עקבנו אחריה עד שאהבנו אותה. קרדיט: Newspix דרך Getty Images
ברוכים הבאים לשבוע שנות ה-2000! אנחנו בוחנים את תרבות הפופ שעיצבה אותנו בתחילת המילניום, ובודקים מה אומרים עלינו הסרטים, ההצגות והמשחקים מהתקופה אז והיום. זה קצת #tbt לימים שלפני #tbt היה דבר.
סלבריטאים נראו אחרת בשנת 2000. כוכבי על אמיתיים היו שחקנים ומוזיקאים שעבודתם נראתה מעוצבת במלואה בפני הקהל שלהם. חייהם הפרטיים נראו רק מבעד לחלון של ראיונות, כתבות חדשותיות ותמונות פפראצי, ולאדם הממוצע לא היה שום מידע לגבי מי או מה הפך ראוי לתשומת לב. התהילה הייתה תהליך מלמעלה למטה, כאשר הוליווד וחברות תקליטים בחרו את הכוכבים שלה ותלו אותם בשמיים כדי שהציבור יתפעל מהברק שלהם.
עם המילניום החדש הגיעה טלוויזיית הריאליטי, זולה להפקה כמו שהייתה נפוצה בחידושה;האח הגדולהופיע לראשונה עבור הקהל בארה"ב בשנת 2000 ועורר עניין באנשים הרגילים שהצליחו להעלות את פניהם בטלוויזיה. בשנת 2002אמריקן איידולכבשה בסערה את המדינה בעלת שמה, מחקה את האובססיה האמריקנית לדמוקרטיה בכך שהיא מאפשרת לקהל שלה להצביע על איזה יובל שנקטף מן האפלה ראוי היה להפוך לכוכב. 2002 הביאה גם את ה-Nokia 7650, אחד ממכשירי המצלמה הראשונים הנמכרים בעולם, שהשתלבו עם ריבוי המצלמות הדיגיטליות כף היד שהפכו את כל מי שיש לו מספיק מקום כיס לפפראצו פוטנציאלי.
עד שהגיעו אמצע שנות ה-00, אתרים כמו פרז הילטון (נוסד ב-2004), מייספייס (2003), ותוכניות כמו פריס הילטון וניקול ריצ'י.החיים הפשוטים(גם 2003) היו חלק מהותי מתרבות הסלבריטאים. פרז הילטון השתמש בתמונות דיגיטליות שצולמו ברשלנות ובטיפים של רכילות כדי להסיר מהכוכבים את הפורניר שלהם כמו גלגול מרושע של הדור ה-X של הדה הופר. מייספייס, אז רשת המדיה החברתית הפופולרית בעולם, צמצמה את הרווח בין מוזיקאים למעריצים שלהם תוך כדי השקת הקריירה של משפיענים מוקדמים כמו טילה טקילה (פעם דוגמנית פלייבוי, עכשיו נאצית מילולית) וג'פרי סטאר (פעם... משהו, עכשיו איל איפור,לטוב ולרע).החיים הפשוטיםתוכנית "ריאליטי" על יורשות עשירות להפליא שמנסות לעשות דברים של אנשים נורמליים, חיזקה קונספט שישנה לנצח את הדרך שבה ידוענים התקיימו - הכוכבים שלו היומפורסם בזכות היותו מפורסם.
מי שגילם מספיק כדי לזכור איך היו אנשים מפורסמים לפני המדיה החברתית עלולים להיזכר בשטיחים אדומים, מתפתליםתוֹסֶפֶתראיונות ויריד הבלכיסויים כמו המאפיינים של התהילה האולטימטיבית. סלבריטאים היו מוצרים, נמסרו באריזות יחסי ציבור והרחיקו כמה זרועות מההמון. עמודות כמוUs Weekly's"כוכבים, הם בדיוק כמונו" (נוסד ב-2002) סגר את הפער בין הכוכבים לצופים בהם, והגברת הגישה לצילום דיגיטלי והחולשות המקוונות המוקדמות של ידוענים ברשתות החברתיות הוסיפו את התהליך. שנות ה-2000 גררו את הכוכבים למטה לרמה שלנו, וחשפו את הפגמים והחסרונות שלהם כשהאינטרנט הפך רעב יותר ויותר ליותר גישה, יותר מידע, יותר דם.
שנות ה-2000 גררו את הכוכבים למטה לרמה שלנו, וחשפו את הפגמים והחסרונות שלהם כשהאינטרנט הפך רעב יותר ויותר ליותר גישה, יותר מידע, יותר דם.
