ענקית טכנולוגיהמטאמתכונן לבחירות ברחבי העולם בשנת 2024,לאחר שהציג תוכניות "להגן על הבחירות באינטרנט"שכן דמוקרטיות גלובליות עומדות להצביע השנה. הודו, המכונה לעתים קרובות הדמוקרטיה הגדולה בעולם, היא בין המדינות הללו, ומטה פועלת להילחם במגיפה של זיופים עמוקים ומידע מוטעה לקראת הבחירות באביב.

ביום שני הודיעה החברה על אקו סיוע ייעודי לבדיקת עובדותב-WhatsApp למשתמשים בהודו, הושק בשיתוף עם זה של המדינהמידע שגוי Combat Alliance (MCA). קו הסיוע יפעל במיוחד להערכת מדיה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, הידועה גם בשםזיופים עמוקים. אנשים יוכלו לסמן זיופים עמוקים לצ'אטבוט של WhatsApp הזמין באנגלית ובשלוש שפות הודיות: הינדית, טמילית וטלוגו. MCA תעבוד לצד Deepfakes Analysis Unit שלה, רשת של בודקי עובדות עצמאיים, ארגוני מחקר ושותפים בתעשייה כדי לזהות ולאמת תוכן כזה, ובכך לסמן ולהפריך מידע שגוי.

החל ממרץ, קו הסיוע יהיה זמין לציבור. מדווחים שיש להודו535.8 מיליוןמשתמשים פעילים חודשיים בוואטסאפ, מה שהופך אותה למדינה עם הכי הרבה משתמשים ברחבי העולם.

Meta אומר שהתוכנית מתמקדת באיתור, מניעה ודיווח של מידע מוטעה, אך גם משיכת תשומת לב ומודעות ל"התפשטות ההסלמה של זיופים עמוקים".

Shivnath Thukral, מנהלת מדיניות ציבורית ב-Meta בהודו, אומרת, "אנו מכירים בחששות הנוגעים למידע מוטעה שנוצר בינה מלאכותית ומאמינים שהמאבק בזה דורש צעדים קונקרטיים ושיתופי פעולה בכל התעשייה."

לתחושתו יש הדהוד על ידי נשיא MCA Bharat Gupta, שאומר, "יחידת Deepfakes Analysis (DAU) תשמש התערבות קריטית ובזמן כדי לעצור את התפשטות דיסאינפורמציה התומך בינה מלאכותית בקרב מדיה חברתית ומשתמשי אינטרנט בהודו".

בינה מלאכותית סומנה כאיום עלהבחירות הקרובות בכל מקום, והודו אינה שונה. אמחקר חדשמאת אוניברסיטת ג'ורג' וושינגטון חוזה תדירות כמעט יומית של "פעילות בינה מלאכותית של שחקנים רעים" בשנת 2024 - סכנה שיכולה "להשפיע על תוצאות הבחירות ביותר מ-50 מדינות" לקראת הקלפיות השנה. האיומים הללו נעים בין סרטונים שנוצרו על ידי בינה מלאכותית שפורסמו בפלטפורמות מדיה חברתית ועד להאקרים המשפיעים על התוצאות,לפי צוות החשיבה לעניינים בינלאומיים Chatham House.

תוכן שנוצר בינה מלאכותית הפך למגיפה מסוימת בכל הנוגע לפוליטיקה ההודית:חקירה לאחרונהמאת אל-ג'זירה ציין כי חברי מפלגת בהרטיה ג'נאטה של ​​ראש הממשלה נרנדרה מודי -מוכן לנצח בבחירות השנה- והקונגרס, מפלגת האופוזיציה המובילה, היו מטרות של זיופים עמוקים, שהםמופץ בעיקר בוואטסאפ. היו גם תקריות שבהן נעשה שימוש בטכנולוגיה על ידי חברי המפלגה עצמם. בשנת 2020, חבר פרלמנט בולט של BJPהשתמש בטכנולוגיית deepfakeכדי ליצור סרטוני מסע פרסום בשפות הודיות שונות.

בהודו, זיופים עמוקים כבר חדרו לפעילות פוליטית, והוכרזו"איום על הדמוקרטיה"על ידי שר טכנולוגיות המידע במדינה אשוויני וישנו. להודו אין כרגע חוקים שמתייחסים או מגדירים זיופים עמוקים בצורה ברורה, אבל פועלת לכךטיוטת כללים להגבלת הפצת תוכן מזיק. גורם בכיר במפלגתו של מודי הזהיר שחברות מדיה חברתית יישא באחריות לכל זיוף עמוק שיפורסם בפלטפורמות שלהן.

"אנחנו הדמוקרטיה הגדולה בעולם [ו] ברור שאנו מודאגים מאוד מההשפעה של שחקנים חוצי גבולות המשתמשים בדיסאינפורמציה, שימוש במידע מוטעה, שימוש בזיופים עמוקים כדי לגרום לבעיות בדמוקרטיה שלנו", ראג'יב צ'נדרסכר, שר המדינה לאלקטרוניקה ו-ITאמר אתפייננשל טיימס. "היינו ערניים לכך מוקדם יותר מרוב המדינות כי זה משפיע עלינו בדרכים רעות הרבה יותר ממדינות קטנות יותר".

מודי עצמו גם ציטט חששות אלה, וקרא למנהיגים עולמיים להסדיר את הבינה המלאכותית עוד בנובמבר 2023; אוּלָם,המבקרים שלוהבהירו כי הפוליטיקאימכיר בכוחה של הטכנולוגיהומדיה חברתית כדי ליצור קשר עם מצביעים הודים, בניית מותג דיגיטלי ברור וגיוס תומכיםלהעלות את רגשותיו.