הכוח הנוסטלגי של דרמות קוריאניות - ולמה כדאי לך להתחיל בינג'ים כבר עכשיו

הפוסט הזה הוא חלק מ-Mashable'sאתה שבוע ישן. לפרוץ איתנו את אובך הנוסטלגיה ולראות מה מחזיק מעמד, מה מאכזב ומה השתפר עם הזמן.

דרמות קוריאניות תמיד יגרמו לי נוסטלגיה למפגשי ראש השנה של הילדות.

גדלתי עם משפחה מאוד גדולה, מאוד רועשת. ביום השנה החדשה, בין 40 ל-60 בני משפחה זו ("חמולה", כפי שאמא שלי קוראת לזה)נערם לבית הוריי לחגיגות קוריאניות מסורתיות. הייתי מתעורר לקול של קרובי משפחה שנשפכים פנימה דרך דלת הכניסה ושוקקים דרך המטבח, מכינים בראנץ' מעורב תרבותי: בייגל, קפה וtteokguk, מרק מלוח עשוי ממרק בקר ועוגות אורז. סבי היה מנחה טקס פולחן משפחתי ואז החמולה הייתה חוזרת לאכול. מִןjapchae,מנת אטריות זכוכית וירקות, לגלבייג'ים, מעין תבשיל בקר, על מגש של ברביקיו קוריאני, אכילה הייתה עניין של כל היום, נקודתי במעבר סביב תינוק של איזה בן דוד וצפייה משותפת בטלוויזיה.

דורות של סונג גדשו את המרתף למצעד ללא הפסקה של סרטים ותוכניות - מה שתמיד נראה היה כהתלבטות בין מה שמייקל ביי ביים באותה שנה או דרמה K קלאסית.

ראה גם:

אם אתה לא מכיר K-dramas, הנה סקירה קצרה: הם צ'יזיים להפליא, הם ממכרים, ותמיד יש סיפור אהבה. בדומה לטלנובלה או אופרת סבון, דרמות K לוקחות אותך לרכבת הרים רגשית של 30 דקות בכל פרק. מכיוון ש-K-דרמות בדרך כלל מאופיינות בעצמן בתוך 16 עד 20 פרקים, במקום קשתות סיפור רב-עונות, קל להטמין אותן. ובשנים האחרונות, הם הפכו נגישים עוד יותר.

"לפני עשר שנים צפיתי בדרמות דרך DVD או באתר טלוויזיה קוריאני," אמרה דודתי סו, שדיברתי איתה בשיחה משולשת עם אחותה הצעירה, BJ, כדי לקבל את נקודת המבט שלהם על K-dramas. היא תקנה את תקליטורי ה-DVD בסביבות 2$ לפרק, או תגלול דרך אתר אינטרנט של ערוץ כבלים קוריאני כדי למצוא את הפרקים.

אבל כפי שדודתי BJ ציינה, הגישה בארה"ב הייתה מוגבלת מכיוון שרוב הלא-קוריאנים לא ידעו על הדרמות מלכתחילה. "אלא אם כן הם חיפשו את זה באופן פעיל או שהיה להם קשר קוריאני כלשהו", אמרה.

עכשיו עם אתרים כמו נטפליקס ו-Dramafever, צפייה ב-K-dramas ומציאת חדשות (כדי למלא את החלל בלב בכל פעם שאתה מסיים סדרה) קל יותר לאנשים שהאינטראקציה שלהם עם התרבות הקוריאנית מוגבלת. מכיוון שהאתרים הללו מספקים גם כתוביות באנגלית, זה גם קל יותר לאנשים כמוני, שתפיסתם המוגבלת בשפה הקוריאנית מביישת את רוב המשפחה שלי.

ג'סיקה לי, סגנית נשיא נטפליקס לתקשורת לאסיה, אמרה שיש שוק חזק בימים אלה להזרמת דרמות. "אנחנו בהחלט רואים ביקוש לתוכניות וסרטים קוריאניים", אמר לי. "לא רק מאסיה אלא מכל רחבי העולם".

היא גם הנהנה לקוריאה כמעצמת תעשייה: "באופן היסטורי, התעשייה תמיד ראתה נפח טוב של תוכן איכותי מחוץ לקוריאה, והרבה תוכן חוצה גבולות".

