פעילי נוער מביאים אנרגיה חדשה ותשוקה לקידום בריאות הנפש. קרדיט: vicky leta / mashable
להתקדם מצריך מיקוד. סדרת ה-Social Good של Mashable מוקדשת לבחינת מסלולים לטוב יותר, ומדגיש נושאים חיוניים להפיכת העולם למקום טוב יותר.
אם יש דבר אחד ש-2018 לימדה את העולם, זה שאסור לנו לזלזל בנוער של היום.
בטח שמעתם שהם מתארגנים לקראתמניעת אלימות בנשק,הגנה על זכויות להט"ב, והגדרת פמיניזם גלובלי. מה שאתה אולי יודע פחות עליו הוא הדור החדש של פעילים שמעלים את המודעות למחלות נפש ומפתחים פתרונות חדשניים שיעזרו לגשר על הפער בין הצורך בעזרה לבין קבלתה בפועל.
ראה גם:
התומכים הצעירים הללו מפתחים אפליקציות, מקימים ארגונים ללא מטרות רווח, מתאמים פעולות לגיוס כספים ובונים רשתות תמיכה בקמפוס. הם מנצלים את העבודה שעשו פעילים בעבר כדי להפחית את הסטיגמה של דיבור על בריאות הנפש, והם יוצרים מורשת משלהם על ידי שינוי מהותי של הדרך בה אנשים צעירים דנים ומבקשים עזרה במחלות נפש.
"הם יוצרים מורשת משלהם על ידי שינוי מהותי בדרך שבה אנשים צעירים מדברים ומבקשים עזרה במחלות נפש".
קלי דיוויס, מנהלת הסברה, תמיכה ושירותים עמיתים ב-Mental Health America, הקימה את הארגון ללא מטרות רווחהמועצה לחדשנות בבריאות הנפש הקולגיאטיתבשנה שעברה כדי לעזור להפגיש פעילים צעירים מסוג זה. כדי לעשות זאת, דיוויס ביקשיישומיםמסטודנטים ובוגרים טריים שעבודתם חורגת מהעלאת המודעות.
דייוויס, בן 25, אומר שצעירים המתעניינים בהסברה לבריאות הנפש יכולים לנסות לשתף את הסיפורים שלהם; למידה על מדיניות מקומית, מדינתית ופדרלית; ומעורבות עם ארגונים קהילתיים או לאומיים.
"הייתי אומר שכשתתחיל לדבר על הנושאים האלה, או אפילו אם לא, אתה כל כך תופתע כמה אנשים שאתה כל הזמן באינטראקציה איתם חווים דברים דומים", אומר דייוויס.
הנה שמונה פעילי נפש לנוער - שרבים מהם מכהנים גם במועצה של MHA - שאתה צריך לשים לב לעבודתם:
1. או Arheghan
Arheghan, צעיר בן 17 משייקר הייטס, אוהיו, שמשתמש בכינוי "הם", התחיל את הפעילות שלהם בעבודה עלבעיות LGBTQ. לא עבר זמן רב עד שארהגן הבחין ב"הצומת בין בריאות הנפש לזהות קווירית". אקלים בית ספרי עוין, למשל, יכול להשפיע לרעה על הרווחה הנפשית והרגשית של בני נוער להט"ב. אז בשנה שעברה, Arheghan הגיש בקשה להצטרף למועצת שגריר הנוערשל The Trevor Project, ארגון לא למטרות רווח המספק שירותי התערבות במשבר ומניעת התאבדות לבני נוער להט"ב.
"אני חושב שעכשיו הרבה יותר קל לדבר על בעיות נפשיות מאשר לפני חמש שנים".
Arheghan אומר שההדרכות הדו-חודשיות של מועצת השגרירים סיפקו כלים לשילוב מודעות והסברה לבריאות הנפש בהסברה הלהט"בית שלהם בבית הספר. זה כלל שיחה עם מנהלי בתי ספר על אפליה ומדיניות שימוש בשירותים, והתמקדות באופן שבו כללים שמגנים במפורש על צעירי LGBTQ יכולים להשפיע לטובה על בריאותם הנפשית.
בסתיו הקרוב, Arheghan ילמד באוניברסיטת אוהיו סטייט ומצפה לחקור כיצד אנשים קווירים בצבעים, במיוחד, חווים מחלות נפש.
"אני חושב שעכשיו הרבה יותר קל לדבר על בעיות נפשיות מאשר לפני חמש שנים", אומר ארג'אן. "אני מרגיש מחויב לנצל את זה".
