כוכב ים אמור אסייתי שנמצא בחוף אורגון. קרדיט: אוניברסיטת מדינת אורגון
צונאמי אדיר שעורר רעידת האדמה הענקית טוהוקו ב-2011 שלח כמעט 300 מינים ימיים ימיים יפניים למסע בן שש שנים על פני האוקיינוס השקט, מה שהוביל להגירה חוצה אוקיינוס שאין לה תקדים היסטורי ידוע.
מינים אלה, הכוללים רכיכות, דגים, טפילים ועוד, נמצאו המתגוררים בהוואי, אטול מידוויי ובחלקים מהחוף המערבי, מאלסקה ועד קליפורניה. חלקם עלולים בסופו של דבר לשבש מערכות אקולוגיות קיימות, ולעורר דאגה לגבי מינים פולשים.
בעוד שהצונאמי היה אירוע טבעי, ההגירה נעזרה על ידי בני אדם, מכיוון שמינים אלה הצליחו להגיע בטרמפים על פני האוקיינוס על פסולת בלתי מתכלה, כמו פלסטיק.
ראה גם:
אלִלמוֹדפירוט ההגירה, שפורסם ביום חמישי בכתב העתמַדָע, בדק את השפעות האדוות הביולוגיות מרעידת האדמה בעוצמה 9.0 והצונאמי שפקד את צפון יפן ב-11 במרץ 2011.
חבטת יפנית ונשפת צוואר אווז ילידים על ספינת צונאמי יפנית שנשטפה לחוף בוושינגטון. קרדיט: ג'יימס טי קרלטון
הצונאמי, שהגיע לגובה של כ-126 רגל, שלח מיליוני חתיכות פסולת אל האוקיינוס. רבים מהחלקים הללו, כולל סירות, רציפים ומצופים, כבר תמכו בחיי הים שחיו עליהם. חפצים אחרים קלטו מינים ימיים לאחר שיצאו בים.
למרבה הפלא, רבים מהמינים הללו לא רק שרדו באוקיינוס הפתוח, שם האוכל בדרך כלל נדיר יותר מאשר באזורי החוף, אלא אפילו שגשגו והתרבות, כך מצא המחקר.
"הדבר המדהים במחקר הוא המספר העצום של אורגניזמים חופיים ששרדו את המעבר", אמר בראיון גרג רואיז, מדען בכיר במרכז לחקר הסביבה של סמיתסוניאן במרילנד ומחבר שותף של המחקר החדש.
"הם שרדו את זה באוקיינוס הפתוח וזה מדהים."
על פי המחקר, מינים מיפן המשיכו להופיע, בחיים, לאורך החוף המערבי של ארה"ב שש שנים לאחר הצונאמי, שהיה ארוך יותר בארבע שנים או יותר ממקרים שתועדו בעבר, בהם מינים "התרוצצו" על פני אוקיינוס.
פריטים שאינם מתכלים מרעידת האדמה והצונאמי היפניים ב-2011 שנמצאו לאורך חופי אורגון. קרדיט: אוניברסיטת מדינת אורגון
כמה מהמינים הקשוחים ביותר ששרדו את המסע כוללים מולים, חצ'קונים, צלעות, שושנת ים ואמפיפודים.
עם זאת, לפני שאתה מתחרפן מסוג של פלישת מינים ימיים יפניים, קחו בחשבון שלפחות 35 אחוז מהמינים שהיגרו כתוצאה מהצונאמי נמצאו בעבר לאורך החוף המערבי של צפון אמריקה.
מהירות אור ניתנת לריסוק
ולא כל המגיעים החדשים צפויים להתבסס בבתיהם החדשים, מכיוון שהאקלים צריך להיות מתאים, חומרי המזון הקיימים במים והמערכת האקולוגית הרחבה יותר צריכה לתמוך במין.
המחקר אומר שמדענים עדיין לא יודעים אם מינים לא מקומיים התבססו, למשל, בצפון מערב האוקיינוס השקט, שראה ריכוז גבוה של מינים ימיים יפנים שהגיעו. יש בדרך כלל זמן פיגור של מספר שנים בין הגעת המין הראשון לאזור חדש לבין זיהוי של מין מזיק ופולש.
רואיז אומר שמדענים ימיים צריכים לשמור על המשמר.
