וואמבך מנחה את חברי הקבוצה במהלך משחק ידידות ב-10 בדצמבר 2015. קרדיט: כריס קובטה/Getty Images
אבי וומבךפורש ביום רביעי כאגדה, זוכה בשתי מדליות זהב אולימפיות, תואר מונדיאל ומעמד מכונן בנשיםכַּדוּרֶגֶל. היא זכתה בתיבת אוצר של פרסים אישיים במהלך 15 שנות הקריירה שלה. היא כבשה יותר שערים בינלאומיים - 184, בזמן כתיבת שורות אלה - מכל גבר או אישה מכל מדינה בהיסטוריה האנושית.
זה מה שהופך את הצעד הבא שלה למרגש כל כך - ומפחיד.
[seealso url = "https://veit.uno/tech/amandine/2015/11/29/kobe-bryant-high-school-teammates"]
"מה שהיה ממש מגניב בשבועות הספורים מאז ההכרזה הוא החופש", אמר וואמבך ל-Mashable בתחילת דצמבר. "מאחר שעשיתי את זה כל כך הרבה זמן, לא ממש הבנתי שזו הייתה הזהות שלי במובנים רבים. זה היה מפחיד ברגעים מסוימים. אבל זה גם פתח עיניים והצמיח את הביטחון העצמי שלי לדעת. אני יותר מסתם שחקן כדורגל בצורה שלא הזדהיתי איתה קודם לכן".
וואמבאך הוא, לעת עתה, עדיין שחקן כדורגל - ואייקוני, עם ההמלצות והפרופיל שיתאימו. רגע לפני שדיברנו, היא סיימה לצלם מודעה של Gatorade (מוטמעת למטה) מתוזמן לרוץ עם המשחק האחרון שלה בנבחרת ארצות הברית, משחק ידידות נגד סין בניו אורלינס ביום רביעי.
רגע לפני המשחק, וומבך מתכננת להשבית ללא הגבלת זמן את חשבונות המדיה החברתית שלה במחווה סמלית. זה חלק מקידום ה-Gatorade, אבל גם אישי - ומרמז למה שהיא הזכירה קודם לכן. בחוץ יהיה וומבך שחקן הכדורגל. ב-Wambach ה-- ובכן, מה שיבוא אחר כך.
אבל אל תחשוב שוואמבך מתכנן להיעלם בשקט. אחרי ששמעתי כמה עתיד מעבר לכדורגל נשמע לה מרגש, אמרתי בחצי בצחוק שנראה שלא צריך לצפות לראות את וומבך רץ לנשיאותפיפ"אבכל עת בקרוב. היא מיהרה להתערב.
היא נשמעה כמו מישהי שהקריירה שלה מסתיימת, אבל המסע האמיתי שלה רק מתחיל להתפתח.
"אני לא יודע למה אתה אומר את זה, בכל הנוגע לאפשרות מה אני הולך לעשות הלאה," אמר וומבך. "אני הולך לשנות את העולם בדרך כלשהי - אני עדיין לא יודע ספציפית איך זה יקרה, אבל אני יודע שזה יקרה, בין אם עם פיפ"א ובין אם ביכולות אחרות. אני נמצא כעת בעמדה ייחודית שבה פגשתי הרבה אנשים מדהימים ורק רוצה לקחת את הזמן כדי להבין מה בדיוק הדבר הבא הוא שיעשה אותי הכי מאושר".
'אני יודע איך זה מרגיש'
2002: וואמבאך כטירונית עבור וושינגטון פרידום באיגוד הכדורגל המאוחד של הנשים שנעדר כעת. קרדיט: דאג פנסינגר / Getty Images)
אי אפשר להאשים את וומבך בנחישות לשפר את משחק הנשים. היא הצטרפה לנבחרת הלאומית שנתיים לאחר הזכייה האיקונית שלה במונדיאל 1999, ומאז היא ראתה את הספורט שלה צומח בהתקפים ומתחילים.