הרבה מהתוכן מדרום קוריאה קולע לקהל שלו. הדודות שלי נהנות לצפות ב-K-דרמות בגלל קווי העלילה הניתנים לעיכול. "כולם אוהבים את הנושאים של אהבה נכזבת, הישרדות דרך קשיים ונקמה", אמרה דודה סו.

אבל הצפייה באותם סיפורים מתנגנים עלולה להיות מעייפת -- וויל פארק, חבר שגדל בקוריאה ובוגר לאחרונה בית ספר לקולנוע, הסביר שהתרבות הקוריאנית היא שמרנית, תאגידית ולעתים קרובות הומופובית. אחרי יום ארוך במשרד, הוא אמר, "הם לא רוצים לצפות במשהו שמאתגר את דעותיהם - הם רוצים סוף טוב".

דודה סו חוששת שתיאור ה-K-דרמות של דרום קוריאה מעמיד את הקהל שלה עם רעיון לא מציאותי על המדינה. "הם מראים את הצד של קוריאה שהוא לא ממש נכון - [הדמויות] תמיד עושות קניות, הולכות לספא, [עשות] דברים של יהירות... זה לא החיים האמיתיים."

הרבה מהנושאים שהדהדו אותי כנער - ריסוקים, רכילות, דרמה - אכן יוצאים כחסרי השראה. התוכניות מעוררות דיון לעתים רחוקות, כמוהתמודדות עם גזענותבתרבות מונו-אתנית ברובה או בדיון על זכויות להט"ב במדינה שבהמפליל הומוסקסואליות. בשנה שעברה, הצבא (שם השירות הוא חובה לכל אזרחי דרום קוריאה) גזר שישה חודשי מאסר על חייל הומוסקסואלי על קיום יחסי מין בהסכמה עם חייל אחר במקום פרטי.

הולנד, אליל ה-K-פופ הגלוי הראשון, הציג לראשונה את הסינגל שלו "ארץ לעולם לא"השנה ללא גיבוי של חברת תקליטים או תעשייה. לקליפ יש דירוג של 19+ בדרום קוריאה כי הוא כולל נשיקה תמימה (בסטנדרטים אמריקאים, לפחות) בין הולנד לאדם אחר. "לעולם לא" מתקרב ל-9 מיליון צפיות נראה שהקוריאנים מוכנים ליותר ייצוג להט"ב בתרבות הפופ האם נראה משהו מהייצוג הזה ב-K-דרמות?

דרמות K התעסקו בהצגת מערכות יחסים להט"ב - בנסיך קפה,גיבור מטיל ספק ברגשותיו כלפי גבר אחר, אבל מסתבר שהיא ילדה שהמראה המעורפל שלה נותן לה לעבור בתור נער. בתגובה 1997, תלמיד תיכון הומו מתוודה על רגשותיו כלפי אחד מחבריו הקרובים ביותר. ובתוךחוקרי תיכון בנות סיונאם,הדרום קוריאנים היו שערורייה מהנשיקה הלסבית הראשונה ששודרה. למרות המחלוקת, מפיקי הדרמהאמר, "אנחנו לא חושבים שזה תלוי בנו להחליט אם הם צודקים או לא. רצינו שההבדלים יתקבלו".

למרות ש-K-dramas יש עוד דרך ארוכה לעבור בהצגת מגוון של מערכות יחסים, בסופו של יום הדודות שלי מאמינות שהפופולריות שלהן ראויה להערכה. כאשר הם עברו לראשונה לארצות הברית בשנות ה-70, דרום קוריאה לא הייתה ידועה כמדינה המודרנית שהיא היום.

מלבד CBS'לִכתוֹשׁ*, "באמת שלא היו השפעות אסייתיות, שלא לדבר על קוריאניות, שאפשר להסתכל עליהן", אמרה דודה BJ. היא הוסיפה כי התוכנית, שסובבת סביב בית חולים של צבא אמריקאי במהלך מלחמת קוריאה, לא עזרה לה להתמודד עם הסטריאוטיפים של מהגרים קוריאנים בזמן שהיא נאבקת להיטמע בתרבות האמריקאית.

