הודים התאגדו כדי ליצור קבוצת Discord כדי לעזור להציל את הקהילות שלהם מ-COVID ולהציע תמיכה בבריאות הנפש. קרדיט: Vicky leta / mashable
ארנב ביזוואז הבחין לראשונה בקריאות לעזרה באינסטגרם.
באמצע אפריל, הצעיר בן ה-25 החל לשתף מחדש סיפורים של אנשים שמחפשים משאבים מצילי חיים כדי להילחם ב-COVID, כמומאווררים ובלוני חמצן, בארץ הולדתו הודו. עם זאת, היותו מתווך באינסטגרם הפך עד מהרה לבלתי ניתן לניהול כאשר בקשות צפו פנימה.
אז הוא פנה למַחֲלוֹקֶת, שירות צ'אט קבוצתי, כדי לחבר בין אנשים שהיו להם דברים חיוניים עם אנשים עם COVID או מנסים להציל אנשים הסובלים מהמחלה. הוא מצא פתרון דיגיטלי טוב יותר לבעיה שהולכת וגדלה, כאשר מקרי הקורונה עלו במהירות במהלךגל ה-COVID השני הקטלני של הודו, המשאבים התמעטו, ומידע שגוי פרח.
כעת, פחות מחודשיים לאחר מכן, קבוצת הצ'אט בשם "COVID Fighters (הודו)" משכה יותר מ-12,000 חברים ברחבי הארץ. מה שהתחיל כניסיון להציל חיים התפתח למשאב רחב ידיים עבור אנשים חרדים, מבולבלים ופוחדים. זהו מרכז לרופאים לחלוק עצות, למשתמשים לבדוק היכן בלוני חמצן עשויים להיות זמינים, לאנשים להתאבל על אובדנים ולעבד את הטראומות שלהם, לשתף עצות לגבי בריאות הנפש ולפרסם הודעות מעודדות. בסך הכל, הקבוצה הפכה לקהילה מקוונת שבה אנשים שהיו זרים בהתחלה מקבלים כעת גב אחד של השני.
כשהודו הייתה באמצע גל ה-COVID השני שלה - בשיאההמדינה רשמה יותר מ-400,000 מקרי COVID- ביזוואז הבין שהוא צריך לעזור איכשהו - גם אם דרך מסך. הוא לא עזב את ביתו בניו דלהי, בירת המדינה, כמעט תשעה חודשים כשהמגיפההחל להגביר במרץ 2020. הוא ואביו רצו להגן לא רק על עצמם אלא בעיקר על סבתו של ביזוואז, שגרה איתם.
כשאנשים מביעים את צערם בלוחמי COVID (כל אחד יכול להצטרף באמצעות קישור ההזמנה הזה), הם בדרך כלל נתקלים באהדה מצד משתמשי דיסקורד אחרים. לדוגמה, הפוסט הזה של רופא בערוץ שיתוף האבל ממחיש את האופי התומך של הקבוצה:
"חתמו על 3 מקרי מוות היום... זה היה מוקדם מדי עבורם. זה הזמן הגרוע ביותר להיות בשירותי בריאות. ה-PTSD מזה הולך להיות אמיתי."
"יוצאים כאן משמרת. חתמו על 3 מקרי מוות היום, אחד הוא של ילד בן 20 ללא מחלות נלוות והשניים האחרים לא מבוגרים מ-45. זה היה מוקדם מדי עבורם", כתב הרופא, בהתייחס לצעירים. למטופל אין מצבים רפואיים אחרים מעבר ל-COVID. "זו התקופה הגרועה ביותר להיות בשירותי בריאות. ה-PTSD מזה הולך להיות אמיתי. לילה טוב."
משתמש אחר קפץ על ההזדמנות לנחם אותם:
"זה נורא. אנחנו מרגישים את הכאב שלך. ואני יודע שלדבר על זה כאן על מחלוקת זה כלום לעומת לחיות את זה, אבל אם אתה רוצה לשתף יותר, אתה יכול. אנחנו מקשיבים... לגבי PTSD, אנחנו אהיה כאן כדי להתמודד גם עם זה.
זה לא חד פעמי. מילים גלויות על אבל נמצאות בכל מקום בקבוצה, כמו ההודעה הזו:
"קראתי איפשהו לאחרונה שכולנו, אפילו הבריאים, מתאבלים כל הזמן עכשיו. אנחנו מתאבלים על אחרים, על עצמנו בעתיד. כל החיים שלנו ישתנו לנצח על ידי זה. אני רק מקווה שנוכל לצאת החוצה. לא כל כך שבור/ניתן לתיקון בצד השני של זה."
ולא רק מילים אכפתיות עוזרות לצוף את המשתמשים בימים הגרועים ביותר שלהם במהלך המגיפה. אנשים זורקים משאבים לפגישות חינם לבריאות הנפש, טיפול באמנות קבוצתי, וקריאות לפגישת יומן אבל רפלקטיבי וירטואלי.
לאחר הקמת הקבוצה, ביזוואז השקיע כ-17 שעות ביום בהחלפת הודעות עם משתמשים ובתיאום משאבים. ואז הוא הגיע לנקודת השבירה שלו.
Mashable Top Stories
"לא יכולתי לעבוד, הייתי צריך לקחת חופש מהמשרד שלי", אומר ביזוואז. "אז הבנתי, 'בסדר, זה צריך להיפסק. אני לא יכול לתת לזה להשפיע על החיים האישיים שלי'". ביזוואז למד לאזן טוב יותר את חייו, אז העבודה שלו עם דיסקורד השתלבה בזה, לא להיפך.
