קולות של צדק

מנהל המוזיקה האגדי ג'ייסון פלום ניהל חיים כפולים בשני העשורים האחרונים.

באחד, הוא מגלה אמני רב פלטינה כמו קייטי פרי ולורד. באחר, הוא עוזר לאנשים רגילים כמו סטיבן לנון - ומשנה את חייהם על ידי שחרורם מהכלא.

"סרנדיפיות היא חלק גדול מהסיפור שלי", הוא אומר. "וסינכרוניות".

בשנת 1993, פלום לקח במקרה עותק של ה-ניו יורק פוסט(הטיימסהיה סולד אאוט) וקרא סיפור שיוביל אותו להפוך ל"תומך אובססיבי" לעבריינים ראשונים - ולאנשים שנכלאו על פשעים שלא ביצעו כלל.

"הכותרת הייתה משהו כמו, 'קואומו מכחיש את הצעת פרארו לשחרור על תנאי של סוחר סמים' או משהו כזה", אומר לי פלום. "והייתי כאילו, וואו, בסיפור הזה יש שני דברים שמרתקים אותי - סמים וכלא. מושלם, נכון?"

אדם בשם סטיבן לנון נידון ל-15 שנות מאסר עולם בגין אישום לא אלים, בעבירה ראשונה של החזקת קוקאין במדינת ניו יורק, והוא הוחזק במתקן הכליאה קלינטון בדנמורה, ניו יורק. אמו של לנון, שירלי, ניסתה לקבל חנינה מהמושל מריו קואומו על בנה, שכבר שירת שמונה שנים. היה לו רקורד נקי, סיים את הקולג' בכלא והיו לו מכתבי תמיכה מאנשים שונים. ג'רלדין פרארו - עורכת דין הידועה בעיקר בהיותה המועמדת הראשונה לסגנית הנשיא של מפלגה פוליטית גדולה - נטלה את התיק.

אני רק אומר לך, הסיפור הזה משגע אותי. אני חייב לעשות משהו.

אבל קואומו דחה את בקשת החנינה. פלום, שלא ידע שום דבר על משפטי חובה באותו זמן, התקשר לשירלי לנון כדי לראות אם הוא יכול לעזור.

"את בטח חושבת שאני איזה מוזרה מטורפת מניו יורק," הוא אמר לה, "אבל אני רק אומר לך, הסיפור הזה משגע אותי. אני חייב לעשות משהו".

היא אמרה שהם כבר מיצו את הערעור שלהם. נגמרו להם האפשרויות. אז פלום יצר קשר עם עורך דין שהכיר בשם בוב קלינה, שייצג שניים מהאמנים שלו - Stone Temple Pilots ו-Skid Row - כשהם יסתבכו בצרות.

"היה לי אותו בחיוג מהיר", אומר פלום.

קלינה אמרה לו שזה חסר סיכוי, ושיש אלפי מקרים בדיוק כמו אצל לנון. אבל אחרי שקרא את תמלולי בית המשפט ושוחח עם שירלי לנון, הוא התקשר לפלום חודשים לאחר מכן ואמר שמצא פרצה קטנה. הם קיבלו שימוע, טסו לצפון המדינה "כמו הנוקמים המזוינים, ככה זה הרגיש", אומר פלום, ובסופו של דבר הם ניצחו בתיק.

הוא הבין, באותו רגע, שהוא יכול לעשות את מה שתמיד רצה לעשות: לעזור לאנשים שהיו, בעצם, חסרי אונים.

"זה היה טרנספורמטיבי. זה הוביל לי לגלות... על הארגון הזה שנקרא משפחות נגד מינימום חובה. יצרתי איתם קשר, הצטרפתי לדירקטוריון שלהם, וזה הוביל אותי לארגונים השונים שאני מעורב בהם כל כך הרבה זמן", הוא אומר.

פלום, כיום בן 55, הוא חבר דירקטוריון מייסד שלפרויקט תמימות(נפתח בלשונית חדשה), ומכהן במועצות המנהלים של משפחות נגד מינימום חובה, מרכז הפעולה המשפטית, הברית למדיניות הסמים, תוכנית החינוך לכלא NYU ו-VETPAW. הוא עבד ישירות עם הנשיא ביל קלינטון כדי להעניק חנינה ל-17 אסירים בשנת 2000, עזר להקים את קרן הערבות הראשונה עם מגיני ברונקס, ועבד מאחורי הקלעים ב-קראק קוקאין חובה להחזיר את המינימום לאחור(נפתח בלשונית חדשה)בין יתר המאמצים.

