מרכז יעקב ג'אביץ היה שקט ונטוש ביום רביעי אחר הצהריים, אבל לא היה קשה לדמיין מציאות חלופית.

ערב קודם לכן, הילרי קלינטון ותומכיה הנלהבים ביותר נדחסו למרכז באמצע מנהטן, תחת תקרת זכוכית פיזית ופתגמית, בשלה עם תחושת ההיסטוריה בהתהוות, מחכות שהמועמדת שלהן תהיה הנשיאה הראשונה. -לִבחוֹר.

קל לדמיין גברים ונשים מסוחררים לובשים חולצות "אני איתה" ביום רביעי אחר הצהריים, מצלמים סלפי ובוהים בפליאה במה שהם היו עדים ללילה הקודם. אנשים רבים בוודאי היו עוצרים כדי לצלם את הבניין שבו נעשתה היסטוריה מונומנטלית כזו.

למרבה הצער, החלק הענק של מרכז Javits שהיה מלא בתומכי קלינטון בלילה הקודם היה תפוס רק על ידי כמה עובדים שהרסו את כל הסצנה - מסיבה שמצב רוחה התחמץ הרבה לפני חצות.

קשה לדמיין אופטיקה טובה יותר לנאום ניצחון הנשיאותי. קלינטון הייתה מוקפת בתומכים להוטים לשמוע אותה מזכירה את תקרת הזכוכית שניפצה לבסוף כשהיא ניצבת תחת סמל פיזי של המחסום שזה עתה פרצה דרכו.

במקום זאת, למחרת הבחירות, על הבמה ההיא, נכתב בחדשות על המסך: "קלינטון מוביל את ההצבעה העממית, מאבד את הנשיאות".

ניתן למעוךעצר במרכז ביום רביעי כדי לצלם את התוצאות המפחידות והעקרה.

עובדים בילו חלק ניכר משעות אחר הצהריים שלהם בהורדת גופי תאורה מהתקרה.

בסופו של דבר פורקו הרמקולים האחרונים.

קופסאות של דגלים אמריקאיים ישבו על הרצפה שקלינטון קיוותה לקחת את ליל הבחירות.

אם הסתכלת מספיק חזק, היו עוד סימנים להתכנסות. הנה, השרידים של קבוצת העיתונות.

רובו כבר היה ארוז ומוכן ליציאה.

המועמד הרפובליקני לנשיאות לשעבר, ריק סנטורום, דיבר בטלוויזיה ענקית.

ותיבה אחת עצובה של דגלים סומנה בפשטות "נדחים".