DC ו-HBOעוֹשֶׂה שָׁלוֹםהיה טרמפ מטורף עבור הקהל. סדרת גיבורי העל השבועית עוקבת אחר זו של ג'ון סינהיחידת המתאבדיםדמות כשהוא מצטרף לכוח משימה ממשלתי סודי עבור "פרויקט פרפר" - שם שמשמעותו יותר ויותר ככל שהפרקים השבועיים מתגלגלים.
בין הצוות נמצאת הסוכנת אמיליה הארקורט, אשר מוצגת לראשונהיחידת המתאבדיםומגולמת על ידי ג'ניפר הולנד. לקראת הופעת הבכורה של פרק 7, הולנד דיברה עם Mashable על הדינמיקה שלעוֹשֶׂה שָׁלוֹםהצוות הלא סביר של ג'יימס גאן, סגנון הכתיבה של ג'יימס גאן,וכמובן רצף הכותרות המקומם הזה.
MASHABLE: אני כל כך אוהב את הארקורט כדמות, ואני רוצה לדעת קצת יותר על איך זה לשחק מישהו כזה. בדרך כלל, בסוגים אלה של תוכניות וסרטים, הדמויות הנשיות האלה צריכות להיות די רכות במרכז. אבל עד כה הרקורט פשוט ממש קשוח באופן לא מתנצל, ואני אוהב את זה.
JH: בשבילי, זו הייתה רק דמות חלום לשחק. העניין בה מנקודת המבט שלי הוא שהיא פשוט דמות כל כך מעוגלת. היא לא גדולה מהחיים בצורה שבה כמה דמויות יכולות להיות בטלוויזיה ובסרטים. היא מאוד פגומה, ויש לה הרבה רבדים שונים. והיא מסובכת ומורכבת, ולא תמיד היא אומרת ועושה את הדברים הנכונים.
אני רואה אותה מנקודת מבט מאוד אמפתית כמי שהסתגלה לאורח החיים שלה ולדרך שבה היא צריכה לבנות את החיצוני הקשה הזה כדי להתמודד עם כל הדברים הקשים שהיא צריכה לעשות בחייה, וכל הדברים שהפכו אותה למי שהיא. אני רואה בה דמות טראגית מהסוג הזה. היא בודדה, והיא אפילו לא יודעת שהיא בודדה. היא חושבת שהיא בסדר רק לבדה עושה את שלה, והיא חושבת שכנראה עדיף לה לבד.
אז כן, אני פשוט אוהב אותה. היא פשוט דמות כל כך נפלאה ונפלאה שאפשר לשחק בה.
ואז השבוע כן ראינו את מה שציינת: אנחנו רואים אותה מתחילה להתחמם קצת לכריס. איך זה היה לשחק - זה מבנה מאוד מאוד עדין לאותו רגע. איך זה היה לבנות את מערכת היחסים הזו לא ממש במפורש?
בשבילי זה היה ממש ממש יפה. אני פשוט אוהב שזה בניואנסים, וזה לא כך בפנים שלך, ואתה לא מצפה שזה בהכרח יגיע. אני חושב שאולי אתה מקווה שזה יגיע.
הגיעו אלינו הרבה במאים, והם רצו לתת חותמת משלהם לפרויקט. ואחד הבמאים באמת רצה לדחוף לדמות שלי סוג גדול של התגלות בפרק שלהם. היה לי ממש קשה לעמוד על הקו של לכבד אותם ואת החזון שלהם, אבל גם להגן על הכתיבה הממש ניואנסית שג'יימס נתן לדמות הזו. לא רציתי שהיא תלמד משהו מוקדם מדי או תשתנה מוקדם מדי. רציתי לתת לו את המרחב הזה לנשימה. אני חושב שהאופן שבו זה כתוב בצורה כל כך איטית וסוג של ניואנסים לאורך כל הסדרה הוא מושלם. אני ממש שמח שזה נגמר בדרך אבל זה קרה.
כן, זה לא מרגיש חסר אופי - אבל האם אני צודק לחשוב שאנחנו יכולים לצפות ליותר מזה בפרקים הנותרים?
