"מי צריך את הדעה שלי? למה הקול שלי רלוונטי? אין אדם אחד בעולם שהתעורר הבוקר וחשב, 'אני צריך לדעת מה ג'יימס קורדן חושב על כל זה'".

אז מתחילThe Late Late Showמארח את המונולוג של ג'יימס קורדן ביום שני בערב, במהלכו הוא מתייחס לפריבילגיה הלבנה וההפגנות ששוטפות את אמריקהבתגובה להרג שלג'ורג' פלויד, גבר שחור שמת לאחר ששוטר לבן לשעבר כרע על צווארו במשך כמעט תשע דקות.

לאחר שדיבר על הפריבילגיות שהעניקה לו מערכת הבנויה על חוסר צדק, קורדן מדבר עם עמיתו, הקומיקאי והמוזיקאי רג'י ווטס, על החוויות והרגשות שלו כלפי ההפגנות.

"היה לי מזל שגדלתי במקום שבו הייתי די מוגן על ידי ההורים שלי בכל הקשור לצורות של גזענות שקרו בשכונה שלי", אומר ווטס לקורדן מעל זום. "אמא שלי הייתה לוחמת עזה והיתה יוצאת מהבית ונכנסת לאנשים בפרצוף על אנשים שקוראים לי מילת ה-N או מה שזה לא יהיה, גדלה ושונה וכו'. אז אני מרגישה ממש אסיר תודה שההורים שלי ואבי רבו כל כך קשה לגרום לחיי להרגיש נורמליים, ולגרום לי לגדול בתחושה שאני בן אדם ולא דמוגרפי".

ווטס ממשיך ומדבר על כך שאביו לא הצליח להשיג עבודה לאחר מלחמת וייטנאם בגלל שהיה שחור, ונישואי הוריו לא הוכרו עקב חוקים האוסרים על נישואים בין-גזעיים. בזמן שהוא מדבר על הכאב והרגש שהוא מקשר עם ההיסטוריה שלו, הוא דומע.

"זה קשה", אומר ווטס, "כל כך הרבה קורה. ואני רוצה להשתמש בפלטפורמה שלי לתמיד [...] זו תקופה מוזרה. אני נכנס ויוצא, אתה יודע, אני מתערב מכל דבר. ו אני מרגיש שיש גם לחץ - זה כאילו, אם אתה צבעוני, אתה צריך לייצג את כל הצוות שלך. אני גדלתי כל החיים שלי ונאבקתי רק כדי להיות בן אדם, ושלא יהיו אנשים שיושפעו ממנו הדרך שהם נראים אבל אני גם יודע שזו רק מציאות אז, אתה יודע, אני מנסה כמיטב יכולתי רק לעבד ולהיות אחראי עם הפלטפורמה שיש לי".

קורדן מסיים את הסרטון עםשידור חוזר של השיר "Black" של הראפר הבריטי דייבמההופעה העוצמתית שלו בטקס פרסי BRIT מוקדם יותר השנה.