הייצוג האסייתי-אמריקאי עשה כברת דרך על המסכים האמריקאים -- לא רק בנוכחות דמויות אסייתיות-אמריקאיות, אלא גם במגוון הסיפורים המסופרים. המעצבנת של מרגרט צ'ונערה כל-אמריקאיתתיארה משפחה קוריאנית-אמריקאית שהגשימה את כל הסטריאוטיפים של מהגרים אסיה: "אמא נמרה" קפדנית, דמויות חנונים עם הישגיות יתר וילדים צייתנים. צ'ו היה חבר השחקנים הקוריאני-אמריקאי היחיד. אֶחָדמְבַקֵרכינה את המופע מ-1994 "קנבס מוכן לכל מיני מזרחיות ג'יבריש". זה לא מפתיע שזה נמשך רק עונה אחת. השווה את זה לטרי מהסירה, המתאר את קורותיה של משפחה טייוואנית-אמריקאית מבלי להסתבך בסטריאוטיפים. למרות שהתוכנית מצחיקה את ההבדלים התרבותיים של משפחת הואנג, שלא כמונערה כל-אמריקאית, זה לא הופך את הבדיחה להיות אסייתי.

ברור שאי אפשר להשוות את קווי העלילה ב-K-דרמות לאלה על חוויות אסייתיות-אמריקאיות. אבל הפופולריות של K-dramas הפכה את התרבות הקוריאנית לנגישה בחלקים של ארצות הברית שבהם אנשים לא היו נחשפים אליה אחרת, והפופולריות שלה מראה שיש פוטנציאל להצגות על חוויות מהגרים קוריאנים.הנוחות של קים, סיטקום של CBC על משפחה קוריאנית-קנדית המתגוררת בטורונטו, היה פשוטמְחוּדָשׁלעונה שלישית.

דודה סו הוסיפה, "הם נהגו לומר, 'אתה מקוריאה? אה, הייתה מלחמה". כעת, היא אמרה, היא רואה שלטי חוצות של קבוצות K-Pop כמו BTS בטיימס סקוור וציטוטים מ-K-dramas ברשתות החברתיות. "אנשים מדברים על דברים אחרים לגמרי: קים יונה (המחליקה האומנותית שהדליקה את הקדירה האולימפית במהלך אולימפיאדת החורף בפיונגצ'אנג), מה שקורה עם האיחוד... אני מרגישה מצוין עם זה! אני מאוד גאה בזה".

עם זה בחשבון, הנה חמש דרמות K שתמיד יגרמו לי להרגיש נוסטלגי - בין אם מדובר בקטעים תקופתיים אפיים ובין אם מדובר ב-rom-coms בגיל ההתבגרות, תרצו לשמור קופסת טישו בקרבת מקום.

בנים מעל פרחים

בנים מעל פרחיםהוא גבינתי.כָּךגְבִינִי. פשוט צפו בכתוביות הפתיחה -- שהוגדרו כמו אלבום נוצץ של תלמיד תיכון -- ותקבלו מושג עד כמה דרמת הנעורים הזו קמצנית. זה עדיין שווה צפייה בכל זאת. הדרמה משנת 2009 עוקבת אחר יאן-די, תלמיד עני שנכנס לבית ספר תיכון פרטי מובחר עם מלגה. יאן-די עוברת בריונות בגלל חוסר העושר שלה, אבל הבריון שלה מפתח אליה במהירות רגשות. היא פוגשת את F4, קבוצה של ארבעה בנים לוהטים מאוד, עשירים מאוד, שלכולם יש שיער גדול בצורה לא מציאותית. הרבה כמוגוסיפ גירל,יש כל מה שהיית מצפה מדרמה רומנטית של תיכון: משולשי אהבה, תלבושות אבסורדיות, ולא הרבה שיעורי בית ספר.

איפה לצפות:

בנים מעל פרחיםזמין לסטרימינגנטפליקס.

Dream High

שוחרר במקור בשנת 2011,Dream Highסובב סביב קבוצה של שישה תלמידים בבית הספר התיכון קירין, בית ספר לאמנות יוקרתי שידוע בגיבוש הכוכבים המצליחים ביותר של K-Pop. הם נלחמים בקלאסיקה, בבעיות דימוי גוף וכאב לב של מתבגרים. וכמו הרבהשִׂמְחָה, צוות השחקנים שלDream Highיש לו עניין לפרוץ למספרים מוזיקליים.

