סייג' גרייס דולן-סנדרינו היא אמנית אזרחית קרדיט: סייג' גרייס-דולן סנדרינו / Mashable Composite
Mashable חוגגת את הגאווה כל השנה ומכבדת את חודש הגאווה ביוני על ידי חקירה וקידום שלLGBTQהעולם על כל הקוויריות המפוארת שלו - כולל המנהיגים, השיחות והמרחבים, הן באינטרנט והן מחוץ, המרכיבים קהילה שמחבקת וממשיכה להילחם על החופש לשגשג כעצמי האותנטי ביותר שלנו.
כל יום שלחודש הגאווה, Mashable ישתף שיחות מאירות עם חברי קהילת ה-LGBTQ שעושים היסטוריה עכשיו.
פעילים בני נוער הם לרוב מהמארגנים החזקים ביותר שיש.
קח את סייג' גרייס דולן-סנדרינו, אמנית אפרו-לטינית בת 18, דוברת ציבורית ומארגנת שהפכה לאקטיביסטית כשיצאה לעולם כטרנסית בגיל 13. סייג', שלמדה בחטיבת הביניים ב- כשהחלה המעבר שלה, לא ניתנה התמיכה הדרושה ממנהלי בית הספר. במקום לפרוש מקהילת בית הספר שלה, סייג החליטה להביא עמותה להט"ב חיצונית ולשנות אותה, תוך בניית פרופיל ציבורי משלה בתהליך. בחמש השנים האחרונות, סייג צבר מספר מרשים של הישגים.
אחד הכישורים הגדולים ביותר של סייג הוא של יועץ. היא מדברת באופן קבוע עם מבוגרים ואנשי מקצוע בתחום בנושאים של זהות מגדרית, גזע, אמנות וחינוך. היא גם סופרת: עד גיל 16, סייג כתבה מספר סיפורים עבורווג נוערעל זהות מגדרית והקהילה הטרנסית תחת ממשל טראמפ. כתלמיד תיכון, סייג שימש כשגריר ביוזמת הבית הלבןלמצוינות חינוכית לאפרו-אמריקאים, אשרפועל לשיפורתוצאות חינוכיות עבור אפרו-אמריקאים בכל הגילאים. היא הייתה חברה ב-מועצת הנוער של מרכז קנדי, והיא משרתת בקשת המגדר הלאומית לייעצת נוערl, מה שעוזר ליצור סביבות מכילות יותר עבור בני נוער.
כיום, סטודנטית במכללת בארד, סייג מבקשת לקחת את השכלתה, הניסיון הרב שלה במועצות מייעצות והבנה עמוקה של נושאי טרנס לעולם הקולנוע, הן כתסריטאית והן כמפיקה.
ראה גם:
Mashable שוחחה עם סייג' על הקשר בין אמנות ואקטיביזם וכיצד היא מתכננת להשתמש בסרט כדי להביא קהילות מודרות לאור הזרקורים.
ראיון זה עבר עריכה ותמצית לצורך הבהירות.
Mashable: ספר לי על ההתחלה שלך באקטיביזם.
סייג גרייס דולן-סנדרינו: ובכן, אני מחשיב את עצמי כאקטיביסט, אבל קודם כל אמן. מונח קל לזה הוא "אמן אזרח". [הערת העורך: אמנים אזרחיים הם אנשים שרואים בעבודתם האמנותית ביצוע שירות ציבורי כלשהו.]
אני עושה עבודת אקטיביזם מאז שיצאתי כטרנסית בגיל 13. כשהחלטתי לראשונה שאני צריך לעבור בבית הספר, לא ממש קיבלתי את התמיכה של בית הספר שלי. בית הספר שלי לא ידע מה המשמעות של להט"ק בכלל באותה תקופה, וזה בשנת 2013. הטיעון של הפקולטה בחטיבת הביניים שלי במרילנד היה, "רק חכה. אתה בכיתה ח'. חכה עד הקיץ הזה, שבו אתה להגיע למעבר לבית הספר התיכון זה הולך להסיח את דעת קהל התלמידים עכשיו."
Mashable Top Stories
זה היה כל כך מתסכל עבורי. כי ביקשו ממני לעשות משהו טראומטי, ואף אחד לא ידע כמה כבדה זו בקשה להטיל על סטודנט טרנס.
ככל שחלף הזמן, בסופו של דבר הוצאתי החוצה בפומבי. נשלחו תמונות בבית הספר של המעבר שלי, שהתרחש בבית. הבחירה להיכנס לזהותי נלקחה ממני. זה נתן לי את הדחיפה הזאת בעצם לומר, "עכשיו המידע הזה היה שם בחוץ, אני כבר לא הולך להתפלש." ביום שאחרי זה, וכל יום אחרי זה, הגעתי לבית הספר עברתי מעבר.
