קל להניח שרק בגלל שמשהו הוא מדעי הוא נכון.
זה לא מסביר את שפע הממצאים הסותרים הן באקדמיה והן בתעשייה במהלך המאה האחרונה ואיך מבנים חברתיים השפיעו על השיפוט המדעי.
זה גם לא מסביר את העובדה שהמדע נשלט - ובמקרים מסוימים ממשיך להיות - נשלט על ידי גברים ותפיסת העולם הקולקטיבית שלהם לעתים קרובות.
ראה גם:
רק תחשוב על איך הדומיננטיות הגברית הזו השפיעה על האופן שבו הקהילה המדעית ייצגה נשים - הן במונחים של השתתפות נשים במדע והן בתרומה למדע.
ספר חדש הופך את כל ההיסטוריה הזו על ראשה.נָחוּתמאת סופרת המדע הבריטית אנג'לה סייני מתעמקת בדרכים הרבות שבהן "המדע טעה בנשים" באמצעות "מחקר חדש המשכתב את הסיפור". הספר החדש מנסה לספק מבט אלטרנטיבי על המדע שבו נשים נכללות, במקום מודרות.
"מאינטליגנציה לרגש, במשך מאות שנים המדע אמר לנו שגברים ונשים שונים במהותם. אבל זה לא כל הסיפור", כותב סאיני.נָחוּת"שופך אור על מחקר שנוי במחלוקת וחוקר את מלחמות המגדר האכזריות בביולוגיה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה".
הכריכה האמריקאית של הספר אַשׁרַאי:
הספר הוא אכן תזכורת לדרכים שבהן נעשה שימוש במדע כדי לחזק או לשבור סטריאוטיפים סקסיסטיים. אנו מפרקים תשעה מהם להלן:
נשים נחותות אינטלקטואלית מגברים
למרות היותו האיש מאחורי תורת האבולוציה, לצ'ארלס דרווין היו כמה דעות די לא מפותחות לגבי נשים.
בספר, סאיני מתחקה אחר סדרה של מכתבים לדרווין וממנו זמן קצר לפני מותו בשנת 1881. פעילה אמריקאית לזכויות נשים בשם קרוליין קנארד כתבה לדרווין וביקשה ממנו לקבוע את התיעוד לגבי יצירותיו החשובות ביותר --על מוצא המינים(1959) וירידתו של האדם(1871) - שבאותה עת שימשו כדי לתמוך בטיעון שנשים נחותות מגברים "בהתבסס על עקרונות מדעיים".
"במכתב מניח קנארד באופן טבעי שגאון כמו דרווין לא יכול היה להאמין שנשים באופן טבעי נחותות מגברים. אין ספק שעבודתו פורשה בצורה לא נכונה?" כותב סאיני.
דרווין כתב בחזרה, ואוו, האם הוא מסר: "אני בהחלט חושב שנשים, למרות שבדרך כלל נעלות על גברים [בתכונות המוסריות] הן נחותות מבחינה אינטלקטואלית", אמר לה.
מכתבים מקוריים מצ'רלס דרווין המוצגים ב-2009. קרדיט: פיטר מקדיארמיד/Getty Images
"הרעיונות המדעיים של דארווין שיקפו את אמונות החברה באותה תקופה והם צבעו את שיקול הדעת שלו לגבי מה שנשים מסוגלות לעשות. גישתו הייתה שייכת לשרשרת של חשיבה מדעית שנמתחה לפחות עד לתקופת הנאורות", כותבת סאיני.
בטח, זה של דרווין היה תוצר של זמנו. אבל האם זה תירוץ? כפי שמתאר הספר, היו הרבה אנשים שחושבים קדימה בזמנו -- כמו אלברט וולף, קרוליין קנארד ואלייזה ברט גמבל.
נשים לא תרמו הרבה למדע
זוהי הכללה מסיבית - אך משמשת לעתים קרובות - לפיה גברים תרמו למדע יותר מאשר נשים במאה האחרונה.
האמת היא שגברים שלטו בנרטיב המדעי של 100+ השנים האחרונות וזה בעיקר בגלל שלנשים לא הייתה אותה גישה לתחום.
זכור, רק בשנת 1893 נשים קיבלו לראשונה את זכות ההצבעה בניו זילנד והזכות הזו לא הגיעה לבריטניה ולארה"ב עד 1918 ו-1920, בהתאמה. נשים עדיין נאבקו על זכויות היסוד שלהן. "להשתלט על הממסד המדעי הגברי הזה לא היה קל. עבור נשים מהמאה התשע-עשרה הכל היה על כף המאזניים", כותבת סאיני.