הוא גם גילה שבפורום פתוח באינטרנט, לא לכולם יהיו הכוונות הטובות ביותר. במסגרת ההיכרות עם קבוצת דיסקורד, הוא מזהיר מפני רמאים שפרסמו בעבר בחלל. הוא נותן עצות כיצד להימנע מרמאות, כמו לבקש פרטים נוספים, לבדוק כדי לוודא שהמחירים סבירים, לחקור מישהו ברשתות חברתיות, להשתמש באפליקציית סמארטפון כדי לבדוק אם מספרי הטלפון הנתונים חוקיים, ולבקש הודעה ספציפית להודו. מספר זיהוי.
אניה ויג, חברתו של ביזוואז, הגתה את הרעיון לעשות זאתלאמת, לייעל ולעדכן משאבים המשותפים בקבוצת Discord ב-Google Sheet ציבורי.
"למישהו במצב חירום לעולם לא יהיה זמן לעבור על כל כך הרבה הודעות. כנראה שאין לו זמן לסמס ולהגיד לך 'זה מה שאני צריכה'", אומרת פאה.
מתנדבים שמעדכנים את ה-Google Sheet עובדים במשמרות ובסך הכל, הם פעילים מ-10 בבוקר עד 4 בבוקר בכל יום. חלק מהזמן הזה מושקע בקבלת מה ש-Wig מכנה קריאות SOS לאנשים שמחפשים משאבים להציל את עצמם ואת יקיריהם.
פאה היא סטודנטית בת 21 ועורכת דין שואפת לזכויות אדם. אבל מאז שהיא התחילה לעזור לאנשים למצוא משאבי נגיף הקורונה, לא היה לה זמן לעבודה בבית הספר.
"היה לילה אחד מסוים, ויש לנו הרבה מהלילות האלה, שבהם ב-15 דקות איבדנו שניים או שלושה אנשים", אומרת פאה. "לא הספקנו לצעוד אחורה ולהתאבל על ההפסד... כי ידענו ש-15 הדקות הבאות חשובות לא פחות מאלה שחלפו קודם לכן".
בעוד פאה יודעת שזו לא אשמתה כשמישהו מת, קשה לה באמת לקבל את זה.
"אולי מבחינה חיצונית אני יודעת שזו לא אשמתי. אין לי בית חולים, אני לא יכולה לייצר את המשאבים האלה", אומרת פאה. "אבל איך מפסיקים?" היא עדיין מרגישה אשמה כשאנשים מתים שהיא ניסתה לעזור.
בְּעוֹדבריאות הנפש היא נושא טאבו עבור רבים בהודו, גם פאה וגם ביזוואז מדברות על זה בפתיחות ויש להם מטפלים מלפני המגיפה.
"הייתה לי הזכות... להיות מוקף באנשים שנורמלו את החשיבות של בריאות הנפש", אומרת פאה. "אני במצב שבו אני יכול להתמודד עם זה [לעזור לאנשים עם COVID], שבו אני יודע שלאנשים יש תקלות."
רכזי הגיליון האלקטרוני האחרים הפכו לתמיכה מרכזית עבור פאה, למרות שהיא לא פגשה את רובם באופן אישי.
"אנחנו כל כך קרובים", אומרת פאה. "פעם שנאתי לילות", היא מוסיפה ומציינת שאנשים נוטים להיכנס לפאניקה בלילה וקשה יותר להשיג משאבים לאחר שעות העבודה. "אבל עכשיו אני באמת מצפה ללילות האלה כי אני יודע שגם אם תהיה שיחת SOS, אנחנו הולכים לעבוד על זה ואנחנו שם אחד בשביל השני".
כאשר מקרי הקורונה יורדים בחלק ממדינות הודו (אם כי,הודו עדיין חווה 4,000 מקרי מוות ביום), גם ביזוואז וגם פאה מסתכלות על העתיד של קבוצת דיסקורד. לאחרונה החל ערוץ לשתף מידע על זמינות חיסונים, תוך התמקדות באוכלוסיות מודרות בהודו כמו עובדים ביתיים.
בעוד ארה"ב נפתחת כ41 אחוז מהאנשים מעל גיל 12 מחוסנים במלואם, אי אפשר לומר את אותו הדבר על הודו, עםרק 3 אחוז מהאוכלוסייה הזכאית חוסנו. ביזוואז יודע שהמגיפה לא תפוג עד שיהיו החיסוניםזמין לכולם, לא משנה היכן הם גרים.
פאה מאמינה שמורשת ה-COVID תשאיר כתם על הודו במשך שנים רבות.
"זה הולך להיות הרבה צער, הרבה כאב", אומרת פאה. "אני חושב שהתוצאות שלאחר ההשלכות יהיו הרבה יותר גרועות מהמגיפה. דברים לעולם לא ירגישו אותו הדבר עבור הודו כי...כולם איבדו מישהו".
אבל, בעוד שגם ביזוואז וגם פאה מכירים בהשפעות קורעות הלב של הגל השני, הם חושבים שקבוצת Discord יכולה להמשיך לשרת את ארצם הרבה אחרי המגיפה.
"צריך להשתמש בו במצבים כמו החמרה בהשפעות של שינויי אקלים ואסונות אחרים", אומר פאה. "לעולם לא יהיה זמן שבו אנשים לא יזדקקו לעזרה."
Siobhan היה הכתב של Social Good ב- Mashable, וכתב על כל דבר, מבריאות הנפש ועד המירוץ למשבר האקלים. לפני שצללה לעולם העיתונות, היא עבדה בתחום הבריאות העולמי - בעיקר כמתנדבת בחיל השלום במוזמביק. מצא אותה ב-@siobhanneela.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