בזמן שחגנו, אמנית צעירה בשם סטפני ג'ואן אנג'לינה ג'רמנוטה צפתה, למדה, ובסוף העשור הוציאה שילוב של אלבום+תוספות שכולל את כל מה שקרה לתהילה - ראשית כדי לחגוג את הנצנצים הכוזבים של הגישה החדשה של הציבור ל את ערוצי הסלבריטאים, ואז לחשוף ולחזות את ההשפעות של השינוי התרבותי המוחלט שלנו.
סטפני ג'ואן אנג'לינה גרמנוטה היא, כמובן, ליידי גאגא. האלבומים האלה כןהתהילהומפלצת התהילה, שני טקסטים עמוסי באנגר על אורח החיים של הסלבריטאים שהיא חפצה בו ומה יקרה כשתקבל אותו. יחד הם מגדירים את הפיתוי שלטלפונים של Razr מסונוורים, הרגלי סמים מוסתרים בצורה גרועה, והרעיון הייחודי של שנות ה-2000 שתהילה היא תוכנית ריאליטי העוקבת אחר מי שבחרו בחיי העשירים והמפורסמים.
התהילהיצא ב-2008 כאלבום הבכורה של ליידי גאגא, ולמרות זאתמפלצת התהילהעקבו אחריו ב-2009 כהוצאה מורחבת, למהדורת 2009 יש מספיק רצועות כדי להיראות כאלבום נפרד ושני. כאלבומים נפרדים הם לא יכלו להיות שונים יותר, עםהתהילהמשבחים את הכיף והזוהר ברצון להיות מפורסם ומפלצת התהילההקיימת כתמונת מראה כהה לקודמתה.
כאלבומים נפרדים הם לא יכלו להיות שונים יותר, כשהתהילה משבחת את הכיף והזוהר ברצון להיות מפורסם ו-The Fame Monster קיימת כתמונת מראה אפלה לקודמתה.
שיר הכותרת שלהתהילההוא רצועת ריקודים קופצנית עם קצוות ליריים חדים, שבו גאגא לא ידועה אז מכריזה בעליצות "כל מה שמעניין אותנו זה בחורות פורנוגרפיות על סרט ופלסטיק גוף / אני רוצה לראות טלוויזיה ובלונדיניות לוהטות בתנוחות מוזרות". רגעים ספורים לאחר מכן, היא מודה שאינה יודעת איך בדיוק היא תקבל את התהילה שהיא חפצה בה, ורומזת לבלבול של העשור הקודם לגבי מה שהופך אדם ראוי להתפרסם מלכתחילה: "אל תשאל אותי איך ולמה, אבל אני הולך לגרום לזה לקרות הפעם."
Mashable Top Stories
המודעות של גאגא לעידן המטומטם, המהנה, עשה-מה-מה-כדי-להגיע, מגדילה רביםהתהילההלהיטים הכי גדולים של. ל"Beautiful, Dirty, Rich" יש שורות כמו "השיער שלנו מושלם אבל כולנו נהרסים חרא", מושרים בין מקהלות מזמרות על כך שאין לי כסף לחיות את אורח החיים האמיתי של BDR. עבור גאגא, מראה השלמות מספיק כדי לשטות בעולם שהיא עשויה להיות מפורסמת, כי מי בשלב הזה באמת יכול היה לדעת? "מוכת כוכבים"מבקשת מתקליטן מטפורי "לפוצץ את הלב שלה", תוך אנלוגיה של עצמה למוזיקה שלה - תקפוץ את המסלול שלה ואתה תקפיץ את גאגא קצת יותר במעלה הסולם.
אמנםהתהילההיא פופית יותר ובהירה יותר בסאונד מעבודותיה המאוחרות, זה לא הכל שמש וסברובסקי בסוויטה המדומיינת של שאטו מרמונט של גאגא. "רק לרקוד" מזכיר למאזין ש"לשושנים יש קוצים, הם אומרים", ואת המסלולים הקוצניים שלמפלצת התהילה היו חזוייםעַלהתהילההסינגל הטוב והחזק ביותר של "פפראצי".
"אני המעריץ הכי גדול שלך, אני אעקוב אחריך עד שתאהב אותי/פאפא-פפראצי", הייתה תולעת אוזניים של פזמון כשהופיע לראשונה, אבל השיר עצמו הוא אשליה דו-צדדית. הוא מדבר על אהבתו של מעריץ לנושא ידוען דרך העדשה של רומן אישי ומשמש כמסכתה של גאגא על הצורך להעריץ. "עור וג'ינס/מוסך זוהר/לא בטוח מה זה אומר/אבל לתמונה הזו שלנו אין לזה מחיר/מוכן לאורות המהבהבים האלה", מתייחס באותה מידה ליתרונות הפרה-חברתיים של התקרבות לאובססיה של סלבריטאים שכן מדובר על גאגא שמעבירה את תשומת ליבנו עד שהאורות המהבהבים סוף סוף מהבהבים עבורה.
