יש קרב שמתחולל על האינטרנט כרגע - כזה שמעמיד תעשיה של מיליארדי דולרים מול כמה שורות קוד.

על פני השטח, נקודת הדביקה היא האם אנשים צריכים להסתכל על חלונות קופצים, באנרים, סרטוני הפעלה אוטומטית ושאר התכסיסים מושכי תשומת הלב שמסבסדים את רוב האתרים החינמיים. הכלים המאפשרים להם לא לעשות זאת קלים מתמיד לשימוש.

אבל על כף המאזניים, אלה שמתפרנסים ברשת מזהירים, הוא עתיד האינטרנט כפי שאנו מכירים אותו.

פעם מחוז של ליבה קטנה וייעודית של גולשי אינטרנט בעלי ידע בקוד, תוכנה לחסימת פרסומות נהנית מפופולריות רבה יותר הודות לתהליכי התקנה מפושטים, חששות אבטחה ואי נוחות גוברת על איסוף נתונים אישיים המוני.

מספר האנשים שמשתמשים בתוכנה לחסימת פרסומות ברחבי העולם עלה ב-41% לכמעט 200 מיליון בשנה האחרונה, לפידִוּוּחַשוחרר השבוע על ידי Adobe ו-PageFair, סטארט-אפ מבוסס אירלנד המסייע לחברות להילחם בחוסמי פרסומות.

זהו חלק קטן מכמעט 3 מיליארד האנשים שנאמדו להשתמש באינטרנט ברחבי העולם, אבל מספיק כדי לאדות נתח של כמעט 22 מיליארד דולר מסך ההכנסות ממודעות מקוונות השנה, נכתב בדוח.

ארצות הברית ראתה זינוק של 48% בשנה האחרונה לסך של 45 מיליון משתמשי חסימת פרסומות, נכתב בדו"ח. בחלק ממדינות אירופה, שבהן חוסמי פרסומות נפוצים יותר, יותר משליש ממשתמשי האינטרנט התקינו אותם.

AdBlock מפסיד לבעלי אתרים מיליארדי דולריםhttps://t.co/BoaGUB5xml pic.twitter.com/qTCYd7OQkF— n3rdabl3 (@n3rdabl3)10 באוגוסט 2015

איום הולך וגובר

דולרי פרסום הם נשמת אפו של האינטרנט החינמי, ומזינים כל אתר, החל מטיטאנים של מדיה חברתית ועד לבלוגים מחורבנים.

כמה מפרסמי אינטרנט ומפרסמים מתנכלים לתוכניות חוסמות פרסומות בגלל עובדה זו ואף מרחיקים לכת ומאשימים את המשתמשים שלהם בגניבת תוכן.

אבל משתמשי חסימת פרסומות רבים טוענים כי אתרים הביאו זאת על עצמם בכך שהם הציפו את האינטרנט במשך שנים במודעות מגעילות, ולפעמים זדוניות, ללא התחשבות בעלות שהיא גוזלת במהירויות הטעינה או בעומס במסך. עשרות העוקבים והעוגיות הנסתרות המובנות ברוב האתרים הנתמכים בפרסומות רק מצדיקים עוד יותר את הצורך בחסימה בעיניהם.

זה עשוי להיות מעגל קסמים: בעלי אתרים פגיעים במיוחד לאיום של מודעות חסומות מכיוון שהם עדיין מתלבטים כיצד להרוויח כסף משמעותי ממודעות מקוונות חלקלקות - אפילו כשהם מרעיפים אותן על הקוראים. המציאות הקרה היא שקוראים נוטים להתעלם מרוב סוגי המודעות גם ללא חוסמים.

כדי להחמיר את המצב, אנשים מבלים יותר ויותר את זמנם באינטרנט בסמארטפונים שלהם, שם המודעות משתלמות אפילו פחות.

הניו יורק טיימס, למשל, מקבל עד 60 מיליוןמבקרים באתר האינטרנט שלה מדי חודש, כמיליון מהם משלמים עבור מנוי. רק כ-625,000 אנשים עדיין משלמים עבור העיתון היומי.

עם זאת, הדפסה אחראית לחסר70%מסך ההכנסות של העיתון. ומחצית מהתנועה הדיגיטלית מגיעה דרך הנייד, אבל היא מהווה רק 10% מההכנסות שלה ממודעות מקוונות.

