אירה גלאס מ-'Don't Think Twice' מצטלמת ב-Tribeca Film Festival Getty Images Studio ב-18 באפריל, בניו יורק. קרדיט: (צילום מאת לארי בוסאקה/Getty Images לפסטיבל טרייבקה 2016
החיים האמריקאים האלהמגיע לפנדורה, ואיירה גלאס מתרגשת.
המנחה הוותיק ואיש הרדיו הציבורי מביא את התוכנית שלו לשירות הסטרימינג, שגם הואהריםפודקאסט פשעסִדרָתִיבנובמבר האחרון.
גלס, שהוא גם יועץ עריכה בנושאסִדרָתִי, זוכר שהיה סקפטי כשמישהו מפנדורה הזמין אותו בהתחלה לפגישת ארוחת בוקר.
"זה היה קצת מעורפל מה אנחנו הולכים לעשות", הוא מספרניתן למעוך. "הלכנו לארוחת הבוקר וחשבנו, 'טוב, זה נחמד שהם מתעניינים, אבל הם לא בעניינים שלנו'".
אבל הדברים הלכו כשורה - והתוכנית מושקת בפנדורה היום, עם 10 פרקים קודמים שמאוחסנים בשירות. חלק מהערעור היה לראות את הדרךסִדרָתִיהופיע על פנדורה. היו 15.6 מיליון סטרימינג לשתי העונות, וכ"מיליון מאזינים נוספים לפרק", אומר גלאס.
"תארו לעצמכם אם אתם עובדים במגזין או משהו ופתאום תפוצתכם תתגבר במיליון - זה מטורף", הוא אומר. "זה כמו טריק קסם, להיות חלק מפנדורה. אני לא יודע איך אחרת יכולנו לעשות את זה."
החיים האמריקאים האלהכיום, הוא מוצא כ-2.2 מיליון מאזינים ברדיו ו-2.2 מיליון בפודקאסטים בשבוע, הוא אומר. אל תבין אותו לא נכון, אומר גלאס, זה הרבה אנשים.
"רוב האנשים לא מקשיבים לנו, ורוב האנשים אפילו לא שמעו עלינו".
עם זאת, זה עדיין אומר ש"רוב האנשים לא מקשיבים לנו, ורוב האנשים אפילו לא שמעו עלינו". יש שם דמוגרפי צעיר יותר שהוא נרגש לגלות את התוכנית.
במהלך 20 השנים האחרונות,שֶׁלנשארה תוכנית רדיו מצליחה להפליא וציון דרך, שגרפה פרסים רבים, כולל פרס פיבודירק בשבוע שעברלפרק "המקרה לביטול ההפרדה בבית הספר היום".
הסדרה קטפה את הפיבודי הראשון שלה ב-1996, שנת הפתיחה שלה. גלאס עדיין זוכר איך התוכנית "נאבקה להגיע לקהל ולהיות איתנה מבחינה כלכלית" אז.
"הצוות היה רק ארבעה אנשים שעשו את כל התוכנית ואת כל הדברים האדמיניסטרטיביים שאתה עושה כדי להפעיל תוכנית רדיו, כמו לנהל את התקציב ולקבל תשלום לאנשים ולעשות חוזים", הוא אומר. "עשיתי את כל הדברים האדמיניסטרטיביים בעצמי... לקח לנו ארבע שנים להגיע למיליון מאזינים לפרק".
זה מזעזע עכשיו, הוא אומר, לעומתסִדרָתִי.
"מכיוון שזה פודקאסט ובגלל שהוא יכול לרכוב על הזנב של מה שעשינו, הם הגיעו למיליון מאזינים בארבעה שבועות", הוא אומר.
Mashable Top Stories
הצלחת התוכנית ההיא הפתיעה אותו, המנחה והמפיקה בפועל שרה קניג, והמפיקה בפועל ג'ולי סניידר, אומרת גלס. זה היה גם ההפך הגמור מהתוכנית העסקית הראשונית של הקבוצה. במקור, הסִדרָתִיהצוות שאף להשיג 300,000 מאזינים לפרק - אסטרטגית, מספיק כדי לכסות עלויות.
"באמת ראינו את זה כניסוי הקטן שלנו", הוא מוסיף. "כמו 'אוי, אנחנו יכולים לעשות מה שאנחנו רוצים, מי יקשיב?... זו הולכת להיות ההופעה הקטנה והשקטה הזו שאף אחד לא שם לב אליה'".
אֶשׁתָקַד,סִדרָתִיהפך לפודקאסט הראשון שזכה בפיבודי.