אני חושב שבשאר הפרקים - קשה לי לדבר על זה בלי לתת שום דבר. אבל כן, היא התחילה לאכזב אותה. כפי שניתן לראות מפרק 5 כשהיא מצלמת את הצוות והיא שולחת את הטקסט הקבוצתי ל-11th Street Kids, היא באמת מתחילה לקבל שאולי לא טוב לה לבד. אולי היא יכולה להקים משפחה, וזה בסדר. אולי זה אפילו יותר טוב ממה שהיה לה קודם.
אני חושב שהמסע שאחריו הוא כזה שבו או שהיא מעמיקה את הקשר איתם או שמשהו נשבר... זה פשוט דבר מאוד מעניין לחקור מה קורה כשמישהו, שמעולם לא באמת נפתח... מה קורה כאשר מישהו כזה מתחיל להיפתח?
אם כבר מדברים על פירוק ילדי רחוב 11, אני כן חושב שהארקורט - זה מרגיש שהיא עלולה לשמור טינה. אני לא יכול לדמיין שהיא תקבל את זה טוב אם וכאשר היא תגלה שליאוטה עובדת עבור וולר.
הו, אלוהים, אני מתכוון - כן, אם הרקורט יגלה שאדבאיו עובד עבור וולר, זה בהחלט לא הולך טוב. כי בשלב זה אין לה מושג. היא לא יודעת שאדבאיו היא בתו של וולר. היא פשוט יצאה לגמרי מהמעגל. והיא באמת התחילה לבנות ידידות עם אדבאיו. אני חושב שהיא תמיד הייתה מאוד קשה עם אדבאיו כי היא במקור ראתה בה מישהי שפשוט לא צריכה להיות בתחום העבודה הזה, שהייתה במקצוע הלא נכון. היא לא ממש בטחה בה, לא ידעה איך היא בכלל הגיעה לשם.
כאשר [הרקורט] התחילה לגלות אמפתיה כלפי [אדבאיו] והתחילה להבין אותה קצת, אני חושב שאז היא פשוט פחדה בשבילה כי היא נראתה כאילו היא פשוט לא יכולה לפרוץ את זה. הדרך שבה היא התחילה לבנות את מערכת היחסים שלה עם אדבאיו ועם הצוות בכלל, זה יהיה קשה אם הארקורט אי פעם יבין שבגדו בה או שיקרו לה. אני חושב שזה יכאב הרבה יותר אחרי שהיא תפתח את הדרך שעשתה.
Mashable Top Stories
לַחֲלוּטִין. אני חושב שזה התחיל כמו מאוד מקצועי ועכשיו זה מאוד אישי.
כֵּן.
אדבאיו, אל תבלבל את זה. קרדיט: באדיבות hbo max
בפרק 6, אנחנו מגלים שהארקורט ידע על מורן כל הזמן הזה, מה שהיה הפתעה גדולה עבורי. צילמתם בסדר שבו הצלחתם לשחק את זה בפרקים א' עד חמש?
קיבלנו את כל התסריטים בהתחלה. ג'יימס השלים את כל התסריטים ב-100% בערך לפני שהתחלנו לצלם את הפרק הראשון, שזה כמו פינוק נדיר. אתה אף פעם לא באמת מבין את זה. לפעמים אתה אפילו לא יודע מה קורה שני פרקים מאז. זה יכול להיות מתסכל. לפעמים כמה פרקים בהמשך, אתה מקבל קצת מידע ואתה כמו, "טוב, זה מוזר. זה לא ממש מסתדר עם משהו שעשיתי."
אבל התמזל מזלנו לקבל את כל התסריטים לפני שהתחלנו לצלם כל אחד מהפרקים, אז הצלחתי לעקוב אחר מתי הרקורט הבין את זה. היא לא ידעה מההתחלה, אבל אני חושב שהרקורט התחיל לחשוד כשמורן היה - אני חושב שזה פרק, הו, פרק 3, אני מאמין? כשאנחנו במעון גופ, יש את מכשיר ה-ARGUS הניסיוני הזה שלא עובד, ומורן מתפוצץ ממכשיר ה-ARGUS ש-Adebayo הדביק על הקיר. הוא בעצם מתפוצץ מהדבר הזה, ואז הוא פשוט קם ומשתעל קצת והוא בסדר. אני חושב שהיא מתחילה לחשוד במשהו בשלב הזה.