2. מיאנה בראיינט
כשבריאנט למדה בתיכון, היא מצאה את עצמה ב"מקום אפל ושפל" כשהתמודדה עם דיכאון ובריונות. למרות שהיא נאבקה לסיים את לימודיה, בראיינט למדה בסופו של דבר באוניברסיטת מזרח קרולינה בגרינוויל, NC, שם שיחה עם פרופסור שינתה את חייה לנצח. כשבריאנט, כיום בת 21, סיפרה כמה לבד היא הרגישה בתיכון, הפרופסור דחק בה "להיות האדם שהיית רוצה שתהיה לך [להתייחס אליו] כשהיית צעיר יותר".
אז, בשנת 2016, היא הקימההפיל המנטלי, שקע רב פלטפורמות שמעלה את המודעות לבריאות הנפש. משאביו כוללים ניוזלטר חודשי, אתר אינטרנט עם מידע על מחלות נפש, אערוץ יוטיוב, ואירועי קמפוס וקהילה. בראיינט מקווה שהפיל המנטלי יעניק לאנשים את ההזדמנות לפגוש חברים, ללמוד עובדות בסיסיות על בריאות הנפש ולהפחית סטיגמה.
לבריאנט, שזה עתה סיים את לימודיו, יש תוכניות להפוך את הפיל המנטלי לארגון ללא מטרות רווח ולהציג את תכנות הקמפוס שלו לבתי ספר אחרים, כולל מכללות שחורות היסטוריות.
"בהחלט אגיד שדיבור על מחלות נפש יכול להיות קשה ביותר בקהילה האפרו-אמריקאית. הרבה אנשים שחורים גדלו על כוח ויכולת להתמודד עם דברים", היא אומרת, ומציינת שהאירועים הפוליטיים הנוכחיים העצימו את הרגשות של חרדה ודיכאון עבור חלקם. "קשה להתמודד עם זה, להתעורר כל יום בתור אפרו אמריקאי ולראות הכל בחדשות".
בראיינט אומר שצעירים שרוצים להשתלב בהסברה לבריאות הנפש יכולים להתחיל בקטן, גם אם זה רק לדבר בכנות עם חבר או בן משפחה. "זה לא חייב להיות מחאה", היא אומרת. "משהו קטן, אישי, רק במשפחה שלך - כל צעד, גדול או קטן, הוא עדיין צעד קדימה."
3. גבי פרוסט
פרוסט, צעיר בן 20 עולה באוניברסיטת דרקסל, ייסד יוזמה למניעת התאבדות בשםפרויקט באדילפני חמש שנים. העמותה משלבת בני נוער ומבוגרים צעירים עם חבר, לא כטיפול או ייעוץ אלא כדי לעזור לצעירים לפתח יחסי תמיכה חיוביים בין עמיתים. מאז השקתו, יותר מ-200,000 אנשים נרשמו לחבר. כרגע היא בונה אפליקציה להצמדת חברים ומצפה שהיא תושק בתחילת השנה הבאה.
פרוסט, שבאופן קבועציוציםעל מודעות והסברה לבריאות הנפש, אומרת שהיא צפתה במהלך השנים האחרונות כשהטאבו והסטיגמה של דיבור על בריאות נפשית הצטמצמו. היא מאמינה שהשלב הבא הוא הכנסת חינוך לבריאות הנפש לכל בית ספר.
Mashable Top Stories
ייתכן שהציוץ נמחק
"כל כך הרבה צעירים עשויים שלא להבין שיש להם מחלת נפש עד שהם מבוגרים הרבה יותר", אומר פרוסט. "אף פעם לא דיברו על זה עד שזה מאוחר מדי."
4. סמואל אורלי
בשנת 2013, אחיה של אורלי מת בהתאבדות. עשרה חודשים לאחר מכן, אורלי החל ללמוד באוניברסיטת מישיגן, לשם הלך אחיו, בידיעה שהוא רוצה לעשות שינוי עבור סטודנטים המתמודדים עם מחלות נפש.
אורלי, בת 21, הפכה עד מהרה לחברה ב-רשת התמיכה של וולברין, ארגון סטודנטים שלדבריו יוצר "מרחב פגיע מרענן, אמפתי ומכיל הנגיש לכל הסטודנטים באוניברסיטת מישיגן להיות עצמם ולדבר בפתיחות ובכנות".
ה-WSN מציע פגישות תמיכה שבועיות בהנחיית סטודנטים מאומנים ואירועים קבועים ברחבי הקמפוס שנועדו להפיג מתח ולבנות מערכות יחסים. המפגשים והאירועים פתוחים לכולם, לא רק לסטודנטים החווים מחלת נפש. אחת המטרות של התכנות של WSN היא להפחית את הסטיגמה הקשורה בדיבור על בריאות נפשית.