שרה קניג (במרכז) מצטלמת עם פרס עם דנה צ'יבוויס, ג'ולי סניידר, אמילי קונדון ואיירה גלאס בטקס פרסי פיבודי ב-Cipriani Wall Street ב-31 במאי 2015 בניו יורק. קרדיט: מייק קופולה/Getty Images עבור פרסי פיבודי
הפופולריות של התוכנית הקשתה - אך הכרחית - להכריז מוקדם יותר השנה שעונה 2 תשודר כל שבוע, במקום שבועי. הצוות רצה להעמיק את הדיווח לאחר שמצא "עוד אנשים שמוכנים לדבר" בעקבות ארבעת הפרקים הראשונים של העונה השנייה, אמר סניידרניו יורק טיימס.
המהלך הזה הפריע למעריצים חסרי סבלנות, וגלאס מודה.
"אתה יודע שאנשים צופים, וכן, אתה לא רוצה לאכזב אף אחד", הוא אומר. "התלבטנו על זה הרבה".
זה בדיוק הטבע של לוודא שהסיפורים הטובים ביותר יסופרו. סיפור מפורט הוא בלבהחיים האמריקאים האלהההצלחה של - אבל אחרי 20 שנה, עדיין אין נוסחה קסומה לקביעה אילו סיפורים יהיו "המנצחים הברורים".
"הלוואי שהיה לנו או אינסטינקט או תהליך קפדני", הוא אומר. "זה כל כך כאוטי מטריד."
רק כ-10-15% מהמגרשים שהם מקבלים הם ברמה הזו, הוא אומר, אבל האחוז המעורפל האחר דורש ניחושים ואסטרטגיה. הדרך הטובה ביותר להבין דברים היא פשוט לצאת ולהתחיל לדווח. זה מוביל ל"יחס הרג" גבוה למדי, הוא אומר.
"נהרוג בין שליש לחצי מכל מה שהכנסנו לייצור".
"נהרוג בין שליש לחצי מכל מה שאנחנו מכניסים לייצור", הוא אומר. "אנחנו הורגים הרבה... זה כמו הרוטב הסודי לכל העניין, זה שכדי לסיים עם שלוש או ארבע קומות, נמשיך לפעמים בשבע או שמונה קומות."
זה עוזר שהתוכנית לא בהכרח מסתמכת על יתדות חדשות. במקום זאת, הוא מציג סיפורים שהם "כל כך נוצצים שמגיע להם להקשיב להם".
גלס גם לא מרגישה צורך לבקר מחדש בסיפורים, או לעשות קטעי המשך לאחר שסיפור נשלח לעולם.
"לפעמים אנשים שואלים 'טוב, מה קרה לאותו אדם?' וזה בדיוק כמו 'נו, למי אכפת?'", הוא צוחק. "אני יודע שזה מאוד קשוח, אבל אני מרגיש כאילו אני לא רוצה להיכנס. אני רוצה לעזוב אותם בסוף הסרט."
מקרה אחד מיוחד: פרק 2011"אהבה קשה מאוד,"על שופטת בג'ורג'יה בשם אמנדה וויליאמס שהתנהגותה הפסולה בבית המשפט נחשפה לאחר שידור הפרק. ועדה ממשלתית שמעה את הפרשה וחקרה אותה. עד מהרה היא התפטרה מהספסל.
כעת נראה שהממשלה מפרקת את הוועדה הזו, אומר גלס. זה מקרה נדיר לתוכנית, אבל ההתפתחויות האלה כל כך משכנעות שהוא רוצה לעשות פרק חדש לגמרי בוויליאמס.
זה כנראה גם ידרוש מגלאס להאזין מחדש לפרק המקורי, משהו שהוא לא אהב לעשות מתיהחיים האמריקאים האלההתחיל. בימים הראשונים הוא היה תופס פרק בסוף השבוע שהוא ישודר, אבל היה מוצא את עצמו "מפיק את התוכנית בראש שלי".
עכשיו יש לו פתרון הרבה יותר פשוט.
"גיליתי שתרגול הרבה יותר טוב הוא לחכות שלושה חודשים או שישה חודשים ואז להקשיב למשהו רק כדי לראות איך זה עובד", הוא אומר. "ובדרך כלל יהיה טוב לשתות קודם משקה או שניים."
יש לך מה להוסיף לסיפור הזה? שתפו אותו בתגובות.
יוהנה דסטה הייתה כתבת הסרטים הבכירה של Mashable. היא ילידת צפון וירג'יניה ובוגרת אוניברסיטה אמריקאית. היא נהנית לאצור בקפידה את חשבון האינסטגרם שלה ולעתים קרובות ניתן למצוא אותה קוראת ספרים, הולכת לקונצרטים, צופה בסרטים ולומדת יותר מדי על תרבות הפופ.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