לצערי, לא קיבלתי את התמיכה שהייתי צריכה מבית הספר. הייתי צריך להשתמש בחדר האמבטיה הזה שתי טיסות למטה ולרוחב החצר. המורים הפסיקו לתת לי להשתמש בשירותים כי לקח לי כל כך הרבה זמן.
אז חשבתי, "אני לא רוצה [מה שקורה לי] יקרה לעוד סטודנט טרנסי".
לקחתי על עצמי בגיל צעיר מאוד להתערב באקטיביזם, והתחלתי לשתף את הסיפור שלי.
Mashable: איך נראתה המעורבות המוקדמת שלך בעולם האקטיביסטי?
SGDS:כנער, השתלבתי במסע זכויות האדם. [הערת העורך: מסע זכויות האדם הוא אחת מקבוצות ההסברה הבולטות של הלהט"ב במדינה.] היסטורית, הארגון פעל באמצעות עדשה של גברים הומואים. [למרות זאת] HRC נכנס לבית הספר שלי ודיבר עם כמה מהמנהלים שלי שלא הקשיבו טוב לגבי הצרכים שלי והצרכים של תלמידי להט"ב אחרים. אפילו לאחר שה-HRC דיבר איתם, בית הספר שלי דחה אימון רגישות והכלה.
אבל HRC ידע שחשוב לשמוע [וללמוד מ] סטודנט טרנס ממקור ראשון. אז התחלתי להתייעץ ולתת ייעוץ עבורם ובדירקטוריונים של ארגונים אחרים. עבדתי במרכז הלאומי לשוויון טרנסג'נדרים, והפכתי לשגריר של יוזמת הבית הלבן למצוינות חינוכית לאפרו-אמריקאים. [הערת העורך: המרכז הלאומי לשוויון טרנסג'נדרים הוא ארגון מוביל למען צדק חברתי עבור הקהילה הטרנסית.]
Mashable: איפה רוב האקטיביזם שלך קרה היסטורית?
SGDS:חלק מההסברה שלי מתרחשת בחדרי ישיבות [הערת העורך: כולל כשסייג היה ב-HRC וכחבר בקואליציה השחורה הלאומית, מכון אספן וכשגריר קמפוס GLAADr], כי לא תמיד בטוח לעשות את זה ברחוב... אבל אני גם אהיה בנטרוטס עם המרכז הלאומי למשפטי נשים ואדבר על שיטור גופות של בנות שחורות מדוח שכתבתי יחד איתן. לאחרונה הופיעתי בסרט תיעודי קצר של Chime with Change Black Dogs,העתיד הוא נוזל, שהוקרן לראשונה בסאנדנס השנה.
Mashable: הזכרת קודם שאתה מזדהה קודם כל כאמן, אבל אמן עם עדשה אקטיביסטית. איך הגדלת לתוך התפקיד הזה?
SGD:אני דוגל ברמה הלאומית כעיתונאי. ובאמת פיתחתי עדשה אמנותית. יש לי משימה אמנותית לא רק לנרמל את הזהות הטרנסית, אלא לנרמל ולהביא את רמת האותנטיות הזו לתקשורת המרכזית. לִפנֵיפּוֹזָה,הסיפורים שלנו לא סופרו לנו, על ידינו. שחקני טרנס אפילו לא לוהקו כדמויות טרנסיות. אני רוצה לשנות את זה אפילו יותר. [הערת העורך: Pose היא טלוויזיית FX הזמינה כעת בנטפליקס, הכוללת בעיקר דמויות טרנס המגולמות על ידי שחקני טרנס. למרות שסייג' לא הייתה חלק מהתוכנית, היא קיבלה ממנה השראה].
עכשיו, אני הולך לבית הספר לקולנוע. אני רואה באמנות שלי בעלת ברית לאקטיביזם. כי זו בסופו של דבר אותה משימה: לנרמל את הקהילה הטרנסית ולהביא אותנטיות לסיפורים שאנו מספרים.
Mashable: מה העצה שלך לפעילי נוער כמוך?
SGD:קבל מקום ליד השולחן. תפסו מקום שבו יש כסף. לצימרים ולסטרייטים, הביאו לשולחן כל כך הרבה קולות טרנסים וקוויריים אחרים. אני פעיל נוער טרנס אפרו-לטיני. זה לא אומר שאני הקול היחיד. זה לא אומר שיש לי את כל התשובות.
קרא עוד סיפורים נהדרים של חודש הגאווה:
הת'ר הייתה כתבת ה-Web Trends ב-Mashable NYC. לפני שהצטרפה ל-Mashable, הת'ר כתבה באופן קבוע עבור UPROXX ו-GOOD Magazine, פורסמה ב-The Daily Dot ו-VICE, ועבודותיה הוצגו ב-Entertainment Weekly, Jezebel, Mic ו-Gawker. היא אוהבת כלבים קטנים ואיומים ונהיגה אחראית. עקבו אחריה בטוויטר @wear_a_helmet.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