זה אפילו נכתב בערך בפרק 5. אתה מבין, מיד אחרי שהם חוזרים מהמשימה, הם עומדים מסביב, ואדבאיו כמו "ניצחנו גורילה!" ויש לי חילופי דברים ממש מוזרים עם Vigilante, שבו הוא כאילו זה היה מגניב אם - משהו על צ'יוואווה - זה יהיה מגניב אם פרפר ישתלט על צ'יוואווה. ואני כמו, "על מה אתה מדבר?" אבל ממש בסוף הסצנה ההיא, יש לי את הרגע הקטן הזה עם מורן שבו אני בוהה בו, והוא אומר, "האם אנחנו מגניבים?" ואני אומר "כן, אנחנו מגניבים."
אתה יכול לחזור ולהסתכל על הסצנה הזאת, ואתה יכול לחזור, "אוי, היא ידעה אז." אבל באותו רגע אתה לא יודע מה קורה. אתה לא יודע על מה הם מדברים. הוא יודע שהיא יודעת, אז זה סוג של המסלול שהוא לוקח. וזה אף פעם לא משהו שבו אתה רוצה להיות מסוגל לחשוד מההופעות שאנחנו נותנים, אבל אם אתה חוזר ולצפות בזה, אתה יכול להגיד, 'אוי, מגניב!'
אני כל כך שמח גם שהזכרת את חילופי הצ'יוואווה כי זה מה שעורר את אחת השאלות שלי: לג'יימס גאן יש חוש הומור מיוחד כל כך, והוא באמת בולט בתוכנית כי נסיעה של גיבורי על אחרים נוטה להיות סופר רצינית. אז איך זה מגיע לשחק כמה מהבדיחות האלה, להיות אחת הדמויות היותר סטרייטיות לפעמים בין גיבורי על או חייזרים מטופשים באמת או מה לא? האם יש אלתור או שזה באמת, באמת מתוכנן?
רוב התוכנית מתוסרטת לחלוטין. מדי פעם אחרי שסיימנו את הגרסה התסריטאית, ג'יימס יזרוק שורות חדשות שמישהו יעשה. או שהוא ייתן לסינה להשתפר או מה שלא יהיה. בדרך כלל זה ג'ון, הוא המאסטר המשפר על הסט. ג'יימס גם ישתפר על הסט כל הזמן. זה מדהים. הוא יצחיק את עצמו, בזמן שהוא כאילו חושב על כמה שורות חדשות להגיד, וזה ממש כיף.
אבל כן, זה היה כתוב לגמרי בתסריט, חילופי הדברים על הצ'יוואווה, ואני אוהב לשחק את הדמות הסטרייטית. יכולתי גם לשחק את הדמות הקומית, אבל הדמות הסטרייטית בעיני היא כל כך כיף כי זה כמעט כאילו... אתה סוג של קהל במידה מסוימת כשאתה הדמות הסטרייטית... זה קל לקהל להתחבר לדמות הזו. זה כיף לשחק את הדמות שיש לה את כל השאלות שכנראה חלק מהקהל עולות על כל הדמויות המטורפות שיש בסביבה. ובלי הדמות הסטרייטית, הדמויות המטורפות פשוט לא מצחיקות, אתה יודע? זה חלק כל כך הכרחי בקומדיה. אני פשוט אוהב את זה. אני אוהב את כל זה.
העניין בדרך שבה ג'יימס כתב את התוכנית הזו, ובעיקר כל מה שג'יימס עושה, הוא שכל הקומדיה די מבוססת. הוא רוצה שזה יהיה ממש מבוסס, גם אם זה הדבר הכי מטורף, כמו שהוא עושה בדיחה על צ'יוואווה או משהו כזה. הדברים המטופשים האלה שיש לו לומר, ג'יימס תמיד רוצה שהטון יישאר מבוסס ואמיתי. כשצריך לנסות לאזן בין הדרמה והקומדיה בהצגה כזו, הכל בא רק ממקום אמיתי. אז זה עושה את זה קל.
ואז, כמובן, הדברים עומדים להיות הרבה יותר מטורפים. הפרפרים ממש מזכירים לי סרט זומבים.
