מחקר חדש מראה שאגיד שרירים קטנים מוביל במדרון חלקלק לשקרים גדולים יותר - והמוח שלנו מסתגל לחוסר יושר מתגבר, מה שמקל על הונאה.
מדעני מוח באוניברסיטת קולג' בלונדוןמעבדת מוח אפקטיביתלשים 80 אנשים בתרחישים שבהם הם יכולים לשקר שוב ושוב ולקבל תשלום נוסף על סמך גודל השקרים שלהם. הם אמרו שהם הראשונים שהוכיחו באופן אמפירי שהשקרים של אנשים הולכים וגדלים ככל שהם מתעסקים יותר.
החוקרים השתמשו אז בסריקות מוח כדי להראות שהנקודה החמה הרגשית של המוח שלנו - האמיגדלה - הופכת לחוסר רגישות או רגילה לחוסר היושר הגובר, לפי מחקר שפורסם באינטרנט ביום שני בכתב העת Nature Neuroscience.
ראה גם:
"אתה יכול לחשוב על זה כעל מדרון חלקלק עם מה שמתחיל כמעשים קטנים של חוסר יושר שמסלימים להרבה יותר גדולים", אמר מחבר המחקר ניל גארט, כיום חוקר מדעי המוח באוניברסיטת פרינסטון. "זה מדגיש את הסכנות הפוטנציאליות של עיסוק במעשים קטנים של חוסר יושר על בסיס קבוע, כי אלה יכולים להסלים לסכנות הרבה יותר גדולות בהמשך הקו".
ובמהלך השקר הזה, סריקות מוח שמראות אספקת דם ופעילות באמיגדלה יורדות עם שקרים הולכים וגדלים, אמרה מחברת המחקר ומנהלת המעבדה טלי שרות.
"ככל שנשקר יותר, כך יקטן הסיכוי שתהיה לנו תגובה רגשית" - נניח, בושה או אשמה - "שמלווה את זה", אמר שרות.
"ככל שאנחנו משקרים יותר, הסיכוי שתהיה לנו תגובה רגשית קטן יותר."
גארט אמר שהוא חושד שגורמי הסלמה דומים מתרחשים ב"עולם האמיתי", שיכלול פוליטיקה, בגידה ובגידה, אבל הוא הזהיר שהמחקר הזה נעשה במעבדה מבוקרת ולכן יהיה צורך במחקר נוסף כדי ליישם אותו במצבים אחרים.
מהירות אור ניתנת לריסוק
פרופסור לפסיכולוגיה ומדעי המוח מאוניברסיטת מסצ'וסטס רוברט פלדמן לא היה חלק מהמחקר, אך שיבח אותו: "התוצאות מספקות רמזים כיצד אנשים עשויים להפוך לשקרנים משכנעים יותר עם תרגול, וזה מצביע בבירור על הסכנה של סובלנות של שקרים קטנים ולבנים , שיכול להסלים לרמות הטעיה יותר ויותר".
גארט, שארוט ועמיתיו ארגנו ש-80 אנשים יעברו ניסוי שבו יראו תמונה של צנצנת מלאה בפרוטות. הנבדק ייעץ לבן זוג בחדר אחר - מישהו שהסתכל בתמונה פחות ברורה - כמה כסף הם צריכים לנחש שיש בצנצנת. אבל ככל שבן הזוג העריך יתר על המידה את הבונוס, בהתבסס על עצתו של הנבדק, כך התגמול היה גבוה יותר.
החוקרים עשו כמה וריאציות של הניסוי. בגרסה אחת נאמר לנבדק שהוא ובן הזוג ישתתפו בהערכת יתר של תגמולים; במקרה כזה, השקרים של הנבדק היו גדולים עוד יותר.
אבל בתרחיש אחר, הנבדק ירוויח יותר מהערכת יתר ובן הזוג ירוויח פחות.
אותו תרחיש שני הראה את העלייה בהיקף השקר. האנשים עברו משקרים בממוצע בשווי של 4 פאונד בריטיים (כ-$5) בהתחלה לכ-8 פאונד ($10) לקראת סוף כ-80 חזרות - ובכך עברו מ"שקרים קטנים לשקרים גדולים יותר ויותר", אמר שרות.
ומתוך אותם 80 נבדקים, 25 מהם, שנבחרו באקראי, ערכו את ההערכות שלהם בזמן שמכשיר MRI סרק את המוח שלהם. זה הראה איך אנחנו מתרגלים לשקר, ממש כמו שמישהו כבר לא שם לב לריח של הבושם שלו לאורך זמן ובכך משתמש יותר, אמר שרת.
זה מראה את מוחותיהם של אנשים מסתגלים לעוולות שלהם. זה היה כל כך בולט שהחוקרים הצליחו לחזות חוסר יושר הולך וגובר בהתבסס על פעילות הירידה באמיגדלה.
ייתכן שהציוץ נמחק
שאול שבי, המנהל את המעבדה לאתיקה התנהגותית באוניברסיטת אמסטרדם, אמר כי מדענים חשדו זמן רב שקיים מדרון חלקלק זה בשקר, אך היו הוכחות מוגבלות עד למחקר "האלגנטי" וה"חשוב" הזה. וסריקת המוח שמראה קשר נוירולוגי עם שקר מוגבר הוא חדשני, הוסיף מוריס שוויצר, שחוקר הונאה בבית הספר לעסקים של וורטון באוניברסיטת פנסילבניה.
המחקר מצא שיש פלח של אנשים שלא משקרים ולא מסלימים שקרים, אבל שארוט וגארט לא הצליחו לקבוע עד כמה נדירים אותם אנשים ישרים. הוא גם מצא שאנשים משקרים יותר כשזה מועיל גם להם וגם למישהו אחר מאשר כשהם רק מרוויחים לבד.
"זה דבר טוב", אמרה שרת.
