קרדיט: צילום מסך: בריאן וונג/פייסבוק
בכנס המפתחים השנתי של F8 ביום שלישי, המנכ"ל מארק צוקרברג הודיע על כךפייסבוק יוצרת שירות היכרויות.
המשמעות היא שבקרוב תוכל ליצור פרופיל "היכרויות" נפרד מפרופיל הפייסבוק שלך. לאחר מכן, פייסבוק תמליץ על התאמות על סמך העדפות היכרויות, תחומי עניין וחברים משותפים. תוכל גם לגלות התאמות פוטנציאליות באירועים ובקבוצות שלך.
זה בערך כל מה שאנחנו יודעים על שירות ההיכרויות הזה לעת עתה, ומיותר לציין שיש לנו הרבה שאלות. הנה שלושה מהגדולים שלנו:
1) האם נתוני ההיכרויות שלנו יהיו מאובטחים?
פייסבוק טוענת שאותן הגנות פרטיות שחלות על פייסבוק יחולו על תכונת ההיכרויות שלה. אבל אם יש דבר אחד שלמדנו על פייסבוק בחודשים האחרונים, זה שהגנות הפרטיות האלה, ובכן...טעונות שיפור.
זה דבר אחד עבור Cambridge Analytica לדעת עם אילו אתרים אנחנו מתעסקים בזמננו הפנוי. זה דבר נוסף עבור יועצים פוליטיים (או שלל הישויות האחרות שעשויות לקנות את הנתונים של פייסבוק) לסרוק את ההעדפות המיניות, הרצונות הרומנטיים או הפטישים המוזרים שלנו.
זה נכון במיוחד עבור אנשי LGBTQ -- הדבר האחרון שמישהו צריך הוא לקיים מסעות פרסום הממוקדים למיניות שלהם (או, חלילה, לקיפול שלהם) אם זה לא משהו שהם מרגישים איתו בנוח.
2) כמה יידעו החברים והמשפחה שלנו?
הדבר הנחמד בטינדר, OkCupid ו-Match הוא שהם מנותקים מהרשתות החברתיות שלנו. אנחנו יכולים להשתמש בהם כדי לבקש נואשות את חיבתם של זרים מבלי שלחברים, עמיתינו לעבודה, או - אפילו גרוע מכך - להורים ולקרובי משפחה שלנו יש מושג מה אנחנו עושים.
מהירות אור ניתנת לריסוק
עם תכונת היכרויות בפייסבוק, הקו הזה הרבה פחות ברור. בפוסט בבלוג נכתב כי "מה שאנשים עושים עם תכונת ההיכרויות לא יוצג לחברים שלהם". ופייסבוק טוענת שהחברים שלך בפייסבוק לא יופיעו כהתאמות פוטנציאליות, ושהם לא יוכלו לראות את פרופיל ההיכרויות שלי אם יחפשו.
אבל השאלה האמיתית היא: האם החברים שלנו ידעו שאנחנו על זה? אם, למשל, תג קטן היה מופיע בפרופיל שלי כדי ליידע את סבא וסבתא שלי שנרשמתי לשירות ההיכרויות של פייסבוק, או אם מישהו שאני פוגש כבדרך אגב, החבר הכי טוב של החבר הכי טוב יכול לגלול בקלות דרך שירות ההיכרויות האמור כדי לבדוק אם אני על זה, זה באמת יכול לשנות את המשחק, ולשנות את מי שמשחק בו.
3) למי זה מיועד בדיוק?
מארק צוקרברג היה ברור מאוד בהתבטאות המרכזית שלו: "זה הולך להיות לבניית מערכות יחסים אמיתיות ארוכות טווח, לא חיבורים".
זה לא מפתיע שפייסבוק מכוונת למערכות יחסים מחויבות יותר: תרבות החיבור דורשת, כמעט בהגדרה, מידה מסוימת של אנונימיות. סוג זה של אנונימיות קשה להשיג עם שירות שבו כל המשתמשים מזוהים לפי שמם האמיתי והמלא (בניגוד לטינדר, שמשתמשת רק בשם הפרטי, או OkCupid, שמאפשרת שמות משתמש) וחברים משותפים של IRL.
יחד עם זאת, פייסבוק טוענת שהשירות הזה לא מכוון לדמוגרפיה ספציפית. הייתי טוען שכן: זה מכוון לאנשים שמוכנים, מיד, לשים את האני האמיתי שלהם באפליקציות היכרויות.
לעולם לא הייתי משתמש בתמונת הפרופיל שלי בפייסבוק כאחת מתמונות הטינדר שלי. אני רוצה להציג גרסה טובה יותר של עצמי בטינדר, גרסה עם איפור ושיער מעוצב.
אני גם לא בהכרח רוצה שהתאמות פוטנציאליות לטינדר ידעו את שם העבודה שלי, בית הספר התיכון, עיר הולדתי או שמות ההורים. אפליקציית היכרויות היא בעניין של לחבר אותי עם זרים, ואני לא רוצה שהזרים האלה ידעו כל מה שאני משתף עם חבריי בפייסבוק - אפילו בפרופיל הציבורי שלי.
בסופו של יום, השירות הזה כנראה לא מיועד לאותם אנשים שמשתמשים בטינדר -- הוא מיועד לאנשים שרוצים שידוכים יכירו את האמת שלהם, נקודה, לפני הדייט הראשון. אבל מי...הםהאנשים האלה?
מוניקה כתבה עבור מדור הטכנולוגיה של Mashable עם התמקדות בקמעונאות, אינטרנט של הדברים והצומתים של טכנולוגיה וצדק חברתי. היא בעלת תואר בכתיבה יצירתית מאוניברסיטת בראון, וכתבה בעבר עבור Dow Jones Media, New York Post, Yahoo Finance ואחרים. בזמנה הפנוי, ניתן למצוא אותה מנסה לבשל אוכל אסייתי, קונה משחקי לוח ומחפשת תחביבים חדשים.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.