קרדיט: donte neal/mashable
הודעת הטקסט כמעט שברה את ליבה של דבורה מקגלין.
במשך כמעט שנתיים, מקגלין התענגה על ההזדמנות לקחת ילדים לבית הספר ובחזרה כנהג במשרה חלקית עבור Shuddle, סטארט-אפ עתיר הייפ שגייס במהירות 12 מיליון דולר עם הבטחה לעזור לפרוק עול להורים עסוקים.
Shuddle הושק עם שלל עיתונות בתחילת 2014 והניע את מה שזכה לכינוי במהירות "שוק אובר לילדים". לחלקם, זה נשמע כמו עוד חברה לפי דרישה שגייסה מיליוני דולרים על ידי הרמת דף מהמשחק של אובר. לאלה כמו מקגלין, שולחת 911 בדימוס ואם חד הורית שגידלה שלושה ילדים, המגרש הזה פגע בעצבים.
ביום חמישי שעבר אחר הצהריים, לאחר שמקגלין בדיוק הורידה סטודנט בבית ל-Shuddle, היא קיבלה התראה בטלפון שלה האומרת שהסטארט-אפ נסגר בפתאומיות.מְזוּעזָעהייתה המילה הראשונה שעלתה במוחה. "לא ראיתי את זה מגיע."
גם צופים רבים בתעשייה לא. רק כמה שעות לפני סגירת Shuddle, המנכ"ל צוטט ב-aניו יורק טיימס סָעִיףעל השוק המתפתח, מדבר על "השקפות הפרגמטיות של החברה שלו על צמיחה".
ואז זה נעלם לתמיד.
אבל סימני האזהרה היו שם בבירור, על פי ראיונות עם כמעט תריסר עובדים לשעבר, נהגים ומשקיעים, שחלקם ביקשו אנונימיות, תוך ציון הסכמי סודיות או קשרים אישיים.
ואכן, Shuddle היא רק האחרונה ברשימה שהולכת ומתארכת של חברות לפי דרישה שהלכו והחשיכו למרות שהיו להן הון סיכון של מיליונים: Spoonrocket ו-Kitchensurfing (Uber לאוכל), HomeJoy (Uber לניקיון הבית) ו-Sidecar, תוכנית מוקדמת. המתחרה המעודדת את אובר, שבמקרה נוסדה על ידי המנכ"ל לשעבר של Shuddle.
"התחלנו בעידן שבו המימון היה זול והיו טונות של מזומנים, ואפשר היה לגייס הרבה כסף ממעט מאוד".
Shuddle ערבב בשקט מנהיגות מוקדם והתמקד בבניית מה שעובד מוקדם אחד תיאר כ"שיבוט אובר" בתקווה לגייס כסף מהר ולגדול מהר יותר.
היא הפסידה מזומנים בכל נסיעה בתקופה שבה היה קל לגייס מיליונים. זה דחף שירות נישה שאולי לא היה הגיוני כעסק עצמאי מגוב סיכון (והיה אפילו פחות הגיוני כאחד מכמה בשוק). אבל בכל זאת היא נהנתה מהייפ המשקיעים הבלתי נמנע סביב כל מה שקשור לאובר.
"התחלנו בעידן שבו המימון היה זול והיו טונות של מזומנים, ואפשר היה לגייס הרבה כסף ממעט מאוד", אומר אדם בורלי, שעזב את אמזון באמצע 2015 כדי להצטרף ל-Shuddle כסמנכ"ל מוּצָר.
כאשר הצמיחה נתקעה ושוק ההשקעות הצטמצם, החברה שינתה את האסטרטגיה שלה במאמץ להגביר את הרווחים ולגייס כספים נוספים.
אבל המשקיעים לא נשכו. משקיע אחד של Shuddle שדיברנו איתו ניסח זאת בבוטות: "זה היה מעט מדי ומאוחר מדי".
קרדיט: דבורה מקגלין
שני כבישים מתפצלים
רודריגו פרודנסיו וניק אלן בילו את השבועות האחרונים לפני חופשת חג המולד של 2013 במתן הסעות לסטודנטים באוקלנד כחלק מנסיעת מבחן לסטארט-אפ חדש שעדיין היה קיים בעיקר בראשם. למרות זאת, הביקוש לשירות הנעליים שלהם התפשט במהירות מפה לאוזן בלבד.
