קרדיט: Getty Images/iStockphoto
ביירון הרט ואשתו מגדלים את בתם בת השש עם רגישויות פמיניסטיות.
שלב 1: התחל עם משפחה פמיניסטית.
הרט ערני לגבי הדוגמה שהוא נותן לבתו; הוא מאמין שכל התנהגות שהוא מדגמן תהיה חזקה יותר ממילים.
שלב 2: עודדו חשיבה ביקורתית.
קריסטין רו-פינקביינר מאמינה שפמיניסטית צולבת היא הוגה ביקורתי, ובגלל זה היא גידלה את שני ילדיה, כיום בתיכון ובקולג', לשים לב לפרקטיקות נפוצות המשקפות אי שוויון מגדרי ולהטיל ספק בהן.
שלב 3: התמקד בהוגנות.
פמיניזם אולי נראה כמו נושא מסובך לילד צעיר, אבל רו-פינקביינר אמרה לילדיה לחשוב על זה במונחים של מגרש משחקים: גם לבנים וגם לבנות מגיעה הזדמנות שווה להשתמש במגלשה בפארק או בסט נדנדה.
שלב 4: אל תטיל סטיגמה על הגוף.
לאי-שוויון מגדרי יש מקורות רבים, אך בין החזקים ביותר היא הסטיגמה של הגוף הנשי כפחות. מזיק באופן דומה הוא הרעיון שיופי ומראה הם רכושה היקר ביותר של האישה.
שלב 5: אל תנסי להיות פמיניסטית מושלמת.
הורים שרוצים לגדל ילד פמיניסטי עשויים להחזיק את עצמם בסטנדרטים גבוהים בצורה בלתי אפשרית, אבל הרט אומר ששלמות היא לא המטרה.
משמעות הדבר היא טיפוח תכונותיה המולדות ועידוד תכונות אחרות שהחברה עשויה לא לראות בהן נשיות או מתאימות לילדה. הרט, יוצר דוקומנטרי ופעיל אנטי-מיני, רוצה גם הוא ללמד את בתו מיומנויות חשיבה ביקורתית ולהטמיע מחויבות לשוויון והגינות.
ראה גם:
הוא מאמין שהערכים הללו הם הבסיס לגידול ילדים פמיניסטי עבור בנים ובנות כאחד, אבל יודע כמה קשה זה יכול להיות לערער על סטריאוטיפים מגדריים.
קרדיט: Mashable Composite, ari_says באינסטגרם
"כשאת פמיניסטית שמתארת את עצמה, את בעצם עומדת מול מכונה גדולה וענקית שמנסה לגרום לך להתאים", אומרת הרט. "אתה תצטרך לקבל החלטה אם אתה הולך לשחק לפי הספר או לשכתב את החוקים."
"כשאת פמיניסטית שמתארת את עצמה, את בעצם עומדת מול מכונה גדולה וענקית שמנסה לגרום לך להתאים".
זה יכול להרגיש מהמם כשכל יום מביא דוגמאות חדשות לסטריאוטיפים מגדריים וסקסיזם. תוכניות טלוויזיה לילדים עשויות להיעדר דמויות נשיות מורכבות או להציג נערים מכוונים רגשית כחלשים. ייתכן שהורים יצטרכו להסביר מחלוקת מתידונלד ג'יי טראמפעושה אהערה גסהעל אישה או כאשר מבקרים מאשימיםהילרי קלינטוןשל להישמע צווחני כשהיא מדברת בקול רם. זה נעשה אפילו יותר מסובך כאשר חוויות צולבות אחרות, כמו גזע, מעמד וזהות מגדרית, משתלבות עם סקסיזם.
בעוד שאי-שוויון מגדרי טבוע עמוק בחיי היומיום שלנו, ההורים עדיין יכולים למצוא דרכים משמעותיות לילדים את הביטחון העצמי והכלים המעשיים להתריס ולהתגבר על המציאות הזו.
התחל עם משפחה פמיניסטית.
הרט ערני לגבי הדוגמה שהוא נותן לבתו; הוא מאמין שכל התנהגות שהוא מדגמן תהיה חזקה יותר ממילים.
