אמה תומפסון מגלמת פוליטיקאית ימין קיצוני פופוליסטית ב"שנים ושנים". קרדיט: BBC/Red Productions/גיא פארו
הבעיה עםמראה שחורההאם אף פעם אין מספיק מזה.
איך אנחנו אמורים להתפלש מספיק באימה קיומית אם רק יש לנושלושה פרקיםלעשות את זה, אהעונה 5?
ובכן, אל תתייאשו עדיין. למרות שאולי יעבור זמן עד שיותרמראה שחורהפורץ את דרכו אל המסכים שלנו, יש חלופות.
שנים ושנים, סדרה בת שישה פרקים בהפקה משותפת של ה-BBC ו-HBO, הוא אחד מאלה. אם אתה משתתף בתוכניות שממלאות אותך בתחושת אימה שורשית לגבי הכיוון אליו צועדת החברה שלנו, כמעט בוודאות תאהב את זה.
על מה זה בעצם?
שנים ושניםעוקב אחר חייה של משפחה אחת בבריטניה - הליונים - לאורך תקופה של 15 שנה. זה מתחיל בימינו ומיד מרגיע אותנו לתחושת ריאליזם מזויפת, כשאחת הדמויות הראשיות נוסעת בהאזנה לעלון חדשות של BBC Radio 4 על נושאים מהחיים האמיתיים של 2019. תרזה מיי. ברקזיט. מותה של דוריס דיי. ההצגה מבהירה שהיא מתרחשת באותו עולם בו אנו חיים - ואז היא מושכת במהירות את השטיח מתחתינו.
רק 10 דקות לתוך הפרק הראשון, הזמן קופץ קדימה בחמש שנים - ומפציע בנו לעתיד קרוב מלא בכאוס פוליטי, התפתחויות טכנולוגיות מפחידות ואיום הרקע של מלחמה גרעינית. כל כך הרבה למה לצפות, נכון?
משפחת ליונס. קרדיט: BBC/Red Productions/גיא פארו
למה כדאי לצפות בזה?
זו אחת מאותן מופעים נדירים שמצליחים לקחת הנחה מעניינת וייחודית ולמעשה להוציא אותה לפועל ממש טוב.
הדרךשנים ושניםקפיצות בזמן הן מבלבלות והן אמין. (תחשוב על הסוף שלשישה רגל מתחת, רק עם הפסקות ארוכות מנוקדות לאורך.) בניגודמראה שחורה, שבוחר להציג צילומי מצב אקראיים של נקודות בדרך כלל לא מוגדרות בעתיד,שנים ושניםמראה לנו את ההתקדמות. המסע המלא. אנחנו מתחילים עם קבוצת דמויות שהן אנושיות ופגומות באופן אמין, וצופים איך חייהן הולכים בדרכים לפעמים בלתי נמנעות, לפעמים מפתיעות.
ישנה את אדית ליונס (ג'סיקה היינס), פעילה שהאובססיה שלה לשפוך אור על סכסוך זר מובילה לכך שהיא מסכנת את עצמה. יש את אחיה דניאל (ראסל טובי), קצין שיכון שנקלע לרומן עם פליט. יש את דמותה של טראמפ/פאראז' של ויויאן רוק (אמה תומפסון), יזמית שהפכה לפוליטיקאית שגולשת על גל פופולרי להחריד של פופוליזם ימני קיצוני כדי להיות ראש ממשלה.
ההצגה כולה מרגישה כמו אולם כיף של מראות, המעוות את קווי העלילה הפוליטיים והטכנולוגיים של החיים האמיתיים ומשליך אותם בחזרה לפנינו.
מושג הטרנס-הומניזם
בת'אני ביזה-ליונס הופכת לאובססיה לרעיון הטרנס-הומניזם. קרדיט: BBC/Red Productions/גיא פארו
הכי הרבהמראה שחורה-קו עלילה דומהשנים ושניםמגיע דרך אחת מהנכדות של משפחת ליונס, בת'אני (לידיה ווסט). ההיכרות שלנו עם הדמות שלה כבר מרגישה כמו משהו שצ'ארלי ברוקר היה מאשר: כשהיא יושבת ליד שולחן המטבח, היא מדברת אל הוריה שלא התרשמו דרך מסנן AR שהופך את פניה לאלו של כלב מצויר.
מאוחר יותר, כשהם בודקים את בת'אני על ידי פריצה להיסטוריית האינטרנט שלה, הוריה מגלים מונחי חיפוש כמו "עזרה לטרנס" ו"לחיות כטרנסית" - והם חושבים שהם הגיעו לתחתית מדוע היא הייתה כל כך שמורה לאחרונה.
