כדי לקרואה- Hate U Giveכמו שאדם שחור צעיר הוא לעמוד מול המראה. מספר 1ניו יורק טיימסרומן רב מכר למבוגרים צעירים שנסחף תחת הקטגוריה של ספרי "חיים שחורים חשובים" הוא השתקפות אמיתית של חייו של צעיר צבעוני באמריקה - ותודה לאל, כי באמת לא הייתה מראה כמו זה כדי שאנשים יסתכלו על זה, טוב, אי פעם.
רומן הביכורים של אנג'י תומס (הכותרת לקוחה מהתייחסות לטופאק שאקור) מביא אותנו לחייו של סטאר קרטר, ילד בן 16 המתגורר בשכונה שחורה בעיקרה, אבל הולך לתיכון בשכונה לבנה אמידה. היא נאבקת בבעיות שילדים שחורים בכל מקום מזהים, החל מהחלפת קוד ועד עימות עם גזענים ועד לדפיקה מצערת ומוקדמת של מוות.
בבית הספר הלבן שלה היא מדגישה כמה מחיי הבית שלה לחלוק עם חברים ועם החבר הלבן שלה, שחייו מלאים בדאגות שונות בתכלית. כשאנחנו פוגשים אותה, סטאר כבר הייתה עדה למותו של חברת ילדותה הטובה ביותר. לאחר מסיבה היא מסתבכת בתקרית עם המשטרה, שיורה והורגת את חבר ילדות אחר חליל - כותרת שמוכרת מדי ועם זאת עדיין כואבת לקרוא אותה בדפי ספר בדיוני.
דברים מגיעים לראש כשסטאר צריכה לנווט עד כמה היא מוכנה לשים את עצמה שם למען מורשתו של חליל. בכך שהיא שומרת על שתיקה, היא מגנה על עצמה ועל משפחתה, אך על ידי דיבור, יש לה את היכולת לשנות את מהלך הצדק. זו החלטה שאף נער לא צריך לקבל, אבל סטאר עושה זאת בכל מקרה, נשענת על משפחתה והקהילה שלה לתמיכה.
תומס לא מסביר הכל בחייו של סטאר, שעשויה להיות אחת החוויות המרעננות ביותר כקורא. רגעי תרבות הפופ שלא יחזיקו מעמד כל חייו של הספר אינם מובאים בהרחבה, אבל הכללתם מוסיפה רמה של נחמה לסיפור הכואב ומזכירה לך למי מיועד הספר הזה - ילדים שחורים צעירים.
Mashable Top Stories
ייתכן שהציוץ נמחק
ייתכן שהציוץ נמחק
בעוד שהקהל המיועד ברור, ספר זה צריך להיקרא גם על ידי אנשים שמעולם לא נאלצו להתמודד עם הנושאים הללו בעצמם. תומס מצליח להראות כאב ספציפי שסטאר מתמודד איתו באופן אנושי שלא ממש התמודדו קודם לכן בצורה כה גלויה, במיוחד בספרות למבוגרים צעירים.
אבל אפילו יותר מרשים (והכרחי), תומס מסוגל לצייר עולם שאינו שחור ולבן חד, אלא אפור. דודו של סטאר קרלוס הוא שוטר, אבל הוא עדיין דוגל בח'ליל. אביו של סטאר אולי היה בכלא, אבל הוא עיקר בשכונה ומשכין שלום בין כנופיות. הקוראים לומדים שחליל אולי מכר סמים, אבל כשהסיפור מגיע ל"למה" לגבי זה, זה שובר לב.
סיפורים שגדלתי לקרוא על אנשים שחורים באמריקה לא ציירו תמונה כל כך ניואנסית או שיקפו את הקהילות שהכרתי ואהבתי. למרות היותם בדיוני, ספרים כמו זה הם תיקון לסיקור תקשורתי שלעתים קרובות הוא חד צדדי או שטוח. הדמויות הדינמיות הללו - הדומות בגילן לטרייבון מרטין, תמיר רייס ומייקל בראון - מצליחות להפוך שיעור כואב למאבק שנאמן לילדים שחורים המגינים על זכויותיהם כיום.
בה- Hate U Give, תומס מראה לנו שהחוויה השחורה מכילה המונים ואת הצלחתה (הספר מתהפךלתוך הסרטמככבמשחקי רעב'אמנדלה סטנברג) סוללת את הדרך לעוד רומנים שיתעמקו בהםגזע ואלימות משטרתית.
וזו הקלה, כי בשנת 2017 אנחנו עדיין צריכים עוד כל כך הרבה מראות.