"אני מבשל, שוטף כלים, מנקה לבד את הבגדים שלי", הוא אומר. "אני לא חושב שהיא תגדל לחשוב שזה מוזר לראות גבר עושה את הדברים האלה, או שזו עבודה של בחורה".
העיקרון הזה, שמגביר את הרעיונות המסורתיים לגבי חלוקת העבודה בבית, יכול להשפיע על בנים ובנות באופן שווה.
קתרין היל, סגנית נשיא למחקר באיגוד האוניברסיטאות האמריקאי, ארגון הדוגל בשוויון מגדרי, אומרת שתפקידם של המטפלות ובני המשפחה צריך לשקף ערכים פמיניסטיים של שוויון וכבוד.
"אין לך ילד פמיניסטי, יש לך משפחה פמיניסטית", היא אומרת.
"אין לך ילד פמיניסטי; יש לך משפחה פמיניסטית".
המשמעות היא שללא קשר למבנה המשפחה או הרכבה, מטלות הטיפול ומטלות הבית אינן הופכות למשימות גבריות או נשיות.
למרות שאי אפשר לחלק אותם באופן שווה, היל אומר שהמטפלים יכולים להוכיח שהעבודה תמיד בעלת ערך, בין אם זה שאיבת אבק, תיקונים, תיקון ארוחות צהריים או הוצאת האשפה.
במשק הבית של הרט, האחריות הזו מתיישרת לפעמים עם סטריאוטיפים - וזו לא בהכרח בגידה בסטנדרטים הפמיניסטיים שלו.
"חלק מתפקידי מגדר פשוט משחקים את עצמם במערכת יחסים ואתה צריך להתגלגל עם זה או שאתה צריך לשבור את זה", הוא אומר.
יצירת משפחה פמיניסטית, לעומת זאת, היא יותר מסתם תפקידי משק בית. המשמעות היא גם בניית אמון ופתרון סכסוכים ללא אלימות או תוקפנות. המטבע במשק בית פמיניסטי לא צריך להיות כוח, אלא כבוד ואהבה.
עודדו חשיבה ביקורתית.
קריסטין רו-פינקביינר מאמינה שפמיניסטית צולבת היא הוגה ביקורתי, ובגלל זה היא גידלה את שני ילדיה, כיום בתיכון ובקולג', לשים לב לפרקטיקות נפוצות המשקפות אי שוויון מגדרי ולהטיל ספק בהן.
זה יכול לכלול כיצד משווקים צעצועים ובגדים, כיצד חלק ממשחקי הספורט וההפסקה פתוחים לבנים או לבנות, וכיצד המגדר מכתיב לעתים קרובות אילו נימוסים צפויים לילד.
"זה עניין לתת לילדים לתת עין ביקורתית לראות, לבחון ולהטיל ספק במה שמסביבם".
"זה עניין לתת לילדים לתת עין ביקורתית לראות, לבחון ולהטיל ספק במה שמסביבם", אומרת רו-פינקביינר, מנכ"לית קבוצת ההסברה MomsRising ומחברת הספרמילת ה-F: פמיניזם בסכנה.
Mashable Top Stories
עם זאת, רו-פינקביינר גם שואפת לאיזון, מנסה להימנע מהרצאות אקדמיות ובמקום זאת לנצל רגעים ניתנים ללמד כמו הכרה בסטריאוטיפ סקסיסטי בקריקטורה.
"אל תכניס את זה לילדים ותגרום להם להרגיש מוצפים מזה, אבל אזכור את זה כשיחה בבית ממשיך בדרך", היא אומרת.
עזרה לילד לפתח מיומנויות חשיבה ביקורתית מחייבת הסבר סטריאוטיפים ולתת לו כלים לעמוד בפני ציפיות אלו.
לספק לילדים צעצועים, פעילויות וחוויות המבוססות על תחומי העניין שלהם ולא על המגדר שלהם היא דרך יעילה להשיג מטרה זו, אומר היל. אין שום דבר רע בלהצביע על הבדלים בין בנים לבנות, אבל באופן אידיאלי שיחה כזו תתמקד במגוון של ביטוי מגדר: ילדה יכולה לאהוב נסיכות ולהיות טובה במתמטיקה; ילד יכול לשחק עם משאיות וללבוש בגדים ורודים.
