ויליאם הנרי הריסון, דיוקן מאת אלברט גלאטין הויט, 1841.
הערת העורך: זהו הערך התשיעי בפרויקט שנמשך שנה של הסופר לקרוא ספר אחד על כל אחד מנשיאי ארה"ב עד יום הבחירות 2016. ניתן גם לעקוב אחר התקדמותו של מרקוס ב-@44in52חשבון טוויטר ועם זהגיליון אלקטרוני 44 ב-52.
אם הגעת לבגרות בסוף שנות השמונים ותחילת שנות התשעים, כמוני, הקליפ הבא הוא כנראה הדבר הראשון שאתה חושב עליו כשאתה שומע את השם הנשיא וויליאם הנרי הריסון.
גם אם אתה לא מעריץ-על של סימפסון - או שלא ראיתהפרק של Parks and Rec עליו-- מותו של הריסון חודש לאחר כניסתו לתפקיד הוא עדיין כנראה הדבר היחיד שאתה יודע על הנשיא התשיעי (זה נשאר הקצר ביותר מבין כל השהות בבית הלבן).
אולי אתה גם יודע על הניצחון שלו בקרב טיפקאנו, שהעניק להריסון את הכינוי שלו. זה תקוע במצפון הציבור פשוט בגלל האליטרציה של הביטוי "טיפקאנו וטיילר, גם", סיסמה ושיר פופולריים במהלך בחירתו של הריסון ב-1840 (עוד על כך עוד מעט).
אז בחרתי בפטיש מר ג'פרסון של רוברט מ. אוון עבור הערך של הריסון בפרויקט הזה, מכיוון שההתמקדות שלו הייתה בשנותיו של הריסון כמושל טריטוריית אינדיאנה תחת תומס ג'פרסון וכיצד הוא עיצב את המדיניות ההודית של המדינה. זו הייתה דרך מושלמת ללמוד יותר על אדם שייסחף לבית הלבן בהתבסס על מה שעשה במהלך אותה תקופה.
הספר מדלג במידה רבה על הקריירה המאוחרת של הריסון, אז בגלל שאני זולל עונשים החלטתי להשלים את הספר בשני קטעי חומר נוספים על האיש. זה אולי נראה מופרך, בהתחשב בכמה מאחור הייתי, אבל שניהם קצרים ומשרתים היטב את הפרויקט.
אם אתם משחקים בבית, הנה הם: A 2014ניו יורק טיימסמאמר על מה באמת גרם למותו של הריסון (התראת ספוילר: פתוגנים במערכת העיכול), וכןהפרק הזהשל הפודקאסט Whistlestop של Slate, בניהולו של מנחה Face The Nation (ומנחה דיונים מדי פעם) ג'ון דיקרסון על בחירתו של הריסון ב-1840.
הריסון באינדיאנה
הערכתו של אוונס לגבי זמנו של הריסון בטריטוריה של אינדיאנה מוצגת בההקשר הגדול יותרשל מדיניות ארה"ב כלפי אינדיאנים תחת ג'פרסון, שמתגלה כנבל למדי.
ג'פרסון-->ג'קסוןpic.twitter.com/Dd5JGb74WE- 44 ב-52 (@44in52)4 בפברואר 2016
עד היום, רוב הספרים באתגר הזה ניגשו לנושאים כמו טיפול בילידי אמריקה ועבדות ב"כן, אבל", מתוך הכרה שהמעשים היו נוראים, אך התעקשו שצריך לראות אותם דרך עדשת הזמן. אוונס אינו מרסן את הביקורת שלו בהערכת היחס של הריסון וג'פרסון לאינדיאנים.
הוא גם לא נרתע מלהראות מדוע הגברים האלה הגיעו לדעות האלה:
אוונס עם ביקורת נוקבת על חקלאי וירג'יניה של המאה ה-18pic.twitter.com/etSE3ws3pg- 44 ב-52 (@44in52)3 בפברואר 2016
כשזה הגיע להתמודדות עם שבטי האזור שכיום מקיף חלק גדול מהמערב התיכון, הריסון היה ממולח. הוא ידע לשחק שבטים זה מול זה, ושכנע כמה שבטים למסור אדמות לארצות הברית שלשבט לא הייתה כל טענה עליה מלכתחילה.
אבל בעוד שהצליח להביא מיליוני דונמים תחת שליטת ארה"ב באמצעות גלגלים וניהול של יותר מתריסר הסכמים, הוא הגביר את המתיחות עם ילידים ומתנחלים - במיוחד כשלחץ ללגליזציה של העבדות בשטחיו.
הסכסוך החשוב ביותר שלו היה עם מנהיג שוני Tecumseh ואחיו, Tenskwatawa (הידוע גם בשם הנביא). אוונס מעניק לאחים נוכחות משמעותית לאורך הספר. כאשר המתח מגיע לשיאו בקרב טיפקאנו בשנת 1811, אין ספק כיצד שני הצדדים הגיעו לעימות הזה. (הבהירות של אוונס עומדת בניגוד מוחלט לרשת המבלבלת והסבוכה של פלגים דמוקרטים בניו יורק שנתקלתי בהם בספר ואן בורן).
