על הנייר, קרלהיינץ ויינברגר חי קיום בעיקר משעמם. הוא עבד כמנהל מחסן במפעל סימנס באורליקון, שוויץ משנת 1955 ועד פרישתו לגמלאות ב-1986, וגר באותה דירה כמעט כל חייו.
אבל כשהיה מחוץ לשעון, הוא יצא עם מצלמתו לצלם את החריג. (ממש הודפס לו "צלם היוצא דופן" על כרטיס הביקור שלו.)
ב-1958 הוא נקלע ל"הלבסטארקן", אחת מתרבויות הנוער המחתרות הראשונות בשוויץ.
הצעירים והצעירים האלה העריצו את המיניות המרהיבה של מורדים אמריקאים כמו אלביס פרסלי וג'יימס דין, התהדרו בתסרוקות ראוותניות ולבשו ג'ינס וז'קטים מעוטרים בניתיכים, טלאים ואבזמי חגורה עצומים.
דירתו של וינברגר הפכה עבורם למקלט מההקצרות של החברה המנומסת, למקום לעשן ולשתות הרחק מעין הסמכות. זה היה גם תפאורה לצילומים אינטימיים, שבהם הציגו בגאווה את גופם ואופנותיהם למצלמה.
התמונות שצילם ויינברגר מהלבסטרקן, כמו גם מועדוני אופנועים ועוד מנודים ונוכלים, נאספו במורדים שוויצרים, פורסם על ידיסטיידל.