הורים יכולים להימנע מחיזוק סטריאוטיפים מגדריים על ידי לא רק לשבח את יופייה של ילדה, אלא באותה מידה את עבודתה הקשה, או לא פשוט לשבח ילד על "התאוששות" אלא גם על גילוי חמלה.
בסופו של דבר, הוראת מיומנויות חשיבה ביקורתית היא תרגול הן להורה והן לילד.
"ילדים הם מי שהם. הכוונה היא לא להכניס אותם לקופסה", אומרת רו-פינקביינר. "תהיה מוכן שזו תהיה שיחה מתמשכת לכל החיים. אם אתה עושה את זה נכון, הילדים שלך לא תמיד יסכימו איתך."
התמקדו בהגינות.
פמיניזם אולי נראה כמו נושא מסובך לילד צעיר, אבל רו-פינקביינר אמרה לילדיה לחשוב על זה במונחים של מגרש משחקים: גם לבנים וגם לבנות מגיעה הזדמנות שווה להשתמש במגלשה בפארק או בסט נדנדה.
קרדיט: איך לגדל ילד פמיניסט
החשיבה על פמיניזם כתומך בהוגנות עוזרת להורים להסביר כיצד נשים הודרו באופן היסטורי ממוסדות פוליטיים, חברתיים וכלכליים, כיצד הן נותרות מיוצגות בתת-ייצוג ולמה זה חשוב היום. משמעות הדבר היא חיבור אי-שוויון מגדרי לחוויות אחרות, כגון גזענות, עוני ומיניות.
עבור רו-פינקביינר, השיחות המוקדמות על הוגנות התפתחו עם הזמן לדיונים מסובכים יותר על שוויון ושוויון - מגרש משחק שווה חסר תועלת למי שלא יכול לעבור את גדר השרשרת שמרחיקה חלק מהאנשים.
במשק הבית של רו-פינקביינר, שיחות על סקסיזם לוקחות בחשבון באופן קבוע את ההצטלבות, כולל גזענות וכיצד היא קשורה לאי-שוויון מגדרי.
דוגמה פשוטה אחת לכך היא פערי השכר. בממוצע, אישה אמריקאית מרוויחה 0.79 דולר על כל דולר שגבר מרוויח. אבל הממוצע הזה מחמיר בגלל גזע ומוצא אתני: נשים אפרו-אמריקאיות ונשים היספאניות ולטיניות מהוות 63% ו-54%, בהתאמה, ממה שמרוויחים גברים לבנים.
"יש רמות שונות של השפעה של אי שוויון עבור קהילות שונות, ואנחנו לא יכולים לשכוח את זה", אומרת רו-פינקביינר. "הדבר המרכזי בגידול ילדים שיהיו פמיניסטיות צולבות הוא ללמד אותם לכבד אנשים מכל המינים, אנשים מכל הצבעים".
אל תטיל סטיגמה על הגוף.
לאי-שוויון מגדרי יש מקורות רבים, אבל בין החזקים ביותר היא הסטיגמה של הגוף הנשי כפחות. פגיעה דומה היא התפיסה שיופי ומראה הם רכושה היקר ביותר של האישה.
הרט נלחם בזה ללא הרף בכך שהוא אומר לבתו, שהיא שחורה, שהיא אהובה וראויה גם אם היא כמעט ולא רואה בנות שנראות כמוה בתקשורת.
"לא רק אתה מנסה להדוף תמונות מאתגרות של בנות בתקשורת", אומרת הרט, "אלא גם אינספור תמונות של בנות שלא נראות כמוה".
הרט לא רוצה שהיא תרגיש מבודדת בגופה, אבל גם לא רוצה שדיון על המראה החיצוני יחולל מרירות מצידה.