"לכל אחד יש את הכוח הזה, בין אם הם מבינים זאת ובין אם לא, להפוך את התסריט ולשנות את הנורמות החברתיות הללו אפילו בדרכים הקטנות ביותר".
כעת אורלי ואחד מחבריו לכיתה לשעבר, מקס רוטמן (ראה להלן), מקווים לשחזר את ההצלחה של WSN בקמפוסים אחרים, ואורלי מצא משמעות מיוחדת בעבודתו כמנהל הקבוצה.
"נאבקתי בדרכים שונות במהלך ארבע וחצי השנים האחרונות מאז שאחי נפטר", הוא אומר, "אבל המוצא הזה הוציא את המיטב ממני ועזר להקל על הכאב והבלבול הזה".
5. קייטי רג'יטקו
רג'יטקו, המזדהה בתור קווירית, דו מינית ולא בינארית ומשתמשת בכינוי "הם", חוותה הפרעת אכילה שהניעה אותם להתחיל לשתף אתכַּתָבָה באינטרנט. בסופו של דבר רג'יטקו רצתה לעשות יותר, במיוחד לאחר שאיבדה חבר לאנורקסיה, והגיעה אלהאגודה הלאומית להפרעות אכילהלהשתלב בעבודת הארגון. מכאן בא תיאום שלההליכה שנתית לגיוס כספיםבראלי, NC, עבודת התנדבות שרג'יטקו ביצעה בשנים האחרונות.
"אתה צריך לדאוג לעצמך לפני שאתה דואג לאחרים."
לרג'יטקו, בן 17, היה כבר ניסיון בתכנון אירועיםאקטיביזם להט"בבבית הספר, ונתמך על ידי צוות של אנשים שעוזר בלוגיסטיקה של ההליכה. בנוסף לגיוס כספים מטעם NEDA, רג'יטקו כתבה על התאוששות מהפרעות אכילה ומדברת במרכזי טיפול ואירועים מקומיים. הם ממליצים לצעירים המעוניינים בהסברה לבריאות הנפש להתחיל בתעלת האנרגיה הזו דרך התשוקה שלהם, בין אם זה כתיבה, אתלטיקה, שירות קהילתי או מדיה חברתית.
לרג'יטקו היה חשוב גם להציב גבולות איתנים כדי שעבודת ההסברה לא תהפוך למכריעה.
"זה בהחלט משהו שאני חושב עליו הרבה - תומך בתמיכה וטיפול במודעות לבריאות הנפש כשאני מתמודד עם ההחלמה בבריאות הנפש שלי", אומר רג'יטקו. "משהו שאתה צריך להיות מודע אליו הוא שאתה צריך לדאוג לעצמך לפני שאתה דואג לאחרים."
6. מקס רוטמן
כמו חברו לספסל הלימודים לשעבר סמואל אורלי, רוטמן ידע שהוא רוצה להשתלב בהסברה לבריאות הנפש בקמפוס לפני שהתחיל ללמוד באוניברסיטת מישיגן.
"אין לי בושה או פחד לחלוק את איך שאני מרגיש וזה לא תמיד היה כך, לא רק עבורי, אלא עבור הרבה מבני גילי".
במהלך חטיבת הביניים איבד רוטמן חבר קרוב בתאונה טרגית, והוא החל להשתתף בתוכנית תמיכה לעמיתים בקמפוס. כשהגיע לבית הספר התיכון, שם התוכנית הזו התחילה, תמיכת עמיתים חויבה כמשהו ש"הילדים המגניבים" עשו. רוטמן ידע על רשת התמיכה של וולברין באוניברסיטת מישיגן, שגם היא פועלת על פי מודל עמיתים, והביע עניין להשתתף ברגע שהגיע לקמפוס.
בארבע השנים שבהן רוטמן, בן 22, בילה באוניברסיטת מישיגן, הוא שימש בתפקידי מנהיגות עבור WSN ודגל במודעות לבריאות הנפש באמצעות תפקידים בנושאכוח המשימה המרכזי לבריאות הנפש של ממשלת הסטודנטים,ספורטאים מחוברים, וכסאות לבריאות הנפש היוונית חיים. השנה, הוא עזר להביא את הראפר Logic לקמפוס לשבוע הסברה לבריאות הנפש. בשנת 2017, הוא עזר לערוך סקרי תלמידים על בריאות הנפש, ניתח את התוצאות וכתבדִוּוּחַעם 13 המלצות למנהלים.
"אין לי בושה או פחד לחלוק את איך שאני מרגיש וזה לא תמיד היה המצב, לא רק עבורי, אלא עבור הרבה מבני גילי", אומר רוטמן, שנאבק בבעיות דימוי גוף. "להיות פגיע ופתוח זוכה להערכה ומעודדת הרבה יותר ממה שהיה בעבר".