הקרב שיעזור להניע את הריסון לבית הלבן לא היה כמעט מרשים כפי שהאריסון הפך אותו מאוחר יותר. הילידים תקפו מבצר מוגן בצורה גרועה עם מספרים נחותים והרגו יותר חיילים אמריקאים ממה שהם איבדו, רק נסוגו מחוסר אספקה. בעיתונות התעלמו מזה חודשים.
עם זאת, האגדה על טיפקאנו נכרכה במהרה בתעמולה האנטי-בריטית לקראת מלחמת 1812. הקרב שימש כהוכחה לכך שהבריטים מעוררים את הילידים לתקוף את ארה"ב לאורך הגבול - נותן לו הקשר זה יישאר, וב-1840, ייתן להריסון את הדחיפה שהוא צריך כדי לתבוע את הבית הלבן.
הריסון על עקבות הקמפיין
אז על השיר הזה שהזכרתי בהקדמה. הנה הקלטה מודרנית של השיר שהפך לסלוגן לכרטיס הריסון/טיילר במהלך הבחירות של 1840.
וויגס השתמשו בהצגת הריסון של האופוזיציה כאיש הרים חי ביער שותה סיידר, לטובתם, והצליח לסובב אותה מהתקפה על הריסון לסמל של מעמדו של כל אדם. זה טיפה גאונית של השתאות פוליטית. יחד עם האריסון שהיה המועמד הראשון לנשיאות שממש מסע בחירות לקולות, הפכו את הבחירות של 1840 למשמעותיות.
דיקרסון גם מצביע על כוחה של התפיסה, עיקרון של כל הבחירות המודרניות. הוא מציין כיצד האריסון הוצג כאיש השממה כשלמעשה, את זמנו באינדיאנה בילה באחוזה מפוארת בשם גרוסלנד.
מאחר שביתו באינדיאנה, גרוסלנד, נראה עצום ובנוי להפליא, השם הזה הוא *נורא*pic.twitter.com/Pi0CNIYU5o- 44 ב-52 (@44in52)4 בפברואר 2016
מרתק לשמוע את דיקרסון מסביר את יכולתו של הריסון "לספוג" ביקורת ולהשתמש בדוקרנים המושלכים נגדו כנשק, מה שיוצר תקדים של קמפיין שעדיין נוכל לראות בפעולה 150 שנה מאוחר יותר.
מה הרג את הריסון?
כשהאריסון מת חודש בתפקיד, הרופאים האשימו סיבה שהם יכלו להבין:דלקת ריאות, שהם האמינו שהוא נדבק כשסירב ללבוש מעיל או כובע בזמן שנשא נאום פתיחה ארוך להחריד במזג אוויר קפוא ורטוב.
אבל דו"ח 2014מאת ג'יין מק'יו וד"ר פיליפ א' מקוביאק עבור הניו יורק טיימס מגלה שכנראה היו מספר סיבות שתרמו למותו, החל בקקי שהיה קרוב מדי לבית הלבן.
באותם ימים לבירת המדינה לא הייתה מערכת ביוב. עד 1850, חלק מהביוב פשוט זרם לשטחים ציבוריים במרחק קצר מהבית הלבן, שם הוא קפא ויצר ביצה; אספקת המים של הבית הלבן הייתה רק שבעה בלוקים במורד הזרם של מאגר "אדמת לילה", שנגררה לשם מדי יום על חשבון הממשלה.
שדה זה של הפרשות אנושיות היה מהווה כר גידול לשני חיידקים קטלניים, Salmonella typhi ו-S. paratyphi, הגורמים לקדחת הטיפוס והפארטיפוס - המכונה גם קדחת מעיים, בשל השפעתם ההרסנית על מערכת העיכול.
הריסון, אומרים בני הזוג, נחלש עוד יותר על ידי טיפולים לבעיות במערכת העיכול שרופאים האמינו שהיו מועילים באותה תקופה - אבל למעשה הפכו את הריסון לרגיש יותר למחלות. הם מציינים שמחלות דומות תקפו את הנשיאים הבאים ג'יימס ק. פולק וזכרי טיילור.
יש עוד כל כך הרבה על מה לדבר עם הריסון: תפקידו במלחמת 1812, למשל, והריצה שלו לנשיאות ב-1836, שהייתה חלק מתכסיס וויגי כושל לפצל את ההצבעה בין מספר מועמדים ולמנוע את בחירתו של מרטין ואן בורן. בקיצור, ויליאם הנרי האריסון היה הרבה יותר מסתם המפקד העליון שחייו הקצר ביותר. סליחה, סימפסון.
כרטיס ניקוד:
ימים לקריאה בוושינגטון: 16
ימים לקריאה של אדמס: 11
ימים לקריאה של ג'פרסון: 10
ימים לקריאה של מדיסון: 13
ימים לקריאה של מונרו: 6
ימים לקריאה של JQ Adams: 10
ימים לקריאה של ג'קסון: 11
ימים לקריאה של ואן בורן: 9
ימים לקריאה של הריסון: 6
ימים אחרי לוח זמנים: 20
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