מפיק התקליטים והאקטיביסט ראסל סימונס אמר על פלום באחת החגיגות שלו(נפתח בלשונית חדשה): "כשהלכנו לעבוד עלחוקי הסמים של רוקפלר(נפתח בלשונית חדשה), זה היה ג'ייסון שהיה הזרז מאחורי זה... הוא הפגיש הרבה אנשים, והוא עזר לנו להשיג דברים בלתי נתפסים. הוא לא רק איש רנסנס במוזיקה. הוא רוח אמיתית, יפה, רוח נותנת, ואני אוהב אותו מאוד בגלל המתנה שלו לאנושות".

כעת, פלום משיקה פודקאסט חדש ביום שלישי,הרשעה שגויה עם ג'ייסון פלום(נפתח בלשונית חדשה), שבו הוא מראיין פטורים, נותן להם במה להיכנס לפרטי פרטים עם הסיפורים שלהם, ומשוחח עם מומחים על המדע ששחרר אותם.

והוא רוצה אותך בנסיעה.

שטיח הדלת מחוץ לדירתו של פלום בקומה ה-67 בקומה גבוהה במרכז מנהטן בולט באותיות גדולות ושחורות: "OH SHIT NOT YOU AGAIN."

בפנים, חלונות מהרצפה עד התקרה מאפשרים לאור הטבעי להציף פנימה, אפילו ביום שישי ערפילי אחר הצהריים, עם נוף של נהר ההדסון ממערב וסנטרל פארק מצפון. אמנות צבעונית תלויה על הקירות: פוסטר ממוסגר של דארת' ויידר עומד באוקיינוס, ממלא פילטר בריטה; גרסה מוגדלת של תמונה איקונית של מרילין מונרו בגוונים ורודים; סדרה של קטעי עיתונים על זכויות להט"ב, מאחורי עשרות עדשות משקפיים מחודשות. אמנות קיטשית שמציגה מצילי חיים ובריו מאגדת כל קצה של הספה בסלון, שם פלום יושב מתחת לציור גדול שאומר, "הכל הולך להיות מדהים".

לולו, הבולדוג האנגלי בן הארבע של פלום, נובח ומסתובב בדירה כאילו היא הבעלים שלה.

"כשהייתי ילד, רציתי להיות כוכב רוק, אם אתה רוצה לחזור כל כך רחוק", אומר פלום לאחר ששאלתי אותו איך הוא נכנס לתעשיית המוזיקה. הוא מציץ בי מאחורי משקפי צב כהים, לובש חולצת טריקו שחורה של Guns N' Roses עם חורים חתוכים אסטרטגית מתחת לבלייזר שחור.

"אבא שלי היה עורך דין תאגידי אגדיג'ו פלום(נפתח בלשונית חדשה), ואמא שלי סיימה את קורנל כשהייתה בת 18", הוא אומר. "אז הרעיון שאני רוצה ללכת לקולג' לא היה גדול. בעצם ענדתי את הגיטרה שלי כל היום, כל יום, ורק התאמנתי הרבה והופעתי קצת".

אביו המנוח של פלום, שותף במה שנקרא כיום Skadden, Arps, Slate, Meagher & Flom (אחת ממשרדי עורכי הדין הגדולים במדינה), עשה עמו עסקה: הפוך לרוקסטאר בתוך שנה אחת, או תלמד לקולג'. אמו הטילה וטו על העסקה מיד, ואמרה שהוא צריך ללכת לבית הספר או למצוא עבודה. אז אבא שלו עשה כמה שיחות טלפון והביא לו ראיון עבודה בוורנר תקשורת.

"עישנתי שני ג'וינטים, הלכתי לראיון, התיישבתי על הכיסא, והבחור הזה דיוויד הורוביץ, שהיה סוג של ראש קבוצת המוזיקה... הוא העיף בי מבט אחד ואמר, 'אתה הולך לעבוד ב אטלנטיק רקורדס", הוא אומר.

יומו הראשון בתפקיד, הוא נשלח לרחובות עם סרט דו צדדי, גליל של פוסטרים של לד זפלין וסולם, מחליף תצוגות ולדבריו עישן הרבה גראס. הוא התאהב בעסק מיד.