דמוי חוטף גוף.
איך זה לצלם - בין אם זה שחקן אנושי שעושה את כל המהלכים הפיזיים האלה או שצריך להתמודד עם המשחק בפועל סביב מה שאמור להיות כמו חרק חייזר? זה מצב מאוד ייחודי.
זהו; זה ייחודי. אבל שוב, הדרך שבה זה משוחק בסדרה הזו היא ש[ג'יימס גאן] לא רוצה שזה יהיה ברור שאדם אחד הוא או לא פרפר, נכון? רובם כולם מתנהגים כמו סתם בני אדם נורמליים כי הפרפרים האלה, החייזרים האלה, מנסים להיטמע בחיי אדם ופשוט מתמזגים. אז זה לא ממש עד שמתחילים לראות אותם ברגע שהם נלקחים נגמר והם עדיין מסתגלים לגוף החדש שהם נמצאים בו, רק באותו הרגע אתה באמת רואה אותם מתנהגים מוזר.
אתה כן רואה תקופות מסוימות בתחילת הסדרה שבהן מורן מדבר על כך שאין לו באמת רגשות. אני לא יודע אם אתה זוכר את הסצנה. הוא בחוץ עם המקדחה. הוא עם אקונמוס, והוא אומר, "אף פעם לא אמרת שאני קריר?" והוא אומר, "האם קריר זו תחושה?" ואקונמוס הוא כמו "כן". ומורן אומר, "לא, מעולם לא הרגשתי קריר." ויש להם את כל השיחה הזו על כך שלמורן אין באמת רגשות, ואתה לא באמת יודע מה זה עד שאתה חוזר לפרקים המוקדמים יותר עם הידיעה שהוא פרפר. ואתה אומר, "אוי, זו הסיבה שהם ניהלו את השיחה המוזרה הזו."
אין לזה זכות להיות כל כך טוב. קרדיט: באדיבות hbo max
אני לא יכול לתת לך ללכת בלי לשאול על רצף הכותרות, שכמובן היה דבר כל כך כיף עבור הקהל. האם ידעת שנרשמת למספר ריקודים מלא בכוריאוגרפיה כשהצטרפת לפרויקט הזה?
עשיתי זאת. עשיתי זאת. כן, זה נכתב בתסריט. אז אני מתכוון, ידעתי מה קורה. ג'יימס הסביר שזה הולך להיות כזה דבר רובוטי וחסר רגשות. ולא היה לי מושג על מה הוא מדבר, אבל הייתי כמו, "מגניב! מה שתגיד, בנאדם. אני מוכן לזה."
זה התחבר כל כך טוב. זה סוג של מה שאתה מדבר עליו - האיזון הזה של כמו קומדיה ודרמה - ששחקנים באמת בעלי פנים אבנים יעשו את כל המהלכים האלה, זה מאוד יעיל.
אני חושב שלג'יימס היה איזה רעיון שהוא צריך שהפתיחה תהיה משהו שבאמת יכין אותך, בתור צופה שלא ידע למה הם צוללים, שאולי הוא לא מעריץ של ג'יימס גאן או מה שלא יהיה. של לאפשר לך ללכת "בסדר, כל ההימורים מושבתים. מוטב שאחגור את היד כי אני לא יודע מה אני עומד לקבל."
זו סוג של סדרה מטורפת והוא רצה לוודא שאנשים יבינו שזו לא תוכנית גיבורי העל הממוצעת שלך שאולי אתה חושב שאתה קופץ אליה. זה יכול להיות קצת צורם אם אתה לא יודע למה אתה קופץ, אתה יודע? אז זה נותן לך קצת טעימה ממה שעתיד לבוא, ללא ספק.
Proma Khosla הוא כתב בידור בכיר שכותב על כל מה שקשור לטלוויזיה, החל מהדירוגברידג'רטוןמוחץ לראיונות למלחיןומוביל את סיקור המדינה של Mashable של נציגות בוליווד ודרום אסיה. אתה יכול גם לתפוס את מסבירי הווידאו שלה או ב-TikTok ו-Reels של Mashable, או לצייץ מחשבות מטופשות מ@promawhatup.