הנבחרת גררה שיא רייטינג כשזכתה בקיץ בגביע העולם 2015. יותר אמריקאים צפו בוואמבך והחברה מנצחים את יפן בגמר מאשר צפו בכל משחק כדורגל - גברים או נשים -אי פעם בעבר.
עם זאת, במסע הניצחון המסתיים עם משחק הגמר של וואמבך ביום רביעי, הקבוצה עדיין נאלצה למחות ואף לבטל משחק אחד בגלל משטחי משחק לא סטנדרטיים - בעיה שקבוצת הגברים הפחות מצליחה לא מתמודדת איתה לעולם.
[seealso url = "https://veit.uno/tech/amandine/2015/12/07/us-womens-soccer-team-turf"]
"אני יודע איך זה מרגיש להשתתף במשחק הנצפה ביותר בהיסטוריה של הכדורגל בארצות הברית ועדיין להסתכל מעבר למעבר ולראות את עמיתיי הגברים מקבלים יותר הזדמנויות", אמר וואמבך. "המציאות היא שיש משהו עמוק בכל כך הרבה בני אדם שנשים אינן שוות לגברים. אתה רואה את זה בפערי שכר בכל העולם - לא רק בכדורגל, בכל ענף. זה משהו שאני הולך לעבוד בו לעזאזל לשנות במהלך שארית חיי."
דמעות מיובשות + דם ניגב = רגע יפה
וואמבך הפך לסמל לשוויון מסוג אחר דקות ספורות לאחר הזכייה בגביע העולם הקיץ. מצלמות עקבו אחר וומבך כשהיא רצה ליציע בוונקובר כדילנשק ולחבק את שרה האפמן, איתו התחתנה בהוואי ב-2013.
בימים הקרובים לאחר שבית המשפט העליון האמריקני הכריז על נישואים חד מיניים חוקיים בכל המדינות, רבים ראו את הרגע המשמח בין וומבך להאפמן כמיקרוקוסמוס של התמונה הגדולה יותר.
אבל שום דבר כזה לא עלה במוחו של וומבך באותו זמן.
"באותו רגע כבן אדם, אתה שואל את עצמך - מי האדם היחיד שאליו אני רוצה לרוץ, האדם שהקריב איתי וייבש את דמעותיי וניגב לי את הדם והקשיב לבעיות שלי?" אמר וואמבך. "אבל בגלל שברור שדיברו על זה כמשהו יותר, אני אומר, 'וואו, אני חושב שהמסר שם חזק עוד יותר כי זה לא תוכנן מראש ככה'".
הזיכרונות היקרים ביותר של אגדה
הזכייה בקיץ בגביע העולם הייתה אחד מרגעי החתימה הרבים בקריירה של וומבך. יש את מדליית הזהב האולימפית הראשונה שלה, עוד ב-2004, שזכתה בהדף של וואמבך בדקה ה-112. יש הבקיעה את השער הבינלאומי ה-100 שלה בעיר הולדתה רוצ'סטר, ניו יורק, ב-2009. יש את השער המנצח במשחק שהיא כבשה בדקה ה-122 של רבע גמר מונדיאל 2011 מול ברזיל. יש זכייה בשחקן השנה של פיפ"א ב-2012.
הרשימה ממשיכה עוד ועוד. אין ספק שאחת מאותן תמונות, מלאות תהילה וצדקה, היא הזיכרון הטוב ביותר שלה מקריירה ארוכת שנים, נכון? טָעוּת.
הזיכרונות הקדושים ביותר של וואמבך, נכונים לשחקן שמשך הערצה אך מעולם לא חיפש זאת, רחוק מזירות סוערות עם מיליונים שצופים בטלוויזיה.
"באמת, הרגעים האהובים עליי התרחשו בין חברים לקבוצה ומאמנים ועם גבולות משלי, דוחפים אותם ואת עצמי לעשות דברים שלא חשבנו שאפשריים", אמר וואמבך ל-Mashable. "כדורגל נתן לי הזדמנות לצמוח כבן אדם. זה משהו שאני כל כך אסיר תודה עליו - כשאתה בסוף הדרך אתה רואה את זה בצורה ברורה יותר".
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