"זה לקח עד למאה ה-20 עד שנשים קיבלו תארים מלאים ברבות מהאוניברסיטאות בעולם. איפה שלמדתי הנדסה, באוקספורד, הם לא למדולאפשר לנשיםלהיות חברים מלאים עד 1920, אבל רבים אחרים היו אפילו יותר איטיים מזה", אומר סייני. "האקדמיות המדעיות של אירופה היו גרועות עוד יותר.מארי קיריזכתה בשני פרסי נובל, ועדיין נדחתה על ידי האקדמיה הצרפתית למדעים בשנת 1911. אז עלינו לזכור שנשים רק עכשיו משיגות את המורשת הארוכה של הדרה מכוונת. עברו רק כמה דורות מאז שהייתה להם אפילו גישה לאותן הזדמנויות חינוכיות כמו לגברים".
תנועת הסופרג'יסטית הוויקטוריאנית דחקה בנשים לחנך את עצמן כדי לעמוד בוויכוח הסקסיסטי על נחיתות.
אחת מפורצות הדרך של אותה תקופה הייתה הסופרג'יסטית המדעית אלייזה ברט גמבל. הספר שלההאבולוציה של האישה(1894 ותוקן ב-1916) מציג את חוסר העקביות והסטנדרטים הכפולים של דרווין ביחס למגדר.
גמבל אומר שאי-שוויון בתרומת נשים לעבודה אינטלקטואלית היה יותר תוצאה של אי-שוויון מאשר נחיתות מולדת. נשים לא הורשו לפתח את הכישרונות המדעיים שלהן, ולהניח הנחות לגבי יכולותיהן על סמך איך שהחברה התייחסה אליהן במקרה, הייתה צרות אופקים ומסוכנת.
ייתכן שהציוץ נמחק
אז היה טיעון נגד להכרזותיו של דרווין על מגדר באותה תקופה, אבל הם לא זכו להכרה שווה כי הם באו מאישה.
"צבא הקוראים של גמבל ותמיכתם של פעילים אחרים לא יכלו לזכות ביולוגים לנקודת המבט שלה", כותב סאיני. "הטיעונים שלה נידונו לעולם לא להיכנס במלואו למיינסטרים המדעי, רק להסתובב מחוצה לו".
לנוכח המצוקה, נשים היו בעלות תושייה ואסטרטגיות. "בעבר, אם נשים רצו לעסוק במדע, הן הפכו לפעמים לעוזרות לבעליהן או לאבותיהן המדענים, תרומותיהן נכללו בשמותיהן", אומרת סייני. "נשות המדע האבודות האלה הןלאט לאט מתגלה מחדש,אבל זה טראגי שהעבודה הקשה והכישרון שלהם לא זכו להכרה באותו זמן".
נשים הן 'מזדהות' טבעיות וגברים הן 'מערכתיות'
מחקר משנת 2002 שנערך על תינוקות חשף תופעה שנויה במחלוקת "תיאוריית אמפתיה-מערכתית."
Mashable Top Stories
זה בעצם אמר שהמוח הנשי מחווט לאמפתיה בעוד שהמוח הגברי בנוי לניתוח ובניית מערכות כמו מכוניות ומחשבים.
זה כנראה מסביר את ההבדלים המהותיים בתחביבים שגברים ונשים בחרו,לְפִיהפסיכולוג ומדען המוח סימון ברון-כהן. לדוגמה, גברים אוהבים לתקן אופנועים ונשים מעדיפות להשתתף בבקרי קפה בזמנן הפנוי.
זה עשוי לבוא כהלם, אבל המחקר הזה הודח פעם אחר פעם. במיוחד, צוות של פסיכולוגיםשפך עליו מים קרים ב-2007, בוחרת מספר עצום של בעיות עם ההשערה.
לגברים יש מוח כבד יותר, כלומר הם אינטליגנטים יותר
מחקר מדעי אחרי מחקר מדעי מצא שיש הבדל של 5 אונקיות בין מוח זכר לנקבה.
הבדל זה במשקל שימש את מדעני המוח כדי לחזק את הטיעון שהמוח של הגברים והנשים שונים מהותית. זה שימש גם כדי לרמוז על הבדל באינטליגנציה.
המורה והסופרת האמריקנית הלן המילטון גרדנר ערערה על כך בסוף המאה ה-19, שם העט של יום אליס צ'נוות'.