בערך באותה תקופה, בסוף שנות ה-70, יצא התקליט הראשון של ואן חאל. פלום הבין אז לנגן בגיטרה זה לא בשבילו.

"פשוט הייתי מאוימת מדי, ואמרתי, 'תזדיין'. רציתי להיות הכי טוב במשהו ומעולם לא התכוונתי להיות הנגן הכי טוב בגיטרה אז ככה זה התחיל".

אם המטרה שלו באמת הייתה להיות הכי טוב במשהו, למצוא מופעי מוזיקה פופולריים יכול להיות זה. כשהפך ליו"ר ומנכ"ל אטלנטיק רקורדס כמעט 25 שנה מאוחר יותר, הוא גילה ופיתח אמנים כולל Skid Row, טורי עמוס, Jewel, Kid Rock, Matchbox 20, The Cors, היילי וויליאמס, תזמורת טרנס-סיבירית ו-Sugar Ray . לאחר שמונה ליו"ר ומנכ"ל Virgin Records ב-2006, הוא גילה והחתים את קייטי פרי. שנתיים לאחר מכן, הוא מונה ליו"ר ומנכ"ל קפיטול מיוזיק גרופ, ופיקח על הקריירה של אמנים כמו קולדפליי ולני קרביץ.

ב-2009, פלום "החזיר לעצמו" את Lava Records, שאותה השיק ב-1995 כמיזם משותף עם Atlantic Records, ויצר שותפות עם Republic Records, והחתים אמנים כמו לורד וג'סי ג'יי.

הקריירה המצליחה של פלום כמנהלת שיא הונעה על ידי שנים של ניסיון ומשיכת כישרונות. עם זאת, הסתבכות בהרשעה ובזיכוי פסולים היה הרבה יותר במקרה.

הוא אחד האנשים הבודדים שיכולים לדבר על קייטי פרי ועל הנידונים למוות באותה נשימה - ועם סמכות על שניהם.

בארצות הברית יש את אוכלוסיית הכלא הגדולה ביותרהקצב המהיר ביותר של כליאה(נפתח בלשונית חדשה)בעולם. על פי ההלשכה האמריקאית לסטטיסטיקה לצדק(נפתח בלשונית חדשה), כמעט 6.9 מיליון בני אדם היו במערכת המשפט הפלילי (כולל כלא, מאסר, מאסר על תנאי ושחרור על תנאי) עד סוף 2014, ו-2.2 מיליון אנשים ישבו בכלא או בבתי כלא מקומיים. שיעורי הכליאהלהשפיע באופן לא פרופורציונלי על אנשים צבעוניים(נפתח בלשונית חדשה), במיוחד במונחים של עבירות הקשורות לסמים, למרות העובדה ששימוש ומכירות סמים ניתנים להשוואה בין גזע ומוצא אתני.

הרבה מהעבודה הפילנתרופית של פלום לאורך השנים התמקדה בחוקי סמים, כמו עבודה לביטול גזר דין חובה וביטול הפללה של סמים "שאסורים להיות בלתי חוקיים", לדבריו.

"זה סוג של העבודה שלי עם משפחות נגד מינימום חובה, שלא מתמקדת רק בחוקי סמים, אלא... רוב חוקי הענישה המחייביםהם חוקי סמים(נפתח בלשונית חדשה)", הוא אומר. רבים מאלה שנפגעו מחוקים כאלה הם בסיכון נמוך, לא אלימיםעבריינים ראשונים(נפתח בלשונית חדשה).

פלום עובדת גם עם ברית מדיניות הסמים, ברונקס מגיני, תוכנית החינוך לכלא NYU וה-קואליציה נגד רצידיביזם(נפתח בלשונית חדשה)בלוס אנג'לס. אולי הבולטת ביותר היא עבודתו עם פרויקט התמימות, שם הוא התחיל את תוכנית החיים לאחר זיכוי השחרור ואת ועידת רשת התמימות, וסייעו למפוטרים להשתלב מחדש בחברה. ב-2011 הוא תרם מיליון דולר לפרויקט התמימות כדי להקים תפקיד בכיר בליטיגציה לכבוד אביו. האיש בעל התפקיד הזה - כריס פבריקנט - עובד עם הצוות שלו כדי לקחת מקרים בודדים ולהשתמש בהם כדוגמאות כדי להניע שינוי מערכתי.