התהילה, עם כל זוהר הפופ ומסיבת הבריכה בהשראת Ace of Base, היה להיט. האורות הבהבו כל כך בהירים עבור ליידי גאגא, שתוך שנה היא הייתה מוכנה להמשיך לשלב השני:מפלצת התהילה. אִםהתהילהחושף את המכניקה של תהילת שנות ה-00,מפלצת התהילהמגלה שיש רוח רפאים במכונה. הוא נוגס על פני השטח המשובצים באבני חן של התקופה ויורק החוצה את הרסיסים הנוצצים, המעורבבים באופן בלתי נמנע בדם הלשון ובשבבי שיניה של גאגא עצמה. התהילה, כפי שלמדנו לראות את גיבורי עידן שנות ה-00 שלנו מתפוגגים תחת בדיקת מיקרוסקופ המדיה החברתית, הייתה רומנטיקה רעה מפיסטופלית.
התהילה, כפי שלמדנו לראות את גיבורי עידן שנות ה-00 שלנו מתפוגגים תחת בדיקת מיקרוסקופ המדיה החברתית, הייתה רומנטיקה רעה מפיסטופלית.
19 הברים הראשונים של "Bad Romance" הם אייקוניים כמו שמבוא לשיר יכול להיות. עשרות שנים לפני שליידי גאגא הדהימה איתה את העולםגדול "אאהההה" בכוכב נולד, היא גזרה על כולנו את גורלנו עם ה"אוההה" הכהה, המתחילמפלצת התהילההרצועה הראשונה של. כשההבטחה של "פפראצי" התממשה, גאגא נוהרת מה היא באמת רצתה, או אולי מה שהיא הבינה שהיא באמת קיבלה. "אני רוצה את המכוער שלך/ אני רוצה את המחלה שלך/ אני רוצה הכל שלך כל עוד זה בחינם/אני רוצה את אהבתך אהבה אהבה אהבה”.
"אהבת אהבה" הזועמת של גאגא יכולה להיות פעימת המטריה של בריטני ספירס על חלון המכונית, גירוד עטים של עורכי דין שממיסים את בניפר לטובת בראנג'לינה, הקליק של מצלמת בית הכלא שמצלמת את תמונת המאג של לינדזי לוהן. הציבור הרעב של שנות ה-2000 היה בסוף העשור כוח רעב, והטכנולוגיה הפכה סיפורים חד פעמיים על הרס עצמי של סלבריטאים להצגה צדדית 24/7 לאירוע המרכזי. ב"שיניים", גאגא מעזה את המאזינים לנשוך ממנה עוד יותר, מכיוון שהם כבר אוכלים: "אל תפחדי/עשיתי את זה בעבר/תראו לי את השיניים שלכם".
"טלפון" ו"אלחנדרו", שניהם סינגלים ממפלצת התהילה, ממשיכים את המטאפורה שהתהילה הפכה לחיה בלתי נמנעת. "תפסיק להתקשר / תפסיק להתקשר / אני לא רוצה לדבר יותר" היא שרה ב"טלפון" (לצד ביונסה, שלהדרג התהילה הוא חיבור אחר לגמרי), וב"אלחנדרו" זה "אל תקרא בשמי...פשוט תעשן את הסיגריה שלי ותשתוק". ואילו עלהתהילה, היא ביקשה מאיתנו "לפוצץ לי את הלב", פנימהמפלצת התהילהשל "מפלצת" אנחנו "אכלנו את הלב שלי/הוא אכל את הלב שלי."
עם זאת, באמצע הנהמה בדרכה בפחדי החשיפה המתמדת של העשור, הזוהר של גאגא מתגלה ביכולת שלה להגיב על הדואליות ולכבוש אותה. "So Happy I Could Die", רצועת ריקוד שלא תהיה כל כך לא במקוםהתהילהכמו רוב האחריםמִפלֶצֶתשירים, היא שרה על הפרסונה שלה וכיצד פולחן האישיות שלה מרגיע כפי שהוא מחריד. "אני אוהבת את הבלונדינית הלבנדרית הזו", היא מתרוצצת, אולי בהתייחס לזהות הליידי גאגא שלה, "איך שהיא זזה / איך שהיא הולכת / אני נוגע בעצמי לא יכול לקבל מספיק. ובדממת הלילה/ מבעד לכל הדמעות וכל השקרים/ אני נוגע בעצמי וזה בסדר”.