לכל דמות ראשית יש סוג של כישרון בתעשיית הבידור - בין אם זה שירה, ריקוד או נגינה בכלי - אבל הם לאדַילהשתלב בסטנדרטים המחמירים של החברה לאליל K-Pop. להקת הלא מתאים נאבקת להצטיין בשיעורים שלהם.

רק תיזהר מהבכי - ישכֹּל כָּךבְּכִי. בסצנה למעלה, ג'ין-גוק בוכה מנשק היי-מי בוכה על הגלגל הענק, בעוד סאם-דונג (שתכנן לרכוב על הגלגל הענק עם היי-מי) צופה מחלון סמוך ומתחיל לבכות. אם אתה יכול לעבור את הדמעות ולאהוב סיפור אנדרדוג טוב, אז אתה תאהבDream High.

איפה לצפות:

Dream Highזמין לסטרימינגקדחת דרמה.

הירח החובק את השמש

סדרת הפנטזיה הזו משנת 2012 המתרחשת בשושלת ג'וסון מימי הביניים של קוריאה מספרת את סיפורו של רומן סודי בין מלך המדינה לשאמאנית. הם צריכים גם להסתיר את מערכת היחסים שלהם וגם לעבוד דרך סערה פוליטית. סדרת 20 הפרקים זכתה לביקורות כה גבוהות, יש לה מעמד של "דרמה לאומית" בדרום קוריאה, והיא זכתה במספר פרסי "הדרמה הטובה ביותר" או "השחקן הטוב ביותר".

הקונספירציות הפוליטיות! הקסם השמאניסטי! התחפושות! ישנן סיבות רבות לכך שה-K-דרמה הזו ידועה כל כך, אבל התלבושות בפניםהירח החובק את השמשבהחלט משך אותי לסדרה. המשי המסורתיהנבוקסהמופיעים בסדרה זו מדהימים.

איפה לצפות:

הפרקים הראשונים מתחיליםיוטיוב, אבל אתה יכול לצפותהירח החובק את השמשבמלואו עלקדחת דרמה.

נסיך קפה

מה אין לאהוב בראש נשית חזקה שיכולה לאכול כל דמות אחרת? בנסיך קפה,Eun-chan מפרנסת את משפחתה בשתי עבודותיה כמדריכת טאקוונדו ובריסטה בבית קפה. האן-קיול, יורש זכאי לחברת קפה ענקית, נצטווה לעבוד באותו בית קפה שכונתי, כי לסבתא איל הקפאין שלו נמאס ממנו להסתובב ברחבי העולם על כספי משפחתו.

מאז Eun-chan עוברת לעתים קרובות כילד, עם שיער קצר ובגדים רחבים, הופעתה בדרך כלל מובילה לבלבול מסוים המבוסס על תפקידים מגדריים. לַחשׁוֹבמולאן-- אבל במקום דו-קרב עם חרבות, Eun-chan דו-קרב עם קערות של אטריות והתעלמות מוחלטת מהציפיות המסורתיות של החברה.

איפה לצפות:

אתה יכול להזריםנסיך קפהעַלקדחת דרמה.

תגובה 1997

האם אתה נוסטלגי לימי התיכון שלך? האם אתה עדיין חולם על הקראש שהיה לך בשנה האחרונה? יש לך אהבה יוקדת לג'ינס JNCO וקלטות VHS? אולי אתה מעריץ שלתגובה 1997,דרמה משנת 2012 על תחילתה של תעשיית ה-K-Pop של דרום קוריאה והמעבר התרבותי להתמערבות.

הדרמה, לפי הדודה שלי BJ דרך הצ'אט הקבוצתי שלנו, הייתה "סוג של שמיכת נוחות" כשהיא יצאה מכיוון ש"קוריאה כמדינה הייתה כל כך מערבית ונראה היה שהיא שכחה את הימים הטובים". זה נסוב סביב שישה חברים בשנות ה-30 לחייהם שנפגשו לפגישה מחדש ומעלים זיכרונות מימי התיכון שלהם. הרבה כמואיך פגשתי את אמא שלך,תגובה 1997הקהל שלו תוהה אילו דמויות הגיעו ביחד.

יש גם מונטאז'ים בשחור-לבן גבינתי של תמונות ילדות, ואיך אפשר שלא לאהוב את זה?

איפה לצפות:

תגובה 1997זמין בנטפליקס.