ההחלטה של ​​חברת קופרטינו הייתה ברורה מאליה - אגירת המזומנים שלה בסך 97 מיליארד דולר הפכה לנטל, ושילוב של דיבידנד ותוכנית רכישה חוזרת של מניות היא דרך פשוטה לשמח את בעלי המניות.

עם זאת, אפל הייתה בעמדה ייחודית: הייתה להאפס חובוסכום מזומן שלא נשמע, שהקנה לו חופש בחירה חסר תקדים.

כשהעולם יוצא מאחד המיתונים הגרועים ביותר בהיסטוריה האחרונה, ואפל נמצאת בחזית מהפכת הסמארטפונים/פוסט-PC, אי אפשר שלא לתהות אם היו דרכים אחרות - אולי אמיצות יותר - שהחברה היקרה ביותר בעולם הייתה יכולה להוציא את הכסף הזה.

אנרגיה ירוקה

אפל השקיעה בעבר באנרגיה ירוקה - החדשה שלהמרכז נתוניםבמיידן, צפון קרוליינה, למשל, יהיה המערך הסולארי הגדול ביותר בבעלות משתמש הקצה בארה"ב. כמו כן, "החדש של אפל"חֲלָלִית"הקמפוס יהיה אחד המבנים הידידותיים ביותר לסביבה מסוגו.

עם זאת, בעוד שאפל השקיעה רק באנרגיה ירוקה למטרותיה שלה (גם כל יחסי הציבור החיוביים האלה לא פוגעים), גוגל הלכה צעד קדימה, והפכה את האנרגיה הירוקה לעסק שלה.

בשנת 2011, גוגל השקיעה סכום מדהים880 מיליון דולרבמגוון פרויקטים של אנרגיה מתחדשת - סכום שנשמע טריוויאלי בהשוואה לכ-2.5 מיליארד דולר שאפל תוציא רק על הדיבידנד הרבעוני הראשון שלה ביולי 2012.

פִילָנטרוֹפִּיָה

סטיב ג'ובס ספג לעתים קרובות ביקורת על כך שהוא לא פילנתרופי במיוחד. למרות שהוא היה מולטי-מיליארדר, ג'ובס מיעט לתרום כסף, והוא הפסיק את כל המאמצים הפילנתרופיים גם באפל כשחזר לחברה ב-1997.

לטים קוק הייתה (עדיין יש לו) הזדמנות ייחודית להפוך לחלוטין את העמדה הזו. כמובן, תרומה של סכום כסף גדול לקרן פילנתרופית כנראה תהיה זוועה בעיני בעלי המניות, אבל יש דרכים רבות לתרום למטרה טובה: מתן סמארטפונים וטאבלטים לילדים במדינות עניות, או לעזור להם להשיג אינטרנט טוב יותר גישה, למשל. מאמצים כאלה עשויים להועיל לענקית רב לאומית כמו אפל בשנים הבאות.

אייפד לבתי ספר ואוניברסיטאות

אפל הכריזה לאחרונה על משחק גדול בתחוםעסק לספרי לימוד. כדי שהעסק הזה ישגשג, ילדים בבתי ספר ובאוניברסיטאות צריכים להיות בעלי אייפד, והפתרון הפשוט ביותר הוא פשוט לתת אותם.

לצייד כל ילד בארה"ב באייפד זו משימה לא זולה. נכון לסוף 2011, היו יותר מ49.4 מיליון תלמידיםלמד בבתי ספר יסודיים ותיכוניים ציבוריים, ו-19.7 מיליון תלמידים למדו במכללות ובאוניברסיטאות בארה"ב.

אם סופרים את העלות של אייפד ב-499 דולר (לאפל עולה פחות לייצר אותו, אבל נשתמש במחיר הקמעונאי לשם הפשטות), זה יעלה כ-35 מיליארד דולר לתת אייפד לכל תלמיד בכל כיתה באמריקה. זה יהיה מהלך נועז מאוד, אבל גם כזה שיחולל מהפכה במערכת החינוך בארה"ב, כשאפל יושבת בחוד החנית.

ואם אתה חושב שמהלך כזה יהיה סתם בזבוז של המזומנים של אפל, רק תחשוב כמה כסף אפל תקבל כשכל הילדים האלה יתחילו לקנות אפליקציות לאייפד.

רכישה גדולה

ארבעים וחמישה מיליארד דולר יכולים לקנות לך הרבה דברים. כשאנחנו מדברים על חברות גדולות כמו אפל, אני לא חובב מיזוגים ורכישות גדולות, כי באמת קשה לשלב את החזונות של שתי חברות IT שונות (זוכרים את סוני אריקסון ובנק-סימנס?) לאחת.

בכל הנוגע לרכישת חברות קטנות יותר - טים קוק ציין זאת בהכרזה של היום - עדיין יש לאפל די והותר מזומנים כדי לקנות כמעט כל חברה שהיא רוצה.

עם זאת, עם כל כך הרבה כסף בידיה, אפל אפילו יכולה להרשות לעצמה לקנות את דרכה לתעשייה אחרת לגמרי. האנרגיה הירוקה שהוזכרה לעיל עולה בראש, אבל יש גם אפשרויות אחרות. כאשר המכוניות החשמליות של היום משתלבות יותר ויותר בתעשיית ה-IT, iCar מתקרבת יותר למציאות. אז למה שלא תרכוש את דרכך לתעשיית הרכב?