פרודנסיו, בנקאי השקעות לשעבר שעבד יותר מעשור במגזר הטכנולוגיה הנקייה, היה אב לילדה בגיל בית ספר יסודי ורצה לעזור להורים עסוקים כמוהו. הוא פנה לאלן, שאותו הכיר דרך קשרים הדדיים, לעזרה בבניית מה שהפך ל-Shuddle, לפי מספר מקורות.
"התחלתי את Shuddle כי זה נענה לצורך במשפחתי ובקהילת ההורים שלי", אמר פרודנסיו בהצהרה שמסרה לניתן למעוך. "החלטתי ללכת אחרי ההזדמנות לאחר חודשים של עבודה על מחקר הפתרון עם משתמשים (בעיקר אמהות)."
אלן לא היה הורה בעצמו, אבל הוא יכול לטעון שהוא אחד מאבות שוק הנסיעות הצומח במהירות - הוא ייסד את יריבתה של Uber Sidecar, אותה עזב לאחרונה. למעטים היה רזומה חזק יותר למה שפרודנסיו יצטרך כדי להוציא את הרעיון שלו לפועל.
לזיווג היה יתרון נוסף בהיותו פיץ' יעיל למשקיעים. אלן סיפק את היוקרה והניסיון המבצעי; Prudencio גילם את סוג הלקוחות שאדל תצטרך להגיע אליו.
"אם זה היה מתנגן כמו שרודריגו רצה לעשות דברים, זה לא היה כמו שיבוט אובר שזה היה."
בשלב זה, אומרים מקורבים, נראה היה ש-Shuddle סמן את כל התיבות הרגילות עבור עסק מבטיח: פתרון בעיה ממשית עבור מספר רב של אנשים (✓); הדגמת מתיחה מוקדמת עם "מוצר מינימלי בר-קיימא" (✓); מייסדים חזקים עם סיפור רקע טוב (✓). הם ימשיכו לגייס 2 מיליון דולר בתחילת 2014 בסבב גיוס ראשון.
ואז התחילה הדרמה. שני המייסדים התכווצו במהירות, כאשר בסופו של דבר אלן נכנס לתפקיד המנכ"ל ופרודנציו עזב בשקט את החברה בתחילת 2015.
אלה שדיברנו איתם במחנה של פרודנסיו תיארו את אלן כשהוא להוט לקחת את ההגה, לגייס עוד כסף, לגדול מהר ו"לצאת למלחמה עם אובר" לאחר שצפה בה עוקפת את החברה הקודמת שלו, Sidecar. אלה במחנה של אלן טוענים שהחלפת המנהיגות הייתה מהומה רבה על כלום.
בהצהרה שנמסרה לניתן למעוך, אלן אמר שהוא "אסיר תודה" על "תרומתו" של המייסד השותף שלו ו"מכבד את החלטתו להמשיך מהחברה".
Mashable Top Stories
מייסדי Shuddle, רודריגו פרודנסיו (משמאל) עם בתו וניק אלן. קרדיט: Mashable composite/twitter
"כן, זרקנו אותו החוצה", אמר ג'וזף פול סילבשי, אחד העובדים הראשונים של Shuddle שנותר תומך באלן. "הוא לא עשה כלום. הוא לא עבד על גיוס כספים. הוא היה כמו דמות האבא הזאת. הוא נראה כמו אבא. היינו כמו, 'מושלם! אתה נראה כמו אבא, אתה תעשה מושלם פנים לחברה הזו שמסיעה ילדים מסביב.'"
בהצהרתו, ציין פרודנסיו את "האתגרים" בהם התמודד כדי לבנות "חברה פורצת דרך", לרבות תיווך מוצר הביטוח הראשון לנהיגת עמית לעמית עם ילדים כנוסעים ועבודה שיטתית לבדיקת נהגים מעל ומעבר לסטנדרטים של שירותים. כמו אובר.
"הוא הציע שנעשה אימות זהות לאנשי טיפול בילדים למרות שזה לא היה נדרש. היינו כמו, 'לא אחי, בוא פשוט נוציא את הדבר הזה מהדלת", הוסיף סילבשי. "אם זה היה מתנגן כמו שרודריגו רצה לעשות דברים, זה לא היה כמו שיבוט אובר שזה היה."
מהירות מלאה קדימה
כשאלן אחראי בתוקף, Shuddle התקדם במלוא המהירות. הסטארט-אפ גייס קרוב ל-10 מיליון דולר יותר במימון במרץ 2015, אולי יותר ממה שהיה צריך בשלב מוקדם כל כך במחזור החיים שלו. היא השתמשה בכסף הזה כדי לאייש ולהתרחב בכל אזור המפרץ.