Mashable Top Stories
אבל הם לא. בנאום בלתי נשכח, בת'ני מסבירה שהיא לא טרנסג'נדרית - היא טרנסיתאֶנוֹשִׁי.
"לאן שאני הולך אין חיים או מוות - רק נתונים. אני אהיה נתונים".
"הם אומרים שיום אחד עוד מעט יהיו להם מרפאות בשווייץ שאליהן תוכל ללכת, ואתה תחתום על טופס והם ייקחו לך את המוח ויורידו אותו... לענן", מסבירה בת'אני.
"אני רוצה לחיות לנצח כמידע. כי זה מה שהם טרנס-אנושיים, אמא. לא זכר או נקבה --לְשַׁפֵּר. לאן שאני הולך אין חיים או מוות - רק נתונים. אני אהיה נתונים".
זה עלילה מעניינת שנוגעת בנושאים שלביוהאקינג, כמו גם הרעיון של תודעה דיגיטלית שנחקר במראה שחורהפרקים כמו "White Christmas" ו-"Hang the DJ".
ובדיוק כמו בפרקים האלה, העתיד של הזהויות הדיגיטליות שלנו מוצג כל דבר אחר מאשר פשוט.
עליית הפופוליזם
אמה תומפסון בתור פוליטיקאית הימין הקיצוני ויויאן רוק. קרדיט: BBC/Red Productions/גיא פארו
טכנולוגיה היא לא הנושא היחיד שנחקר בושנים ושנים. גם עתיד הפוליטיקה משחק תפקיד גדול.
אנחנו מתוודעים לראשונה לדמותה של אמה תומפסון, ויויאן רוק כאשר הערה שהיא משמיעה במהלך פרק שלשעת שאלות של BBCהופך לוויראלי.
"כן, אני יודעת. אני יודעת", היא אומרת בתשובה לשאלת חבר קהל על רצועת עזה. "אבל אני מניח, כשזה מגיע לישראל ולפלסטין... לא אכפת לי".
זה רגע שחלק מהדמויות שצופים מוצאות את זה מזעזע, ואחרות מצחיקות. זה גם מזכיר את החוצפה האנטי-PC המשמשת כטקטיקה פוליטית על ידי אנשים כמו דונלד טראמפ במסלול הקמפיין.
וכמו טראמפ, רוק תופס אנשים לא מוכנים. היא מקימה מפלגה פוליטית משלה, בסופו של דבר הופכת לראש ממשלה, ואז מתחילה ליישם כמה מדיניות מאוד מטרידה.
משבר הפליטים
הטיפול בפליטים הוא נושא מרכזי ב'שנים ושנים''. קרדיט: BBC/Red Productions/Matt Squire
אחד מסיפורי העלילה הנוקבים והמטרידים ביותרשנים ושניםסובב סביב הפליטים המחפשים מקלט בבריטניה - והנוראים (שלא לדבר עלמוכר להחריד) הדרך שבה מתייחסים אליהם ממשלת הימין הקיצוני של ויויאן רוק.
בנוסף להראות לנו את התמונה הרחבה יותר, התוכנית מתקרבת לדמות בשם ויקטור גוראיה (מקסים בלדרי) - פליט מאוקראינה שמתמודד עם רדיפה בגלל מיניותו.
ניסיונותיו להתיישב באופן קבוע בבריטניה עם דניאל ליונס נקטעים כאשר הוא מדווח לממשלה על עבודה בלתי חוקית בתחנת דלק. הוא גורש במהירות חזרה לאוקראינה, ודניאל מבלה את שאר ההצגה בניסיון למצוא דרך להחזיר אותו הביתה.
זה עלילה עצוב להחריד שמזכיר הרבהסיפורים מהעולם האמיתי על הפרדה משפחתיתראינו לצאת ממשבר הפליטים - ועוד דוגמה לדרךשנים ושניםמרים מראה כדי לשקף את המגמות האפלות של החברה שלנו.
התוכנית לא תמיד נוחה לצפייה. בהתחשב בנושאים שהוזכרו לעיל, זה כנראה מובן מאליו.
אבל על ידי סירובו להתעלם מנושאים לא נוחים, היוצר ראסל טי דייויס עשה את אחת התוכניות הבריטיות המשפיעות ביותר מבחינה רגשית עד כה ב-2019.
שנים ושנים זמין להזרמה בבריטניה כעת ב-BBC iPlayer. כרגע הוא זורם בארה"ב ב-HBO.
סם הייסום הוא סגן העורך בבריטניה עבור Mashable. הוא מכסה בידור ותרבות מקוונת, וכותב ספרות אימה בזמנו הפנוי.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.