נסו לא לבכות כשאתם צופים באדון רוג'רס צעיר מגן על PBS

אם היית ילד באמריקה בכל זמן בין שנות ה-60 ל-90, יש גבר מסויים בסוודר אדום שכנראה היה שם בשבילך.

פרד רוג'רס, הידוע יותר כמיסטר רוג'רס האחד והיחיד, בילה למעלה מארבעה עשורים בהנחיית תוכניות טלוויזיה חינוכיות לילדים. ב-1969, באותה שנה שבה נוסדה PBS, הוא הופיע בפני ועדת המסחר של הסנאט האמריקאי ונתן נאום מרגש על מה שתוכניות טלוויזיה במימון ציבורי יכולות להציע.

כמובן, כל הדיבורים האלה על טלוויזיה ציבורית מרגישים חשובים מתמיד, בהתחשב בזה של ממשל טראמפמתכננת לחסלתאגיד השידור הציבורי (המממן את PBS, שםרחוב סומסוםעדיין משודרת, למרות התוכניתנמכר ל-HBO) וכן שלוש סוכנויות עצמאיות נוספות לתרבות ואמנות.

בנאומו של מר רוג'ר מסוף שנות ה-60, הוא נוגע בחשיבותן של התוכניות שלו עצמו, שעוסקות ב"דרמות הפנימיות" של הילדות באופן שלא ניתן לעשות עם קריקטורות במימון פרטי המשודרות במקומות אחרים, לדבריו.

"אנחנו לא צריכים להפיל מישהו מעל הראש כדי ליצור דרמה על המסך", אמר לוועדה. "אנחנו מתמודדים עם דברים כמו להסתפר או רגשות לגבי אחים ואחיות או סוג של כעס שמתעורר בסיטואציות משפחתיות פשוטות. ואנחנו מדברים על זה בצורה בונה".

נראה שמנחה הטלוויזיה האהוב הקדים את זמנו, ומסביר בדיוק מדוע הבריאות הפיזית של ילדים היא לא הדבר היחיד שצריך לדאוג ממנו.

"אני מרגיש שאם אנחנו, בטלוויזיה הציבורית, רק נוכל להבהיר שהרגשות ניתנים להזכיר וניתנים לניהול", אמר. "היינו עושים שירות מצוין לבריאות הנפש".

השיר שהוא ידקלם אחר כך ממש ימיס את הלב שלך. אנחנו עדיין מתגעגעים אליך, מר רוג'רס.