"ניק הוא מישהו שניהל את החברה עם חשיבה של צמיחה בכל מחיר: 'לא אכפת לי איך נעשה את זה; אני רוצה לשים נקודות על הלוח כל חודש ושהגרף יעלה וימינה כי זו הדרך היחידה שאני הולך לגייס כסף", אמר עובד לשעבר.
אלן מגן על ההתמקדות שלו בצמיחה ובמימון. "הפגנת משיכה וצמיחה היא חלק חשוב בכל סטארט-אפ מגובה מיזם", אמר בדוא"ל. "יש צורך לגייס מימון נוסף כדי להצמיח את העסק וכדי שנוכל להגשים את מטרתנו לספק הקלה בתחבורה למשפחות עסוקות בכל מקום".
מבחינה זו, Shuddle הייתה בחברה טובה. אינספור סטארט-אפים גייסו מיליונים במהירות עבור מיזמים מפוקפקים לפי דרישה פשוט כי היה כל כך הרבה כסף של משקיעים שרודף אחרי אובר העתידית הבאה.
כמעט 18 מיליארד דולר הושקעו במגזר לפי דרישה ברחבי העולם בשנת 2015, על פינְתוּנִיםמ-CB Insights, מסד נתונים של הון סיכון. לעתים קרובות נראה היה שהאמונה הייתה שאתה רק צ'ק ריק מיצירת סוג של משיכת לקוחות שעושה עסק בגודל Uber.
מאחורי הקלעים ב-Shuddle, מקורות אומרים שהסטארט-אפ נאבק בכמה לשלם לנהגים כדי להתחרות בעסקים גדולים יותר כמו אובר, מה שיכול להבטיח יותר ביקוש של לקוחות. בשלב מסוים, שולי הרווח של Shuddle היו במינוס של עד 20% עד 25%, לפי מקור אחד שמכיר את הנושא.
"כיוונו לרכישה מתוקה".
האסטרטגיה הזו הייתה הגיונית רק בהנחה ש-Shuddle תצמח מהר מספיק כדי להגביר את הביקוש ולשפר את המרווחים הללו - ותהיה לו גישה מתמשכת להון חדש. אף אחד מהם לא הוכיח את עצמו.
יותר לעניין: היה ויכוח קיומי מתמשך בשאלה האם באמת הייתה מספיק פעילות כדי להפוך את Shuddle למוצר עצמאי ולא רק לתכונה של Uber.
בהגדרה, אומרים עובדים לשעבר, לנהגי Shuddle לא היה מה לעשות בין 9 בבוקר ל-3 אחר הצהריים כי התלמידים היו בבית הספר. היא הייתה צריכה לבנות שירותי טיפול בילדים נוספים על מנת למלא את השעות הללו ובמקביל מנסה להגדיל את הביקוש לשירות הליבה שלה.
"אני חושב ששכנענו את עצמנו שכל המומנטום יימשך ואובר לא תתייחס למקום הזה ואז אנחנו ניתנים לרכישה... אני חושב שהתכוונו לרכישה מתוקה", אמר סילבשי. "זה לא נראה הגיוני לבנות חברה שפשוט תרחף באותו חלל כמו חברה כמו אובר. אם הם אי פעם יפנו את קורות המוות שלהם לתעשייה הקטנה שלנו, פשוט היינו נעלמים בכל מקרה".
תגובה נגדית לפי דרישה
במבט לאחור על התקופה ההיא, ברור שסטארט-אפים ומשקיעים פעלו באקלים אופטימי במיוחד, הניזון מריביות נמוכות וכותרות אינסופיות על הצמיחה חסרת התקדים של Uber ו-Airbnb.
"כנראה הייתה התלהבות יתר של מימון לפי דרישה ב-2013 וב-2014", אמר שון בהר, מנכ"ל Zirx, סטארט-אפ על פי דרישה שהיה לאחרונהנאלץ להסתובבעל מנת לשרוד.
"היו לך שניים או שלושה מכל דבר: שניים או שלושה שירותי עיסוי, שניים או שלושה שירותי משלוחים למסעדות, שניים או שלושה שירותי הליכת כלבים", אמר. "חלק מהעסקים האלה לא היו צריכים להיות עסקים".
אפילו בשוק הנישה שלה, גם Shuddle התמודדה עם תחרות מצד סטארטאפים ממומנים היטב כמו HopSkipDrive. המשקיעים שלה גם חששו מהיום שבו ייכנס לשוק שחקן גדול יותר כמו Uber או Care.com, שירות מקוון לטיפול בילדים וקשישים.
