כל כך הרבה חורי ארנב.
אחרי 13 שנים, אני חושב שחובבי היקום הקולנועי של מארוול יכולים כולם להסכים שהמשחק של חפירת הטקסט בחיפוש אחר רמזים ובישול תיאוריות לגבי היכן יגיע הזיכיון ל-juggernaut הוא חלק עצום מהכיף. במובן הזה, אם כן, סדרת האנימציה החדשה של דיסני+מה אם...?מסתכם באמירה של מארוול: "רואים אותך."
זו הצגה שמעזה להרהר מה עלול היה לקרות אם פגי קרטר הייתה מקבלת את סרום חייל העל של ד"ר ארסקין במקום סטיב רוג'רס. לאן היו נעלמים חייה של פגי? מה עם סטיב? או בוקי? כל פרק מתקשר בדרך כלשהי לשורשי הקומיקס של מארוול, אבלמה אם...?נמנע בחוכמה מהנתיב של ההתנגדות הקטנה ביותר על ידי הפיכת קפטן אמריקה לאדם המחליף מגדרקפטן בריטניה.
ל-MCU היה כישרון לאורך כל הדרך לא לזגזג ולא לזגג בדרכים שהמעריצים מצפים להם. אז כשמתנקש מסתורי מתחיל להוציא את הנוקמים בפרק השלישי, גילוי ההפתעה בסופו של דבר יוצא מתחום שלא הייתם מנחשים. אותה אווירה נמשכת לאורך כל שלושת הפרקים שדיסני סיפקה לסקירה.
אפילו עדיין, ה-MCU כפי שאנו כבר מכירים אותו מגדיר כל פריים שלמה אם...?, מציע לציידי ביצי פסחא שפע של חומר לנפות. יש שחזורים מעט מעוותים של סצנות מוכרות ואפילו קווי דיאלוג ספציפיים, כמו חזרה לקמפוס שבו התמודד אדוארד נורטון האלק מול Thunderbolt Ross (זה רופאלו האלק עכשיו, והעניינים הולכיםדַיאחרת).
'מה אם...?' מרגיש יותר כמו הפסקה מה-MCU, לפני שהחרא יתפרע.
התוצאה היא סדרה שמרגישה כאילו היא מוכנה לספק ריגושים רב-שכבתיים. זה מהנה מאוד לראות את ת'חלה, בדיבובו של צ'דוויק בוסמן המנוח, עוטה את המעטפת של סטאר-לורד במה אם...?הפרק השני הבולט של. הסיפור הוא אגרוף בטן של 30 דקות שחוגג את מתנת הטייק של בוסמן ב-T'Challa, רק עוד הרפתקה אחת למען פעם.
אבל הפרק ההוא, המלא בפנים מוכרות משני הצדדים של ההפרדה בין הטוב לרע, מדגיש גם את אדוות האירועים המתרחשים כאשר שינוי בציר הזמן מחליף דמות אחת באחרת. מה עובר על חוליית שומרי הגלקסיה המוכרת שלנו, שלא לדבר על בעלי בריתם ואוייביהם?מה אם...?שוב ושוב מעלה שאלות כמו אלה, והפורמט של צילום אחד אומר שתשובות תמיד מגיעות בחלל של פרק.
Mashable Top Stories
זו מתנה מרעננת עם השקעה נמוכה למעריצים שרגילים לאחוז בחוזקה את פיסות הרמזים שחולקו על ידי סצנות באמצע ואחרי הקרדיטים. ה-MCU בכללותו לא רק מתגמל השקעה; באמת, זה דורש את הרמה הזו של נאמנות.מה אם...?הוא עשיר בתגמולים למעריצים בעלי עיני נשר, אבל אין מטען נוסף לנשיאה לתוך או לצאת מכל פרק נתון.
ההצגה עשירה גם בדימויים יפים. גלילי קרדיט לסוף הפרק מתחילים בצדק עם ההובלות הכי קריטיות לאמנות ולעיצוב, האנשים שהכי אחראיים להפיכת המראה של חזון הפנטזיה הזה של ה-MCU להתהוות. האנימציה, שנוצרה באמצעות טכניקה שנקראת "רוטוסקופ" שמציירת אמנות על פני קטעים חיים, אינה כל כך טריפית כפי שאתה אולי זוכר מהסרט של ריצ'רד לינקלייטרחיים ערים.
אבל זה ייחודי. האיכות החלומית שמדגימה את הסגנון החזותי הזה מתאימה באופן מושלם להנחת היסוד של חקר חורי ארנב פנטסטיים של MCU. האווירה הזו מחזקת את הרעיון שכל זה לאלְמַעֲשֶׂהקרה, לפחות בכדור הארץ-199999שבילינו יותר מעשור בהיכרות.
