גן החיות הקפוא הוא ללא ספק אחד המקומות המגוון הביולוגיים ביותר על פני כדור הארץ. נוסד על ידי ד"ר קורט ברנישקה באמצע שנות ה-70, המטרה של המרכז להתרבות של מינים בסכנת הכחדה הייתה להקפיא תאים מיונקים וליישם גנטיקה מולקולרית כדי להציל מינים בסכנת הכחדה. זו הייתה גם תקופה שבה התהליך המדעי של שיבוט לא היה מעונן בדילמה אתית.

כיום, החזון המקורי של ד"ר ברנישקה מתקיים. גן החיות מכיל למעלה מ-10,000 תאי גזע של יותר מ-1,000 מינים, רובם בסכנת הכחדה.

ד"ר אוליבר ריידר, ביולוג מולקולרי שהצטרף למרכז בשלבים הראשונים שלו וכיום מנהל את המחלקה הגנטית שלו, סבור שמחקר השימור צריך להתמקד בחקר בעלי חיים בסביבתם הטבעית. זה, הוא מאמין, יעזור לשמר את המגוון הביולוגי בצורה יעילה יותר ופחות חודרנית ממה שהיא עושה היום.

גן החיות הקפוא בסן דייגו היה הראשון מסוגו, ועדיין הגדול ביותר, אבל הוא כבר לא היחיד.

למרות שזה אפשרי מבחינה טכנית לשבט בעלי חיים, הכנסתם מחדש לטבע אינה מתקבלת על הדעת. כדי להיות מסוגל לשרוד, כל בעל חיים שנולד מתא שנשמר בגן החיות הקפוא יצטרך קודם כל ללמד להתאקלם בסביבתו המקורית.

אבל הפוטנציאל של מחקר גנטי מעלה כמה שאלות מכריעות כמו מי אחראי לקבל החלטות לגבי איזה מינים משובטים ואיזה לא. יש הרומזים להתרבות טיגריסים בקנה מידה המוני למטרות גסטרונומיה, או להדברת יתושים בהוואי באמצעות מה שהיא בעצם פצצת זמן גנטית.

קחו למשל את הברדלסים: הם מתבודדים בטבע אבל בגן חיות, הלחץ של חיים בין בעלי חיים אחרים מגביר את רמות הקורטיזול שלהם. זה בתורו משפיע על תפקודי השחלות שלהן ומלחיץ את יכולתן להתרבות בשבי. עם זאת, חקר ההתנהגויות החברתיות שלהם בטבע עזר לחוקרים לאתר את הבעיה הזו.

אז כל זה מסתכם בשאלה בוערת אחת: למה להחזיר כמה מהחיות האלה לחיים אם הם הולכים להישאר כלואים בגן חיות מעשה ידי אדם במקום בית הגידול המקורי שלהם? האם זו גאולה?

"התאים שנשמרו בגן החיות הקפואים מרוחקים ומרוחקים, ואינם מחוברים כלל למערכת האקולוגית. כל מה שיש, זו המהות. אבל תאים הם חיים, ואחת השאלות היא, מה אנחנו יכולים לעשות עם זה?" אומר ד"ר ריידר.

נראה שיש אם כך שתי תשובות, לשאלתו של ד"ר ריידר. האפשרות הראשונה תהיה ליצור את מה שקארי פריזה, המחברת שלשיבוט חיי ברהכוונה היא "מינים בסכנת הכחדה 2.0" - בעלי חיים המותאמים לאדם ולאופן שבו המין האנושי שינה את כדור הארץ. הפתרון השני יהיה לשמר את המורשת הגנטית של כל פרט כפי שהיא, תוך הישענות על הרעיון שהטבע גובר על החברה.

• צַלָם

  גאיה סקווארי

• סוֹפֵר

  לורנס קורנט

• עורך תמונות

  היילי המבלין

• במאי צילום

  דסטין דרנקוסקי

• עוֹרֵך

  אלכס האזלט