בעבודה לצד אדוארד ספיצקה (שהפך לנשיא האיגוד הנוירולוגי האמריקני), גרדנר הבחין שמשקל מוחו של אדם לא יכול להיות מדד לאינטליגנציה. זה היה היחס בין משקל הגוף, או גודל הגוף לגודל המוח, שהיה חשוב.
אבל כפי שכתב סייני: "המאבק על החמש אונקיות החסרות הללו היה מר, והוא מעולם לא נפתר בחייה של הלן המילטון גנן".
אנג'לה סייני אומרת שמדענים חייבים לקבל שהם לא תמיד אובייקטיביים והם לא תמיד הוגנים. אַשׁרַאי:
זה לא מנע מהוויכוח להרים את ראשו שוב ושוב.
למעשה, רק לפני כמה שבועות מחקר שנוי במחלוקת של מדענים מאוניברסיטת ארסמוס ברוטרדםנמצאשלגברים יש IQ גבוה יותר מנשים כי יש להם מוח גדול יותר. לאחר שהשתמש בטכנולוגיית הסריקה העדכנית למדידת נפחי המוח של 896 אנשים, פרופסור דימיטרי ואן דר לינדן, שהוביל את המחקר,אמר: "מצאנו שה-IQ הממוצע של גברים היה בערך ארבע נקודות מעל זה של נשים. אז אם לגברים היה ציון ממוצע של 100, נשים היו 96."
המחקר הצית מחדש את הדיון השנוי במחלוקת. אבל סייני מיהרה לעמוד על שלה,מספר ה"סאנדיי טיימס".: "זה מבחינה מדעיתמבוסס היטבשאין הבדל בממוצע באינטליגנציה הכללית בין נשים לגברים. זה גם ידוע שלנשים יש, בממוצע, מוח קטן יותר מאשר לגברים, כי הם, בממוצע, מעט יותר קטנים בגודלם. מאמר זה אינו מפריך את העובדות הללו".
נשים הן המין החלש
בממוצע גברים גבוהים ב-6 סנטימטרים ובעלי כוח פלג גוף עליון פי שניים משל נשים. אבל לסווג נשים כמין החלש, לא מספר את כל הסיפור. נשים למעשה חזקות יותר בלידה והן חיות זמן רב יותר.
"בערך בכל גיל, נראה שנשים שורדות טוב יותר מגברים", אומר מומחה ההזדקנות סטיבן אוסטד לספר לסייני.
מחקרים מראים שמאז הלידה, בנות הן סטטיסטיתחזק יותרמאשר בנים.ג'וי לאן, בבית הספר להיגיינה ורפואה טרופית בלונדוןנמצאשבנים נמצאים בסביבות 10 אחוזים בסיכון גבוה יותר למות מאשר בנות בחודש הראשון לחייהם.
ניסויים קליניים מתמקדים בעיקר בגברים
בגלל המורכבות של הגוף הנשי והתנודות של הורמוני המין, זה פשוט היה זול וקל יותר לתעשיית התרופות לנסות תרופות חדשות על גברים במהלך ניסויים קליניים.
זה היהמְשׁוֹעָרכי לנשים יש סיכוי גבוה פי 1.5 לפתח תגובה שלילית לתרופה מאשר לגברים.
"בואו נודה בזה, כולם בקהילה הביו-רפואית השקיעו את חייהם בלימוד מין זה או אחר. ובדרך כלל מדובר בגברים", אמר בראיון סטיבן אוסטד, יו"ר המחלקה לביולוגיה באוניברסיטת אלבמה בבירמינגהם.
חלק מהתרופות אף הוצאו מהשוק לאחר שהשפיעו לרעה על נשים. בשנת 2000, משרד האחריות של ממשלת ארה"ב מצא ששמונה מתוך 10 תרופות מרשם שהוצאו מהשוק מאז 1997 מהוות סיכונים בריאותיים גדולים יותר לנשים מאשר לגברים.
זה די מביש אבל למרבה המזל הדברים משתפרים. "הייתה תנועה ענקית בארצות הברית לכלול נשים בניסויים קליניים לתרופות חדשות וחוסר האיזון מתוקן בהדרגה", אומרת סאיני. "התקווה היא שבעתיד, לא נראה את סוג הטעויות שראינו בעבר כיהנקבות יזכו לייצוג טוב יותר, לא רק בתהליך פיתוח התרופות, אלא במחקר בכללותו".
הפין נחקר בפירוט רב יותר מאשר איברים נשיים
כל כך הרבה ידוע על הגוף הגברי. אבל הנרתיקים זכו להתעלמות פחות או יותר.