הוצאה דיגיטלית על מודעות שתעלה על ההוצאה על טלוויזיה ב-2016! למידע נוסף על תובנות בנושא מודעות:https://t.co/44xKDmQ6dO pic.twitter.com/9FbVCgactY— Marketing Cloud (@marketingcloud)12 באוגוסט 2015

כשאפל מוגדרת לסַדרָןחוסמי פרסומות על דפדפני ספארי ניידים וגוגל מפסידה במאבקה כדי להרחיק אותם מאנדרואיד, חוסמי פרסומות לנייד צפויים להיות שבקרוב נפוצים.

חלק ממאבק הרווח קשור לעומס יתר של מודעות מסורבלות ובדרגות נמוכות - במיוחד בנייד, שם עקומת הלמידה עדיין תלולה - והקושי לאמוד אם אנשים שמים לב אליהן.

"הנטל יהיה על המפרסמים להעלות את האופן שבו הם מסתכלים על פרסום דיגיטלי", אומרת אליזבת קלמבך, סגנית נשיא ומנהלת מדיה קבוצתית בסוכנות הפרסום קלי סקוט מדיסון.

מפרסמים כבר עשו צעדים בכיוון הזה, אמרה. יותר התאמה אישית, טכניקות משופרות למדידת מעורבות ומודעות מותאמות המשתלבות עם תוכן עריכה הם כולם נקודות אור מבטיחות.

אבל הם עדיין מפסידים במירוץ נגד השעון, אומר בן בארוקס, מנכ"ל ומייסד שותף של Sourcepoint, סטארט-אפ שמטרתו להדוף חוסמי פרסומות.

"אנחנו מעבר לשלב האיום", אמר בארוקאס. "יש השפעה גדולה שמתרחשת - מיליארדי דולרים בשנה - והיא תחמיר הרבה הרבה יותר לפני שזה ישתפר".

מדובר בהתאמה סתמית שחושפת את הקרקע הרעועה שעליה בנו כמה חברות מקוונות את העסק שלהן: תעשייה עצומה שאובבה במיליארדי דולרים נתונה לחסדיהם של קומץ סטארט-אפים עם קוד סקריפט של ג'אווה מהשורה הראשונה. .

חסימת החוסמים

Barokas וכמה יזמים סדרתיים אחרים חברו בניסיון לנצח את חוסמי הפרסומות במשחק שלהם.

"זה כמו פיראט קטן אחד שמחזיק את הצי המלכותי כבן ערובה", אמר מאט אדקיסון, מייסד שותף אחר של Sourcepoint.

החברה שלהם גייסה 10 מיליון דולר במימון משקיעים כדי לייצר תוכנה שחוסמת בעצם חוסמי פרסומות. נכון לעכשיו, התוכנה של Sourcepoint מוצעת לבעלי אתרים בחינם עד שהחברה תבין כיצד היא תחייב אותם.

השירות ייתן בסופו של דבר לבעלי אתרים כמה אפשרויות שונות: הוא יכול לעקוף את חוסם הפרסומות ולהציג את המודעה בכל מקרה, להציג הודעה שמזכירה למבקר שהאתר מפסיד כסף כאשר מודעות נחסמות, להציע תוכנית מנוי או לאפשר לקוראים לבחור מודעות ש הם יותר לטעמם.

זה אולי נשמע נאיבי להניח שמשתמשי חסימת פרסומות יעשו חריג עבור מפרסם הפונה לאמפתיה שלהם, אבל Adkisson טוען שהרבה אנשים לא מודעים למצוקה העומדת בפני מפרסמים. לאנשים רבים חוסמי פרסומות מותקנים אוטומטית יחד עם חבילות תוכנת אבטחה או שהם לא מבינים שהם פוגעים באתרים שהם מבקרים, אמר.

Barokas, ותיק ותיק בתעשיית טכנולוגיית הפרסום, הקים בעבר פרסום לתצוגה בשם Admeld שנרכש מאוחר יותר על ידי גוגל. הוא עזב את עבודתו בגוגל כדי לייסד את Sourcepoint לאחר שהבחין במספר ההולך וגדל של בעלי אתרים המבקשים פתרון לחסימת פרסומות.

"מפרסם אחר מפרסם אחר מוציא לאור פנו אלי ואמרו, 'אנא תקן את בעיית חסימת המודעות שלנו", אמר בארוקאס.

מייסדי Sourcepoint לא חושבים הרבה על המודלים העסקיים שמאחורי תעשיית חסימת המודעות. Adkisson מכנה את AdBlock Plus - אחד משירותי חסימת הפרסומות הגדולים בשוק - תוכנית "סחיטה" מכיוון שהיא מתירה מודעות של חברות שמשלמות להיות ברשימת הלבנים רחבת הטווח שלה.