עם זאת, באמצע הנהמה בדרכה בפחדי החשיפה המתמדת של העשור, הזוהר של גאגא מתגלה ביכולת שלה להגיב על הדואליות ולכבוש אותה.
מאוחר יותר ב"So Happy I Could Die", שמתנדנד באפלה בין החלקים "השמח" וה"מת" בכותרתו, היא פותרת את המתח בין הזוהר של הפרסונה שלה לבין השקרים הדומעים של חיי סלבריטאים. "שמחים במועדון, עם בקבוק יין אדום/כוכבים בעיניים כי אנחנו נהנים." מבעד לחושך היא מוצאת אושר בזוהר הכוכב שלה ומקבלת את המאמץ המתמיד להתאגד אם זה מה שצריך, תחושה הידהדה כשהיא מפרטת סלבריטאים מתים ובעייתיים (מרילין מונרו, ג'ודי גרלנד, סילביה פלאת', ג'ון בנט רמזי , הנסיכה דיאנה) ב"ריקוד בחושך" ונשבעת בניצחון "לעולם לא תיתן לך ליפול בנפרד/יחד נרקוד בחושך."
הקריירה המוקדמת של גאגא הוגדרה על ידי יכולתה לפקוח עליה את כל העיניים, הופיעה בתערוכות פרסים בשמלות בשר והוציאה קליפים סוחפים וסיפוריים משופעים בדימויים בלתי אנושיים להדהים (השיר "Bad Romance" הוא למעשה שם נרדף לטופר הלובסטר שלה אלכסנדר מקווין עקבים). יהיו כוונותיה אשר יהיו באותה תקופה, אותם פעלולים מצמררים ומכוונים הפכו אותה לבלתי נשכחת בתקופה שבה מאגר הסלבריטאים התרחב מכמה נבחרים לאוסף של אנשים עשירים אקראיים וחמים. דור חדש של כוכבי פופ הלך בעקבות ספר המשחקים בו היא פרשההתהילהורקדה עם הסכנה שהיא רמזה אליהמפלצת התהילה להישאר לפני תעשייה שבה התפרסם קל כמו להישכח.
קייטי פרי אולי נישקה בחורה ב-2008, אבל היא לא התעסקה בתחפושות מטורפות צמודות לגאגא במשך שנה נוספת, כאשר הסרטונים של "California Gurls" ו-"ET" חיזקו את אווירת החייזרים המכוסה בממתקים שלה. של ניקי מינאז'יום שישי ורודהופיע ב-2011, משלב פופ וראפ עם התלבושות הבומבסטיות ואסתטיקת "תסתכל עלי" בקנה מידה גדול שעד אז הפכו לדרישה לקליבר מסוים של כוכב. סלבריטאים נהיו גדולים יותר, חזקים יותר, מבריקים יותר ודוקרנים יותר לאחר שגאגא זיהתה מה נדרש כדי לשמור על קהל; זרעי השינוי החברתי שהיא נתנה להם קולהתהילה/מפלצתפורחים עד היום כאשר משפיענים בכל פלטפורמה תופסים את אותם המושגים שעליהם שרה ב-2008. אנחנו עוקבים אחריהם עד שהם אוהבים אותנו.
חיבוקה של ליידי גאגא מכל הלב את האפשרויות השאפתניות שלהתהילהלסכם את התמורות הטכנולוגיות והחברתיות שפינו את מקומן להבנה הנוכחית שלנו, בהנהגת המשפיעים, הקרובה והאישית של סלבריטאים. היא השיגה את התהילה הזו, תפסה אותה בחוזקה, ועדיין לא הרפתה. זה מדהים שלקח רק שנה לסכם, בסדק של ברק מוזיקלי, את עולם המראה המשתקף באותם שינויים ממש. 11 שנים מאוחר יותר, גאגא היא אחת המוזיקאיות המפורסמות ביותר בעולם בגלל שהיאהבנתימִלְכַתְחִילָה. היא כבשה כי היא הבינה את שנות ה-2000 כפי שהתרחשו, ויכלה לראות את העתיד של מה שהם ייצרו.
אלכסיס נד הוא כתב בידור בכיר ב- Mashable. "פנטרופולוגית", היא חנונית פנטזיה, מדע בדיוני וגיבורי על עם נטייה לניתוח תרבות פופ. עבודתה הופיעה בעבר ב-BuzzFeed, Cosmopolitan, Elle ו-Esquire.