זה לא קפטן בריטניה, אנשים. זה קפטן *קרטר*. קרדיט: דיסני / מארוול סטודיוס
הבעיה האמיתית היחידה היא שמעריצי MCU שהוכשרו להשקיע, להשקיע, להשקיע אולי לא יתרגשו כל כך בקלות עם סדרה ששמה הכל על השולחן ואז מנקה את הכל בטווח של קו עלילה בודד של חצי שעה. כן, זה יהיה מגניב לראות יותר את T'Challa-as-Star-Lord או קפטן קרטר מכים את התחת הנאצי. אבל יותר מזה אפילו הרעיון שכל זה לא באמתאֶמְצָעִיכל דבר בתמונה הגדולה יותר. אם אתה משתוקק לשלב נוסףשלב רביעי של מארוול, תתכוננו להתאכזב.מה אם...?מרגיש יותר כמו הפסקה לפני שהחרא מגיעבֶּאֱמֶתפְּרָאִי.
הגישה האפיזודית פירושה גם שסיפורים מסוימים הולכים להיות טובים יותר מאחרים. יש אמנם מדגם קטן שאפשר לצייר ממנו בשלב זה. אבל כבר, הפרק השני בהשתתפות ת'חלה עומד הרבה מעל השניים האחרים, ולארַקכי זו נסיעה מרירה מתוקה אחרונה עם בוסמן. הוא גם גדוש במלואו בשירותי מעריצים - מהנהנים בחזרהשומריםופנתר שחורשמעוררים צעקות הפתעה מיידיות כשהם מופיעים.
בטח, זה סובייקטיבי לחלוטין. אבל זה ממחיש איךמה אם...?הוא כנראה הולך לנחות בתוך המעריצים של MCU. הפיתוי לדרג כל פרק, למדוד כל אחד מהיתרונות שלו כסיפור, יהיה חזק. הפריצה מההליכון של MCU שבו הכל, בכל מקום מחובר הוא אחד ההיבטים המרעננים ביותר של הסדרה הזו. אז בטח, יהיה כיף להתווכחמה אם...?סיפורים ברגע שהעונה הזו נגמרת.
כן, תן לפרק האחרון להיות אעוֹנָהסיום ולא גמר סדרה. תקוותי הכנה היא כזומה אם...?חוזר בעוד שנה מהיום, או חמש שנים מהיום, עם חבורה חדשה של סיפורים לספר. אולפני מארוול נתקלו כאן ברעיון רב עוצמה, תוך שהם לוקחים קו של קומיקס אהוב אך לא ידוע, ושחררו את הקונספט הזה ליוצרי MCU לשחק איתו.
התוצאה היא משהו שמרגיש בצורה מובהקתשֶׁלה-MCU מבלי להשתלב בצורה מסודרת בקופסת הפאזל מרובת הסרטים - לפי התכנון.מה אם...?הוא מתאים מוזר לפסוק הסרטים של מארוול, אבל בקושי רע. למעריצים שמתעסקים באובססיביות על כל רמז, ביצת פסחא והנהון יודע במיוחד, העונה הזו של דיסני+ של הטלוויזיה חורשת על חלקות אדמה חדשות ולא נחקרות עבור יקום - טוב יותר,רב-יקום- של חורי ארנב שזה עתה חפרו.
אדם רוזנברג הוא כתב משחקים בכיר של Mashable, שם הוא משחק בכל המשחקים. כל אחד ואחד. משברי קופות AAA ועד יקירי אינדי ועד למועדפים בנייד ומוזרות מבוססות דפדפן, הוא צורך כמה שהוא יכול, בכל פעם שהוא יכול. אדם מביא יותר מעשור של ניסיון בעבודה בחלל לצוות Mashable Games. בעבר הוא עמד בראש כל סיקור המשחקים ב-Digital Trends, ולפני כן היה פרילנסר ותיק במשרה מלאה, וכתב עבור שורת חנויות מגוונת הכוללת את רולינג סטון, MTV, G4, Joystiq, IGN, מגזין Xbox הרשמי, EGM, 1UP, UGO ואחרים. אדם, שנולד וגדל בפרברים היפים של ניו יורק, בילה את חייו בעיר ובסביבתה. הוא בוגר אוניברסיטת ניו יורק עם תואר כפול בעיתונאות ואולפני קולנוע. הוא גם מהנדס שמע מוסמך. כיום, אדם מתגורר בקראון הייטס עם הכלב שלו ושני החתולים של בת זוגו. הוא חובב אוכל משובח, חיות מקסימות, משחקי וידאו, כל מה שקשור לגאדג'טים חנונים ומבריקים.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