"הכל תחת המטרייה של כליאה המונית, שזו בעיה אמריקאית ונוראה במיוחד", אומר פלום. "הדבר הטוב הוא שיש מודעות גוברת לכך שצריך לתקן את זה".

חלק מהמודעות ההולכת וגוברת חופפת לחנינות, תחום נוסף שבו פלום עשתה את ההבדל. בשנת 2000, הוא לא רק קיבל את ההזדמנות להשתתף בארוחת ערב התרמה בהנחיית הנשיא ביל קלינטון - הוא התיישב מולו כדי לדבר על סליחות.

"לבסוף, אני מביא אותו לשיחה על חוקי הסמים. ואני מביא אותו להודות שהם טעו. הםהםלא בסדר", אומר פלום, בהתייחס לחוק הפשע של קלינטון מ-1994, שהנשיא לשעבראמר(נפתח בלשונית חדשה)החמיר את הכליאה ההמונית.

פלום אומר שקלינטון אמר לו, "תשמע, אם מישהו עובר על החוק, הוא צריך ללכת לכלא. אבל הם לא צריכים לבלות שם את השנים הטובות בחייהם".

הוא מסר לקלינטון מכתב אישי מאחד מחמשת האנשים שנתן להם חנינה רק חודש קודם לכן.

אדוני הנשיא, מה שעשית עבור חמשת האנשים האלה הוא הרואי. אבל אני מכיר מאות מקרים אחרים גרועים בדיוק כמו אלה.

"אמרתי, 'אדוני הנשיא, מה שעשית עבור חמשת האנשים האלה הוא הרואי. אבל אני מכיר מאות מקרים אחרים גרועים כמו אלה'. והוא אומר, 'תביא לי אותם, ואני אחתום עליהם'".

פלום עבר דרך עוזרי קלינטון ומשרד המשפטים כדי להגיש בקשות בתהליך הסטנדרטי, עבד עם ארגונים כדי למצוא 25 מקרים שמתאימים לקריטריונים, ומינוף קשרים אישיים כדי לוודא שההגשות מצאו את דרכן לנשיא. בסופו של דבר, קלינטון העניקה 17 מהם.

במהלך ממשל אובמה, פלום לא עבד ישירות עם הנשיא, אבל הוא עבד עםפרויקט חנינה 2014(נפתח בלשונית חדשה)וניהל שיחות עם הבית הלבן על מה הוא יכול לעשות כדי לעזור. באפריל הוא פרסםמכתב פתוח(נפתח בלשונית חדשה)בהוליווד ריפורטר,לוח מודעותולהיטים, הקורא לעורכי דין לקחת סמינר מקוון מהאגודה הלאומית של עורכי דין להגנה פלילית כיצד להגיש בקשות חנינה.

נכון לאוגוסט 2016, הנשיא אובמה העניק יותר מ670 קומוטציות(נפתח בלשונית חדשה).

זה בהחלט זמן של מודעות מוגברת ושינוי, עםמספרי שיא(נפתח בלשונית חדשה)שֶׁלפטור(נפתח בלשונית חדשה), ופודקאסטים ותוכניות כמוסִדרָתִיועושים רוצחלשפוך אור על מערכת המשפט הפלילי בדרכים שהציבור הרחב לא חווה בעבר.

עבור פלום, החל אתהרשעה שגויההפודקאסט היה השלב הבא ההגיוני. בכל פרק של שעה, פלום מדבר עם נידון אחר על הסיפורים שלהם, תוך התייחסות לנושאים רחבים יותר של - ופתרונות - לכליאה המונית.

הפרק הראשון מציג את ריימונד סנטנה, שהורשע בטעות בגיל 14 כחלק מהסנטרל פארק חמש, בני נוער שהואשמו באונס ג'וגר בסנטרל פארק בניו יורק ב-1989. סנטנהשירת 12 שנים(נפתח בלשונית חדשה)לפני שראיות DNA התאימו לעבריין האמיתי, מתיאס רייס, זיכה אותו. המקרה היההעלה(נפתח בלשונית חדשה)בתקשורת השנה בשל הבחירות לנשיאות, והזכירו לציבור שמועמד הרפובליקה הדמוקרטית דונלד טראמפ קרא פעם להוצאה להורג של חמשת בני הנוער במודעה משנת 1989, שאנשים רבים כינו מניע גזעני.