אפילו כשחושבים על הפתרונות הניתנים לכאבי מחזור -- לרוב ניתן לנשים פתרון פשטני מדי. קח איבופרופן.
סטריאוטיפים סקסיסטיים היומְצוּטָטכגורם השורש לכך שכאבי מחזור אינם מקבלים אותה רמת חשיבות על ידי הרופאים כמו מחלות אחרות, מכיוון שנשים איכשהו "מגזימות" או "דרמטיות". "גברים לא מקבלים את זה וזה לא קיבל את המרכזיות שהיא צריכה", אמר ג'ון גייבו, פרופסור לבריאות הרבייה באוניברסיטת קולג' בלונדון.קְוָרץ."אני מאמין שזה משהו שצריך לטפל בו, כמו כל דבר אחר ברפואה."
ייתכן שהציוץ נמחק
"בביולוגיה של בעלי חיים בכל המינים יש יותר מחקר על איברי מין זכריים מאשר על נקבות... מחקר הרפואה הזניח בעיות שמשפיעות רק על נשים", מוסיפה סאיני.
נשים פחות מופקרות ופחות פתוחות למין מזדמן
נשים באופן טבעי מונוגמיות יותר ויותר סלקטיביות לגבי מי הן בחרו להתכנס, נכון? לא בהכרח. להקשר החברתי יש תפקיד גדול.
מחקר משנת 1978 באוניברסיטת פלורידה סטייטנמצאשנשים וגברים היו בסבירות גבוהה לצאת לדייט עם זר אבל אף אחת מהנשים לא תשכב עם אחד.
ב2015, מדענים בגרמניהביצע מחקר דומה עם כמה שינויים מעניינים בתוצאות. נמצא כי נשים "מוכנות לזה" בדיוק כמו גברים, אבל פחד משיפוטיות, פגיעה במוניטין או דאגות לגבי בטיחות פיזית שיחקו תפקיד בהחלטתן. TL;DR: כשהחברה לא שופטת,היצר המיני של נשים מתחרה בגברים.
אז נורמות תרבותיות וחברתיות משחקות תפקיד גדול בהתנהגותן של נשים. ספרה של סייני מסביר כיצד מקובל לנשים לנהל עניינים כמו גברים באוכלוסיות ילידים רבות, למשל.
יש גם שפע של עדויות מממלכת החיות כדי לערער על התפיסה הקדומה של נקבות, צניעות. לפני ארבעים שנה הפרימטולוגשרה בלאפר הרדימצאו שנקבות קופי לנגור יכולות להפיק תועלת מהזדווגות עם יותר מזכר אחד.
גיל המעבר מתרחש בגלל שגברים לא מוצאים נשים מבוגרות מושכות
"בפסיכולוגיה אבולוציונית כמה חוקרים גברים מתעקשים שגיל המעבר הנשי התפתח בגלל שאף גבר בכל גיל לא ימצא אישה מבוגרת יותר מושכת", אומרת סייני בסרטון שלמעלה.
היא מתכוונת לביולוגית האבולוציונית ראמה סינג מאוניברסיטת מקמאסטר בקנדה, שיחד עם ריצ'רד מורטון וג'ונתון סטון, עלתה לכותרות חדשות עולמיות ב-2013 כאשר מאמר (פורסם ב-PLOS ביולוגיה חישובית)אמר שנשים מבוגרות הופכות לא פוריות כי גברים לא מוצאים אותן מושכות. בזמנו, מאמר מאת סטון רצה עם הכותרת "לשים את הגברים בגיל המעבר."
אנחנו מתקשרים ל-BS בעניין הזה ואנחנו לא לבד.
התיאוריה שנשים מתייבשות בגלל שהן אינן נחשקות יותר לגברים נסגרה בפני מדענים של דיסציפלינות מחקר אחרות.
"הסיבה שגברים לא מעדיפים נשים לאחר גיל המעבר היא שהם לאחר גיל המעבר והם לא יכולים להיכנס להריון, לא להיפך", אמר.רבקה סייר, מדען ב- LSHTM.
לא כל הרעיונות טובים או הגונים. לא כל מדע הוא אובייקטיבי או ניטרלי. לא כל "ראיה" היא מה שהוא מציג את עצמו להיות. למרבה המזל יש מחברים כמו אנג'לה סאיני שמאתגרים את מה שאנחנו *חושבים* שאנחנו יודעים.
אנג'לה סייניהוא עיתונאי ושדרן מדע בריטי עטור פרסים. ספרה Inferior זמין ב-בִּכְּרִיכָה רָכָּה, קינדל וספר שמע מאת Fourth Estate andמכבש ביקון.
