "זה כמו לעמוד ברגע של ניצחון גדול והרגשה, אם יש איזושהי דרך שההיסטוריה הזאת צופה בנו, שכל כך הרבה נשים שהתגעגענו אליהן בעבר עומדות איתה וחושבות סוף סוף, סוף סוף".
כשנשאלה על האירוע החשוב ביום שני, קלינטוןמְתוּאָרהמשקל של זה כ"ממש רגשי".
ואז היא אמרה משהו שכדאי לחזור עליו בחודשים הקרובים: "אני חושבת שזה יעשה הבדל גדול מאוד עבור אבא או אמא להיות מסוגלים להסתכל על הבת שלהם, בדיוק כמו שהם יכולים להסתכל על הבן שלהם ולהגיד, 'אתה יכול להיות כל דבר שתרצה להיות במדינה הזו, כולל נשיא ארצות הברית'".
הסיפור הזה עודכן.
יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.
רבקה רואיז היא כתבת בכירה ב- Mashable. היא מרבה לסקר בריאות נפשית, תרבות דיגיטלית וטכנולוגיה. תחומי ההתמחות שלה כוללים מניעת התאבדות, שימוש במסכים ובריאות נפשית, הורות, רווחת נוער ומדיטציה ומיינדפולנס. לפני Mashable, רבקה הייתה כותבת צוות, כתבת ועורכת ב-NBC News Digital, מנהלת פרויקט דוחות מיוחדים ב-The American Prospect וכותבת צוות ב-Forbes. לרבקה תואר ראשון ממכללת שרה לורנס ותואר שני בעיתונאות מאוניברסיטת ברקלי. בזמנה הפנוי היא נהנית לשחק כדורגל, לראות טריילרים לסרטים, לנסוע למקומות שבהם היא לא יכולה לקבל שירות סלולרי ולטייל עם הבורדר קולי שלה.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
