הסיפור העוצמתי מאחורי עלילת התקיפה של חינוך מיני של איימי

אזהרת תוכן: מאמר זה מכיל דיון מפורש על אלימות מינית.

לכל אישה בחיי יש משהו במשותף עם איימי גיבסחינוך מיני. זה ששיתף משהו הוא סיפור של הטרדה מינית או תקיפה.

סיפור התקיפה של איימי גיבס הוכיח את עצמו כאחד הרגעים המדוברים ביותר מהסדרה האחרונה. לא רק שהסיפור של איימי מרגש לצפייה וניתן לקשר עד כאב, הוא גם מבוסס עליוחינוך מיניהניסיון האישי של הסופרת לורי נון.

בפרק השלישי של הסדרה החדשה של נטפליקס, איימי עולה על אוטובוס כדי ללכת לבית הספר. היא נושאת עוגת יום הולדת ביתית שהכינה ליום ההולדת של מייב ומנסה לשמור על עצמה במצב זקוף כשהיא מודעת לגבר שעומד מאחוריה. אנחנו רואים את פניה המבולבלות של איימי בסמיכותו לפני שזה מתעורר לה. "הוא נופל עליי," היא צועקת. אף אחד באוטובוס לא עושה כלום. היא יורדת מהאוטובוס והולכת במקום. כשהיא מגיעה לבית הספר, מייב שואלת מה קרה לעוגה. "זה לא נראה כל כך רע לפני כן, אבל אז הייתי באוטובוס ובחור קפץ לי על הרגל, והיה לי הלם גדול ודחקתי את העוגה", אומרת איימי, לפני ששואלת בשמחה: "את חושבת שזה יכתים, אני אוהב את הג'ינסים האלה?"

כאשר מייב אומרת לה לדווח על התקרית, איימי מחבטת את זה, ומעיר הערה על הזולות של הג'ינס שלה. "לא, הותקפת", אומרת מייב. איימי מגיבה בכך שהיא חשבה שהעבריין "פשוט בודד". לא עניין גדול. "זה טיפשי. אני בסדר. בכנות", היא אומרת.

עם זאת, ככל שהסדרה מתקדמת, מתברר שאיימי לא בסדר. כשהיא מנסה לעלות לאוטובוס בשבועות שלאחר מכן, היא רואה את פניו של האיש שתקף אותה. היא הולכת לבית הספר במקום לנסוע באוטובוס. היא לא רוצה שהחבר שלה יגע בה. אף אחד מחבריה או משפחתה לא באמת יודע את מלוא ההשפעה של התקיפה עליה.

קשה שלא להתרגש כשאתה צופה באימי ממצמצת בדמעות ועושה את המקסימום כדי להמשיך בלי קשר. זו תחושה שאני - ורבים אחרים - יכולים להזדהות איתה: לנסות להגיד לעצמך שאתה בסדר, כשאתה הכל חוץ מזה. התקיפה של איימי בזמן שעשתה את דרכה לבית הספר ניתנת לקשר מסיבה אחרת. מחקר של Plan UK בשנת 2018נמצאש-35 אחוז מהבנות בבריטניה גיששו, נעצו עיניים, קראו לחתול ושרקו לזאב כשהן לובשות את מדי בית הספר שלהן בפומבי.

קו העלילה העוצמתי הזה מבוסס על משהו שבאמת קרה ללורי נון, הסופרת והיוצרת שלחינוך מיני -תקרית עליה דיברה בשיחה עם לורה בייטס (מייסדתסקסיזם יומיומי) וחברי השחקנים אימי לו ווד (אימי) ופטרישיה אליסון (אולה).

"ההשראה לסיפור העלילה של איימי בסדרה השנייה הגיעה מחוויה אישית שחוויתי בעצמי", אמרה נון בסרטון. "הדבר הזה קרה לי לפני כחמש שנים כשהייתי באוטובוס המקומי שלי והייתי בדרך לתחנת קינגס קרוס". זה היה מוקדם בבוקר כשמישהו עלה לאוטובוס והתיישב ליד נון, למרות שהאוטובוס היה ריק לגמרי מלבד אישה אחת מאחור. "האיש הזה עלה והוא פשוט עשה לי קו אופנתי ובא והתיישב ממש לידי. וזה היה כל כך מוזר, הייתי כאילו, יש לך כל כך הרבה מושבים שאתה יכול לשבת עליהם אבל באת וישבת בדיוק לידי," אמרה נון. "התיקים שלי היו על הרצפה והוא הניח את הרגליים שלו על התיקים שלי כדי שלא יכולתי לזוז והוא התחיל להתקרב אליי ואז הוא התחכך בי ונגע בעצמו".

נון ירדה מהאוטובוס ופרצה מיד בבכי, אמרה. "זה היה ממש מוזר כי די ניערתי את זה והמשכתי עם סוף השבוע שלי וזה פשוט נשאר לי בראש והתחלתי לקבל התקפי פאניקה שבהם לא יכולתי לחזור לאוטובוס שלי, לא אהבתי לעלות בטיוב, זה נמשך שבועות לאחר מכן", אמרה. מה שעזר לנון היה לפרסם על הניסיון שלה בקבוצת פייסבוק של נשים פמיניסטיות ולשמוע נשים אחרות אומרות "זה קרה לי", מה שגרם לה להרגיש שמעו אותה, נתן לה נחמה וגרם לה להרגיש "קצת יותר אמיצה".