סנטנה מספרת לי באימייל שפרויקט התמימות עזר מאוד להפיץ את הבשורה על הסיפור שלהם. כתוצאה מכך, הם חברו מזמן כדי "להילחם בעוולות".

הוא פגש את פלום באירוע של פרויקט תמימות, ואומר שזה היה רק ​​עניין של זמן עד שגם הם יתאגדו.

"מה שג'ייסון עושה זה להילחם בעוול מזווית אחרת", אומר סנטנה. "הוא מספק לזכאים פלטפורמה לספר את הסיפורים שלהם, וגם נותן להם הזדמנות להגיע לקהל גדול יותר כדי להביא יותר למודעות לגבי הרשעות שווא".

פלום אומר שהם בחרו בסנטנה להיות הפרק הראשון כי הוא עשה עבודה טובה בדיון בנושא שמעניין במיוחד את הציבור:הודאות שווא(נפתח בלשונית חדשה).

"במיוחד בעקבותעושים רוצח, זה דבר שקשה מאוד להבין לרוב האנשים. למה לעזאזל שמישהו יודה במשהו שהוא לא עשה?", אומר פלום.

בכך טמון ההיבט השני של הפודקאסט - דיון במדע ובפסיכולוגיה שמאחורי הרשעות ופדיחות פסולים. זה כולל DNA,ניתוח שיער(נפתח בלשונית חדשה), סימני נשיכה, טביעות אצבעות ואפילו המחלוקת סביבתסמונת תינוק מזועזע(נפתח בלשונית חדשה).

"כל מי שמקשיב הוא מושבע פוטנציאלי", אומר פלום. "לכן, אם אדם אחד שמקשיב יועמד למשפט, ויקבל השקפה משכילה יותר, סקפטית יותר של מה שקורה מולו, וזה מוביל לכך שאדם אחד לא יורשע שלא כדין - ואולי אדם אחד נכון יורשע - זו הצלחה זה שווה את כל הזמן שלי".

כשאני שואל את פלום אם אי פעם היה קשה לאנשים לקחת אותו ברצינות - האיש שאחראי לכך שקיד רוק ניסה לעזור לאנשים שהורשעו שלא כדין - הוא אומר שהם מעולם לא הראו את זה בפניו, אם כן. למעשה, הוא חושב שעבודת היום שלו נותנת לו עליית מדרגה בגישה לסוגיות של הרשעה פסולה וכליאה המונית.

"אתה לא רואה אותי בא באותה קלות," הוא אומר, בעוד לולו נוחרת על הרצפה לידו. "אני יכול להיכנס במסווה של איש תקליטים, ואז להחליף בגדים - או לא".

הוא מאמץ במלואו את הדואליות של חייו, ולמרות הצלחתו בבידור והן בצדק חברתי, הוא מתנהג יחסית על הקרקע כשהוא מדבר על זה.

"יש שורה נהדרת בשיר של קיד רוק שבה הוא אומר, 'הייתי בסביבה, ראיתי כמה דברים, ישנתי באשפה, התרגשתי עם מלכים'. זה בערך כמו החיים שלי. אני מרגיש שאני עובר בקלות יחסית לדבר עם הנשיא לדבר עם בחורים בכלא.

לעת עתה, הוא מתמקד בהרשעה שגויהפודקאסט, ומנסים לצבור כמה שיותר תשומת לב לנושא.

"אני פאקינג נרגש להיות חלק מזה... ואני חושב שזה מקטר עבורם, במובנים מסוימים, לספר את הסיפור שלהם. לא שזה הסיכוי היחיד שיש להם", הוא אומר. "אבל אני מקווה שזה יגיע לקהל הנכון".

אתה יכול למצואהרשעה שגויהעַלiTunes(נפתח בלשונית חדשה)ועל האתר הפודקאסטים של reVolver(נפתח בלשונית חדשה). פלום תתרום $1 ל-Innocence Project עבור כל הורדה בחינם, עד מיליון דולר.

• מְחַבֵּר

  מאט פטרונזיו

• צַלָם

  מרתה דצמבר

• במאי צילום

  דסטין דרנקוסקי

• עורך עסקי

  ג'ייסון אברוזזי

• מנהל תוכן ראשי

  גרג גיטריך