פתאום המונח הסקסי ביותר ב-Startupland לא היה "על פי דרישה", אלא "רווחיות".
אם הייתה תקופה שבה Shuddle וסטארט-אפים אחרים יכלו לברוח עם מרווחים גרועים, זה הסתיים במחצית השנייה של 2015. שוק המניות הפך לתנודתי יותר. משקיעים בסטארט-אפ נעשו עצבניים. פתאום המונח הסקסי ביותר ב-Startupland לא היה "על פי דרישה", אלא "רווחיות".
"כשהעולם התמוסס, כל הנרטיב היה שאתה צריך להיות בעל רווח גולמי חיובי", אומר סטיב שלאמן, משקיע ראשי ב-RRE Ventures, שהוביל את סבב הגיוס הגדול ב-Shuddle. "בסתיו, היינו במצב שבו היו לנו מרווחים גולמיים שליליים".
"בגילוי לב", הודה שלאמן, "אני חושב שהקדמנו קצת את עצמנו במחלקה הזו".
סוף הדרך
אלן התפטר מתפקיד המנכ"ל בנובמבר, וסיפרניתן למעוךהוא האמין שהורה צריך לנהל סטארט-אפ להורים.
הוא הוחלף על ידי דאג אלי, מנהל לשעבר של אמזון שזכה לשבחים ממספר עמיתים איתם שוחחנו על החוש העסקי שלו. תוך מספר חודשים, Shuddle שינתה את מבנה התמחור שלה והתחילה להרוויח כסף מכל נסיעה - אם כי הסטארט-אפ נותר לא רווחי בסך הכל.
"בכנות, אני חושב שהקדמנו קצת את עצמנו".
Aley וצוותו נפגשו עם עשרות משקיעים כדי להבטיח סבב מימון נוסף כדי להמשיך ולבצר את העסק ולעבוד על בניית שירותים נלווים, אך לאחר שנים של תמיכה בסטארט-אפים מסוכנים לפי דרישה, למשקיעים היה מספיק.
אלי סירבה להגיב לסיפור הזה. גם נציגי Shuddle סירבו להגיב מכיוון שאין להם עוד חברה לייצג. הם העבירו הצהרה קודמת של Aley שהאשימה את ההשבתה בחלקה ב"סביבה מאתגרת ביותר לגיוס הון חדש".
"זה כמו כשאתה נוסע בכביש המהיר וחבורת מכוניות חולפת על פניך בנתיב המהיר, ואז אתה כמעט נפגע מאחת מהן אז אתה סוטה אחורה לכיוון השני", אמר איתן קורצווייל, משקיע ב- Bessemer Venture Partners וחבר של Aley. "זה ככה. זה תיקון יתר".
בתחילת אפריל, Aley אספה את כל הצוות כדי לומר להם שלא נראה שגוגל המימון מגיע. הצוות נאמר לקחת את כל הזמן שהם צריכים כדי להכין את קורות החיים שלהם ולהגיש מועמדות למשרות אחרות.
ב-15 באפריל, הסטארט-אפ נסגר סופית.
כשנשאל אם הוא היה עושה משהו אחרת, אלן הציע שהוא רוצה שהחברה הייתה בעמדה לגייס יותר כסף "במוקדם". כמו שנאמר: יותר כסף, פחות בעיות.
באשר למקגלין, נהגת ה-Shuddle, היא קיבלה הזמנה להתראיין לתפקיד נהיגה אצל זום, שירות דומה.
"אני אצטרך להרגיש את זה," היא אמרה.
Zum עדיין לא גייס סבב גיוס.
סת' פיגרמן היה כתב עסקי בכיר בחברת Mashable, שם סיקר סטארט-אפים, שיווק ומגמות טכנולוגיות צרכניות האחרונות. הוא הצטרף ל-Mashable באוגוסט 2012 ובסיסו בניו יורק. לפני שהצטרף ל-Mashable, סת' סיקר את כל מה שקשור לאפל ככתב ב-Silicon Alley Insider, המדור הטכנולוגי של Business Insider. הוא גם עבד ככותב צוות ב-TheStreet.com וכעורך במגזין Playboy. עבודתו הופיעה ב-Newsweek, NPR, Kiplinger, Portfolio ו-The Huffington Post. סת' קיבל תואר ראשון באמנויות מאוניברסיטת ניו יורק, שם התמחה בעיתונאות ופילוסופיה. בזמנו הפנוי, סת' נהנה לרכוב על אופניים ברחבי ברוקלין ולכתוב באמת שירי עם גרועים.
