שמי דן קובפה ואני צריך להיות האדם שכולם מדברים עליו עכשיו. אני צריך להיות הלהיט של המדינה - לא, העוֹלָם- ממש עכשיו. אבל אני לא. ואני מאשים אותך.
הכל התחיל בציוץ של דונלד טראמפ.
ראיתי את הציוץ כמעט מיד אחרי שהוא פורסם והלב שלי התחיל לדפוק. איזו שלווה. זה היה הרגע שלי. תמיד ידעתי שנועדתי לעשות משהו גדול, משהו מפואר, וזהו. לאחר כמה שניות של מחשבה מדוקדקת, יריתי בחזרה את התשובה שלדעתי תזניק אותי לאור הזרקורים העולמי.
קרדיט: מרוכב שניתן למעוך; shutterstock
עכשיו זה היה רק עניין של זמן.
התחלתי לפנטז על החיים שלי בתור המם החדש ביותר. אני אהיה קן בון, אבל חכם יותר, כי הייתי משתמש בתהילת הרך הנולד שלי כדי להתעשר מעבר לחלומות הפרועים ביותר שלי.
כמה לייקים התחילו לזלוג פנימה. אפילו תשובה או שתיים.
לפני שידעתי זאת לציוץ שלי היו יותר מ-15 לייקים. הייתישְׂחִיָהבהתקשרות.
Mashable Top Stories
מיד התחלתי לפעול. ידעתי מה עומד לבוא; הכוכב שהופנה אלי כמו רכבת משא. התחלתי לייצר חולצות טי וכאלה כדי להתכונן למה שהנחתי שתהיה מתקפה של מעריצים מעריצים שיהיו מוכנים להוציא את הדולרים הגבוהים ביותר על סחורה של דן קובפה.
קרדיט: מרוכב שניתן למעוך; shutterstock
הייתי מוכן לזה, והדברים נראו למעלה. אימפריית דן קובפה הייתה מוכנה להשתלט על העולם.
אבל אז, פתאום, לפני שהספקתי לעשותכֹּלדבר, זה נגמר. הציוץ שלי הפסיק לקבל לייקים, והיחס של כולם ל"covfefe" הפך בהרף עין מתענוג צרוף לטינה סוערת.
המם שנקבע מראש להקרין אותי לסלבריטאי מת מוות ענווה. זה נעלם, כמו דמעות בגשם. לא השגתי אפילו עוקב אחד. לא האמנתי.
מַדוּעַ?האם הדור הזה באמת כל כך קפריזי? אני צריך להיות מיליונר לעזאזל עכשיו.
כל זה באשמתך. אתם, איכרים חסרי דעת, הפכפכים. אתה לא יודע שיש פרנסה של אנשים על כף המאזניים?
האם אני מריר? אתה צודק, אני מריר. מה רע ב-"covfefe" שאתה מרגיש שזה בסדר פשוט לזרוק אותו הצידה ולשכוח ממנו רק אחרי כמה שעות? אהבתם את הכדור. דיברת על זה לפחות שבוע. ואל תתחיל אפילו להתחיל עם קן בון. הבחור הזה עדיין גורר את זה מכם החצוניים.
עכברושים אתם אפילו לא יכולתם לתת לי יום שלם בשמש. אתה עושה אותי חולה לחלוטין.
