התערוכה הגדולה של בריטניה של יצירות התעשייה של כל האומות התקיימה בין ה-1 במאי ל-11 באוקטובר 1851. היא נועדה להציג את המוצרים התעשייתיים והתרבותיים של העולם, ומשכה אליה מציגים ומבקרים מכל העולם.
התערוכה שוכנה בבניין ענק מברזל וזכוכית שנבנה במיוחד למטרה זו בהייד פארק בלונדון - "ארמון הקריסטל". הוא נמתח באורך 1,851 רגל ובגובה 128 רגל, ונבנה סביב כמה עצי בוקיצה כדי למנוע את כריתתם.
המלכה ויקטוריה ערכה את טקס הפתיחה, והתערוכה זכתה להצלחה מיידית, בסופו של דבר קיבלה את פני למעלה מ-6 מיליון מבקרים.
הוצגו 13,000 תערוכות מבריטניה, מושבותיה ומדינות אחרות מכל העולם, כולל היהלום הגדול בעולם, היהלום קו-אי-נור במשקל 186 קראט.
סמואל קולט הדגים כמה מהאקדחים שלו, פרדריק בייוול הראה לראווה מכשיר פקס מוקדם, וג'ורג' מריוות'ר אחד הציג לראשונה את "Tempest Prognosticator", ברומטר שעשה שימוש בעלוקות שנשמרו בבקבוקי מי גשמים. לפי Merryweather, העלוקות היו עולות על צינור בהתקרבות של סערה, ובתוך כך מצלצלות בפעמון אזהרה.
לאחר התערוכה שנמשכה שישה חודשים, הארמון פורק ונבנה מחדש בדרום לונדון, אם כי בצורה חדשה. הבניין המשוחזר נותר נקודת ציון מרכזית מ-1854 עד 1936, אז נשרף.