"השקפתנו היא שלרבים מהמינים שהגיעו לצפון אמריקה יש פוטנציאל להתיישב, לבסס אוכלוסיות המקיימות את עצמן, בין השאר בגלל שהם היו במצב טוב כשהם הגיעו", אמר רואיז.
ג'יימס קרלטון, מדען בוויליאמס קולג' והמחבר הראשי של המחקר החדש, הדהד את התחושה הזו, אך הלך צעד קדימה בהערותיו באמצעות הודעה לעיתונות.
"כשראינו לראשונה מינים מיפן מגיעים לאורגון, היינו בהלם. מעולם לא חשבנו שהם יכולים לחיות כל כך הרבה זמן, בתנאים כל כך קשים", אמר בהצהרה.
"לא יפתיע אותי אם היו מינים מיפן שחיים שם לאורך חוף אורגון. למעשה, זה יפתיע אותי אם לא היו."
החוקרים מייחסים את האופי חסר התקדים של נדידת מין זה לשימוש נרחב בחומרים פלסטיים במחצית השנייה של המאה ה-20, שלא היה נוכח בצונאמי קודמים גדולים שפקדו את אותו אזור ביפן בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.
"זה היה משט של חפצי פסולת שהושבתו על ידי קהילה ימית", אמר רואיז. "החומרים הפלסטיים האלה אפשרו הובלה שכנראה לא התרחשה היסטורית"
השימוש הנרחב בפלסטיק, הצטברות של ערים מגה-ערים בחופים, בתוספת הפוטנציאל לשינויים הקשורים לשינויי אקלים לסערות אוקיאניות כגון טייפון ושיטפונות פירושו שיהיו יותר הזדמנויות בעתיד לאירועי פיזור חוצה-אוקיינוס ארוכי טווח.
"בהתחשב בכך שיותר מ-10 מיליון טונות של פסולת פלסטיק מכמעט 200 מדינות יכולים להיכנס לאוקיינוס מדי שנה - כמות שצפויה לגדול בסדר גודל עד 2025 - ובהתחשב בכך שהוריקנים וטייפונים שעלולים לסחוף כמויות גדולות של פסולת אל האוקיינוסים צפויים לעלות עקב שינויי אקלים גלובליים, יש פוטנציאל עצום לכמות הפסולת הימית באוקיינוסים לגדול באופן משמעותי." אמר קרלטון.
פלסטיק כבר הוביל להקמת כתמי אשפה ענקיים בחלקים של האוקיינוסים בעולם, כולל באוקיינוס השקט, שם זרמי אוקיינוס ורוחות סחר לוכדים פסולת מתכלה.
לדברי רואיז, יש להסתכל על פלסטיק כבעייתי עוד יותר ממה שחשבו בעבר, לאור הפוטנציאל שלהם להפיץ מינים חדשים אלפי קילומטרים על פני האוקיינוס הגדול בעולם.
"אני חושב שזה עוד מימד של פלסטיק שגם עליו לא הקדשנו הרבה מחשבה. הם עשויים לשחק תפקיד חשוב מאוד בפיזור של אורגניזמים", אמר.
למרבה הפלא, פסולת מהצונאמי, יחד עם מטען המינים הימיים שלו, עדיין מגיעות לארה"ב, ועשויות להמשיך לעשות זאת במשך שנים רבות.
אנדרו פרידמן הוא העורך הבכיר של Mashable למדע ופרויקטים מיוחדים. לפני שעבד ב-Mashable, פרידמן היה סופר בכיר במדע ב-Climate Central. הוא גם עבד ככתב עבור Congressional Quarterly ו-Greenwire/E&E Daily. כתיבתו הופיעה גם בוושינגטון פוסט, מקוונת בערוץ Weather, וב-washingtonpost.com, שם כתב טור שבועי בתחום מדעי האקלים לבלוג "Capital Weather Gang". הוא סיפק פרשנות על מדע ומדיניות האקלים עבור Sky News, CBC Radio, NPR, Al Jazeera, Sirius XM Radio, PBS NewsHour, ומקורות לאומיים ובינלאומיים אחרים. הוא בעל תואר שני באקלים וחברה מאוניברסיטת קולומביה, ותואר שני במשפטים ודיפלומטיה מבית הספר פלטשר באוניברסיטת טאפטס.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