7. Satvik Sethi
לפני כמה שנים, סטי חיפש באינטרנט אחר שירה וציטוטים מעוררי השראה. מה שהוא נתקל בו במקום זה היה דימוי של מישהו שעוסק בפגיעה עצמית. סטי החליט לפנות לאדם שעומד מאחורי הפוסט - בחירה שלדבריו עשה מאות פעמים עם אנשים שונים שהביעו כאב וייסורים באמצעות מדיה חברתית.
סטי, צעיר בן 20 עולה באוניברסיטת בינגהמטון בניו יורק, החליט להפוך את מאמציו האחד על אחד ל"ניתנים להרחבה". הוא יצר אאפליקציהבשם Runaway שמצמיד משתמשים לצ'אט בוט המופעל על ידי בינה מלאכותית, כמו גם מתנדבים מאומנים, כדי שיוכלו לדבר על מה שמטריד אותם.
"ראיתי הרבה אנשים נאבקים בבעיות נפשיות, ואני רק רוצה לוודא שאני עושה כמיטב יכולתי להכניס חיוביות לחייהם של אנשים, ולעודד אותם לשלם זאת קדימה", הוא אומר.
בנוסף ליצירת האפליקציה, Sethi עזר בארגון אירועים בקמפוס בנושא מודעות לבריאות הנפש. אלה כוללים הרצאות חינוכיות על שירותים זמינים, דיון פאנל בהנחיית מומחי בריאות הנפש, ו"פסטיבל בריאות הנפש" שהציג דוברים של סטודנטים, שולחנות בהנחיית קבוצות סטודנטים ותרגול יוגה.
לסטי יש תוכניות להרחיב את המאמצים הללו לקמפוסים אחרים בצפון מזרח.
8. אמנדה סאות'וורת'
סאות'וורת', בת 16, עשתה לאחרונה משהו שרוב בני הנוער לא עושים: היא השיקה חברה לפיתוח תוכנה ללא מטרות רווח.
מעבדות אסטרההרגיש כמו הצעד הבא הטבעי עבור Southworth, שכבר יצר שתי אפליקציות, ערכת הכלים לבריאות הנפשעוזר חרדה, וורנה, "מערכת אבטחה אישית" לאנשי LGBTQ+. החברה החדשה תעזור לסאות'וורת', המתגוררת בלוס אנג'לס, למקד את מאמציה באתגרים שלא זוכים לתשומת לב מעמק הסיליקון. הפרויקט הבא שלה, למשל, הוא לפתח אפליקציה המופעלת על ידי בינה מלאכותית שעוזרת לאנשים החיים עם סכיזופרניה או פסיכוזה לדעת אם הם חווים הזיה או לא.
"אני מרגישה שאנחנו צריכים להתחיל לנהל שיחות פתוחות יותר, ובמיוחד אנחנו צריכים להתחיל להקשיב לאנשים חולי נפש", אומרת סאות'וורת', שנשאה הרצאת TEDx בשנה שעברה על הניסיון שלה עם חרדה, דיכאון ומחשבות אובדניות.
"בני נוער עולים לשיחה הזו כי אנחנו חייבים", אומר סאות'וורת'. "אנחנו נלחמים לא רק על הבריאות שלנו, אלא גם על החברים שלנו וילדינו העתידיים".
אם אתה רוצה לדבר עם מישהו או שאתה חווה מחשבות אובדניות, שלח הודעה ל- שורת טקסט משברבטלפון 741-741 או התקשר לקו החיים הלאומי למניעת התאבדויותבטלפון 1-800-273-8255. הנה ארְשִׁימָהשל משאבים בינלאומיים.
רבקה רואיז היא כתבת בכירה ב- Mashable. היא מרבה לסקר בריאות נפשית, תרבות דיגיטלית וטכנולוגיה. תחומי ההתמחות שלה כוללים מניעת התאבדות, שימוש במסכים ובריאות נפשית, הורות, רווחת נוער ומדיטציה ומיינדפולנס. לפני Mashable, רבקה הייתה כותבת צוות, כתבת ועורכת ב-NBC News Digital, מנהלת פרויקט דוחות מיוחדים ב-The American Prospect וכותבת צוות ב-Forbes. לרבקה יש תואר ראשון ממכללת שרה לורנס ותואר שני בעיתונאות מאוניברסיטת ברקלי. בזמנה הפנוי היא נהנית לשחק כדורגל, לראות טריילרים לסרטים, לנסוע למקומות שבהם היא לא יכולה לקבל שירות סלולרי ולטייל עם הבורדר קולי שלה.