ימני הרננדז, שעבדה בעבר על זכויות בריאות מיניות ובעיות זהות של נוער, לא רצתה להעביר טאבו על הגוף לבניה בני ה-15 וה-10, אז היא תמיד השתמשה בטרמינולוגיה הנכונה לאנטומיה.
בתור דולת לידה מתנדבת, היא אפילו הראתה לאחד מבניה, אז בן שמונה, סרטונים של לידה - החלטה שהוא לא בדיוק העריך. הרננדז למד בתרגול מה מתאים מבחינה התפתחותית.
"זה אומר להיות ממש כנה ולפעמים לעשות טעויות".
"זה אומר להיות ממש כנה ולפעמים לעשות טעויות", היא הרננדז, מנכ"לית הרשת הלאומית של קרנות הפלות.
אבל התקשורת הפתוחה, היא מוסיפה, הכינה את בניה להעריך נתינה וקבלת אישור בכל הנוגע לחציית גבולות פיזיים. היא מאמינה ששניהם חשובים באותה מידה ללא קשר למין, והם חלים במצבים מעבר ליחסים מיניים, כמו בריאות נפשית ונכות.
יותר מכל, הרננדז רוצה שילדיה ירגישו בנוח לדבר איתה על מיניות ובריאות מינית. כדי ליצור את האמון הזה, היא מנסה בקביעות להימנע מלהיראות תגובתית או לא בעין יפה באמצעות התגובות והבעות הפנים שלה.
"ה'דיבור' יכול לקרות בכל עת אם אתה נגיש ואינך שיפוטי", היא אומרת. "ילדים רוצים לדעת שהם יכולים להגיד הכל והם לא ישפטו".
אל תנסי להיות פמיניסטית מושלמת.
הורים שרוצים לגדל ילד פמיניסטי עשויים להחזיק את עצמם בסטנדרטים גבוהים בצורה בלתי אפשרית, אבל הרט אומר ששלמות היא לא המטרה.
"השתחררתי מהצורך לשלוח תמיד מסר פמיניסטי בכל דבר שאני אומרת ועושה".
"אני מבטל את הלחץ להיות מושלם", הוא אומר. "השתחררתי מהצורך לשלוח תמיד מסר פמיניסטי בכל דבר שאני אומרת ועושה".
ואכן, הרט אפילו מצא את עצמו מנציח בלי משים סטריאוטיפים מגדריים. לאחרונה, כאשר בתו שאלה מדוע היא לא יכולה לשחק כדורגל, הוא הגיב שבנות לא עוסקות בספורט ואז הזדעזע מתגובתו. "זה היה רגע שהגבלתי אותה", הוא אומר.
הרט, ששיחק כדורגל בקולג', נאלץ לנסח מחדש את תשובתו ולמצוא דרך לעודד את העניין של בתו בספורט תוך זיהוי הסכנה הגוברת שלו ובעובדה שנשים לא משחקות ב-NFL.
סוג זה של פגיעות הוא משהו שאביו של הרט עצמו מעולם לא הראה לו, למרות שהוא השתוקק לזה.
זה גם המשמעות של הרט לגדל ילדה פמיניסטית: "אני אומרת לה לעתים קרובות שאבא לא מושלם, גם אבא עושה טעויות".
יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.
רבקה רואיז היא כתבת בכירה ב- Mashable. היא מרבה לסקר בריאות נפשית, תרבות דיגיטלית וטכנולוגיה. תחומי ההתמחות שלה כוללים מניעת התאבדות, שימוש במסכים ובריאות נפשית, הורות, רווחת נוער ומדיטציה ומיינדפולנס. לפני Mashable, רבקה הייתה כותבת צוות, כתבת ועורכת ב-NBC News Digital, מנהלת פרויקט דוחות מיוחדים ב-The American Prospect וכותבת צוות ב-Forbes. לרבקה יש תואר ראשון ממכללת שרה לורנס ותואר שני בעיתונאות מאוניברסיטת ברקלי. בזמנה הפנוי היא נהנית לשחק כדורגל, לראות טריילרים לסרטים, לנסוע למקומות שבהם היא לא יכולה לקבל שירות סלולרי ולטייל עם הבורדר קולי שלה.