ראה גם:

בשיחה בפאנל של נטפליקס בלונדון השבוע, נון הרחיבה את החוויה שלה והסבירה הקבלה נוספת לקו העלילה של איימי. "החוויה שעברתי, אף אחד לא עזר לי," אמרה נון.

"אני חושב שזה משהו שפשוט צריך לחקור. אנחנו רק צריכים לשאול, למה זו הנורמה, שאנשים פשוט יושבים לאחור ולא עושים כלום?"

הסולידריות הנשית שעזרה לנון לאחר התקרית משתקפת גם בקו העלילה של איימי. בפרק השביעי, איימי נמצאת במעצר עם חברות לכיתה אולה, מייב, לילי, אוליביה וויו כשהיא נשברת ומודה שהיא לא יכולה לעלות לאוטובוס. אז קורה משהו ממש מרגש: חבריה לכיתה מפסיקים להתווכח ומתגייסים סביב איימי.

"תמיד הרגשתי בטוח בעבר ועכשיו אני לא. זה כנראה נשמע טיפשי", אומרת להם איימי לאחר שהסבירה מה קרה.

"זה לא נשמע טיפשי", עונה אוליביה. "גיששו אותי בתחנת הרכבת בשנה שעברה".

ואז, בזה אחר זה, כל אחד מהם חולק סיפור של הטרדה או תקיפה. הפרק מסתיים כשכל חמש הבנות מופיעות בתחנת האוטובוס כדי ללוות את איימי לבית הספר באקט של סולידריות נשית. זה, ללא ספק, הפרק המרגש והעוצמתי ביותר של הסדרה כולה.

ייתכן שהציוץ נמחק

השחקנית איימי לו ווד גם שיתפה את הסיפור שלה על הטרדה מינית בסרטון עם נון. "חייכתי אל האדם ו... ואז פשוט הרגשתי שהאדם הזה עוקב אחריי, הנוכחות המתקרבת הזו, והוא לא ילך", אמר ווד. "זה פשוט כל כך עצוב כי אני מרגישה שלכל אישה יש סיפור ובגלל זה אני כל כך אוהבת את העלילה הזה כי הוא מביא את הסיפורים של הדמויות האחרות".

מה שמדהים גם בקו העלילה של איימי הוא הניסיונות שלה למזער את הטראומה שחוותה ולהרחיק את טענותיה של מייב לגבי מידת הרצינות שלה. "היא לא חושבת שמגיע לה להיות בטראומה מזה, היא כל הזמן אומרת, 'זה לא עניין גדול, זה רק כתם קטן'", אמר ווד.

העלילה בדרך זו מעלה את סוגיית ההיררכיות של אלימות מינית. מבחינה תרבותית, ישנה נטייה להסתכל על מעשי אלימות מינית כהיררכיה, לפיה אנו מדרגים מעשים מסוימים כחומרים יותר מאחרים. רעיון זה הוטל בספק על ידי אנשי אקדמיה לאלימות מינית. בשנת 1987, ליז קלי - פרופסור לאלימות מינית באוניברסיטת לונדון מטרופוליטן - הציעה אותה"רצף של אלימות מינית"מסגרת שדחתה כל סדר היררכי של פגיעה מינית. ברצף הזה, נטען כי כל צורות האלימות המינית מסוגלות לגרום נזק.

אליקס פוקס, מחנכת מינית שעבדה כיועצת תסריט בעונות 1 ו-2 של התוכנית, אמרה לי שהיא חושבת שהתקיפה של איימי והטראומה שהיא חיה מעבירות מסר מכריע "שזה לגמרי בסדר להיות נסער" לאחר שחוותה תְקִיפָה. "התוכנית מאתגרת את הרעיון הזה של היררכיית תקיפה", אמר פוקס.

שמסרים תרבותיים סביב נזקי היררכיזציה יכולים לעמוד בדרכו של מישהו שידווח על תקיפה או יבקש שירותי תמיכה.

"אם מישהו לא חווה פציעה פיזית חמורה, הוא מרגיש שזה לא בסדר שהוא ידווח למשטרה אם הוא לא ספג פציעה. יש להם איזושהי אשמה על תחושת אי נוחות או רעד. הם מרגישים שהם צריכים למשוך את עצמם. יחד כי הם לא 'נפגעו'", אמר פוקס.

"זהו מסר חיוני להעביר שזה בסדר לחלוטין להיות מוטרד מזה", הוסיפה. "אנחנו צריכים לוודא שכל מי שזקוק לעזרה ותמיכה לא ירגיש אשמה על קבלת עזרה".

אמה מאקי, המגלמת את מייב, הידהדה את התחושות הללו כשהיא הופיעה בפאנל עם נון.

"אתה יכול להראות לאנשים שדבר מהסוג הזה הוא תקיפה מינית ושתקיפה מינית היא ספקטרום שלם, אנחנו לא עושים היררכיה", אמרה. "זו לא היררכיה. אנחנו לא אומרים שאחד יותר גרוע מהשני".

אם חווית התעללות מינית, התקשר למוקד הלאומי של Rape Crisis UKבטלפון 0808 802 9999 או השתמש בהםמתקן צ'אט חי באינטרנט. אם אתה מבוסס בארה"ב, התקשר למוקד החם הלאומי לתקיפה מינית ללא תשלום, חסוי בטלפון 1-800-656-HOPE (4673), או גש לעזרה 24-7 באינטרנט על ידי ביקורonline.rainn.org.