Sourcepoint היא לא הראשונה שמציעה סוג זה של התקפת נגד. פירסינג דרך קירות חוסמי פרסומות הוא קל יחסית, ויש תוכנות דומות כבר בשוק. PageFair, למשל, שואפת להחזיר הכנסות למפרסמים על ידי הצגת מודעות לא פולשניות וידידותיות לחסימת פרסומות.

מלבד השקעה נכבדת של הון סיכון וגיבוי של ותיקי טכנולוגיות פרסום ותיקים, אדקיסון מקווה שהסטארט-אפ יבלוט בכך שיכיר בכך שגישת כוח אכזרי היא לכל היותר פתרון פלסטר כדי לפנות מקום לשיפור בסופו של דבר באיכות הפרסומות.

"מה שאנחנו מנסים לעשות זה לא רק לנצח את חוסמי הפרסומות ולומר, 'הא חה חה עכשיו אתה רואה פרסומות'", אמר אדקיסון. "מה שיש לנו הזדמנות ממש מגניבה לעשות הוא להשתמש בדילמת מי של חסימת פרסומות כדי לפתח את האינטרנט למקום הרבה יותר טוב שבו למשתמשים יש יותר שליטה על חווית הפרסום."

כשנשאל אם העסקים המתחילים התקבלו בצורה טובה, אדקיסון אמר רק של-Sourcepoint יש "עשרות מפרסמי פרימיום" על הסיפון.

האם זה אתי? יש אפליקציה בשביל זה

מפרסמים הטיחו מדי פעם האשמה שקוראים המבקרים באתרים ללא פרסומות גונבים את התוכן שהם צופים בהם.

"בכל פעם שאתה חוסם מודעה, מה שאתה באמת חוסם זה אוכל להיכנס לפה של ילד", מנהל מערכת מדריך תום, אברהם פילץ'כתבבמאי.

אבל אירינה רייקו, מנהלת תוכנית אתיקה באינטרנט באוניברסיטת סנטה קלרה, אמרה שמוציאים לאור צריכים לעשות חשבון נפש בעצמם לפני שמטילים אישום כזה.

במונחים של הפצת הטוב האפשרי - או כפי שהיה אומר הפילוסוף ג'ון סטיוארט מיל, שימושיות - חוסמי פרסומות הם אתיים מכיוון שהם יכולים להועיל לאינטרנט בכלל עם חווית אינטרנט חלקה יותר, בניגוד לקבוצה נבחרת של מפרסמים. לקצור את הרווחים של מודעות.

נוסף על כך, מודעות רבות נמצאות למעשה בטריטוריה אתית מפוקפקת מכיוון שהן מטרידות משתמשים ובמקרים מסוימים - כמו תקרית מתוקשרת לאחרונה הכוללתיאהו-- להדביק מחשבים בתוכנות זדוניות.

"אם זה יימשך, אולי בשלב מסוים שלכולנו תהיה מחויבות אתית להתקין חוסמי פרסומות", אמר רייקו.

כמובן, יש ויכוחים לגבי גודל הפגיעה בכל צד, ואף אחד לא יהיה הרבה יותר טוב אם חוסמי פרסומות יחנקו תעשייה, ולכן יש גוונים של ניואנסים ואסכולות שונות שיש לקחת בחשבון.

זו הסיבה שהמחלקה של Raicu, מרכז Markkula לאתיקה יישומית, יצרה אאפליקציית סמארטפוןשמאפשר למשתמשים להעריך את ההחלטות שלהם באינטרנט באמצעות מה ש-Raicu מכנה "מסנני אינסטגרם" של פילוסופיות אתיות שונות.

אבל קשה לחזות את ההשלכות האמיתיות בהמשך הדרך. קלמבך של קלי סקוט מדיסון אמר שיש סיכוי שהבהלה בגלל חוסמי פרסומות מוגזמת, בדומה לתעשיית הטלוויזיה שחששה שדילוג על פרסומות של DVR עשוי להיות ביטולה.

מצד שני, אדקיסון מצלמת תרחיש שבו תעשיית פרסומות מתנודדת מרעיבה את כולם מלבד המפרסמים והמפרסמים הגדולים ביותר, שנאלצים לאחר מכן לעשות עסקאות להגנה עם ענקיות הטכנולוגיה שמקיימות "גנים מוקפים חומה".

"בעוד שהיום יש כמות עצומה של מערב פרוע פרוע של יצירת תוכן, שיתוף וצריכה", הוא אומר. "אם תהרוג את המודעות באינטרנט, תחזיר את כל זה למקום היחיד שיכול להרשות לעצמו להפעיל את זה, שהם הגנים הענקיים האלה מוקפים חומה."