כשצפיתי לראשונההטריילר של נטפליקסאדם נגד דבורה, סדרה קומית שבה רואן אטקינסון מגלם שוטר בית שיוצא למלחמה עם דבורה פולשת, היו לי שתי מחשבות: 1) זה נראה מגוחך (אבל בצורה מהנה), ו-2) איך לעזאזל הם הצליחו למתוח את הקונספט לסדרת טלוויזיה אמיתית? האם זה לא היה טוב יותר כסרט במקום?

המחשבה השנייה רק ​​צברה קיטור כשהתחלתי לצפות בבולמוס בתוכנית במהלך סוף השבוע, רק כדי להבין שהפרקים (מתוכם יש תשעה) ממוצעים של 12 דקות כל אחד במונחים של זמן ריצה.

בסך הכל, התוכנית מסתכמת ב-108 דקות, וחלק מהפרקים באורך 10 דקות בלבד.

אל תבינו אותי לא נכון, התוכניתהואכיף, בעצם סוג שללבד בבית-פוגש-מר ביןשרואה את אטקינסון מכניס את עצמו למצבים יותר ויותר מצמררים ומגוחכים כשהוא מנסה להתמודד עם בעיית החרקים שלו. זו צפייה חסרת מחשבה בצורה מבדרת. אבל למה, כשזמן הריצה הכולל הוא אורך סרט מושלם, הם טרחו לפצל אותו לתשעה "פרקים"? האם זו הייתה איזושהי החלטה פיננסית מצדה של נטפליקס? אולי ניסוי כדי לראות כמה זמן התוכנית החזיקה את תשומת הלב של הצופה?

ובכן, כנראה שזה לא היה אף אחד מהדברים האלה. Mashable פנה לנטפליקס ביום שני, ולמרות שלסטרימר לא הייתה תגובה, היוצר והכותב השותף וויל דייויס עשה זאת. ומסתבר שכל העניין היה מתוכנן מההתחלה.

"קיום סדרה של פרקים קצרים (במקור הרעיון היה עשרה פרקים של עשר דקות) הוא חלק ממה שסיקרן את רואן בפרויקט מלכתחילה", אמר דייוויס. "הוא אהב את הרעיון של פרקים, ואת המשמעת המבנית של צוקים בסוף כל פרק. והיה משהו בנתחים בגודל נשיכה שהתאים לגודלו של אויבו של טרבור בתוכנית... כלומר הדבורה!"

אז הנה לך. זה לא מתאים לכולם, אבל ההצגה עפה בלי קשר, והפרקים נוחים לפחות להפסקת כוס תה.

אדם נגד דבורהזורם כעת בנטפליקס.