המחלקה לביטחון פנים, הצבא וכוחות המשטרה המקומיים בוחנים כולם את הכדאיות של דרך מתקדמת יותר לאיתור קרינה מכיוון שלדברי מומחים רבים, חומר רדיואקטיבי שלא במקום נמצא בכל מקום.

לפחות סניף אחד של ממשלת ארה"ב בוחן את האפשרות להוציא מאות אלפי דולרים על סוג חדש של ציוד לגילוי קרינה. פקיד ב-DHS אמר ל-Mashable שהיא שוקלת מכשיר כף יד בשם RIIDEye X, ובהתאם לדגם, כל אחד מהם יעלה בין 11,244 ל-31,922 דולר.

ראה גם:

אבל עבור סקוט מאסילה ומארק דיקון מחברת Thermo Fisher Scientific, שמייצרת את ה-RIIDEye X, המחיר שווה את זה כאשר בוחנים את ההשלכות של פיצוץ רדיואקטיבי. טיהור אזור לאחר פיצוץ כזה ייקח שנים, לדברי שניהם, והם אמרו שחומר רדיואקטיבי נעלם "מאות" פעמים בשנה.

להלן סרטון על ה-RIIDEye X שהרכיב Thermo Fisher Scientific, שלמרות שכמובן הוא מאמץ יחסי ציבור לנסות למכור את המכשיר, הוא שימושי מכיוון שהוא מראה את הניידות של גלאי הקרינה ומספק תחושה טובה של גודל המכשיר בהשוואה לאדם המחזיק בו.

למרות החשש מחומר נפץ רדיואקטיבי, מסילה ודיקון גם אמרו שחומר רדיואקטיבי רק לעתים רחוקות מגיע לידי "אנשים בעלי עניין". מלבד שני הנשק הגרעיני שהטילה ארצות הברית על יפן שסיימו את מלחמת העולם השנייה, אין דיווחים ידועים על מישהו שפוצץ חומר נפץ רדיואקטיבי. קבוצות טרור ברחבי העולםעשו ניסיונות חובביםבבניית חומרי נפץ רדיואקטיביים, אבל אף אחד מהם לא הצליח.

אחת התקריות היותר פרופיל גבוהות לאחרונה עם חומר רדיואקטיבי התרחשה רק בדצמבר האחרון כאשר גנבים גנבו משאיתהמכיל את החומר הרדיואקטיבי קובלט-60ליד Hueypoxtla, מקסיקו. הגנבים ככל הנראה לא היו מודעים לכך שהמשאית החזיקה קובלט-60, ואחדהיו סימפטומים התואמים עם הרעלת קרינה. התקרית עוררה סערה קצרה בתקשורת, שכן קובלט-60 רשום כאחד החומרים הרדיואקטיביים המסוכנים יותר, חומר שיכול להרוג אדם לאחר מספר דקות בלבד של חשיפה.

דוגמה זו ממחישה סיבה לכך שה-DHS עשוי לרצות גלאי קרינה, וגם מדוע הוא עשוי לא להזדקק לרבים מהם. למרות שהרשויות היו מודאגות בתחילה שהגנבים ניסו לבנות "פצצה מלוכלכת", התברר שזה לא המקרה. ודיווחים על טרוריסטים פוטנציאליים שמנסים לבנות נשק רדיואקטיבי הם נדירים. לעתים קרובות יותר, פקידי אכיפת החוק מיירטים ניסיונות להשליך לא חוקי של פסולת רדיואקטיבית או לחשוף חומר רדיואקטיבי שמועבר באופן בלתי חוקי.

כמובן, משימות אלו יכולות להביא אתגרים משלהן.

"אחת הבעיות היא כמובן שקרינה נמצאת מסביבנו, וזה טבעי, אז החבר'ה שם בחוץ צריכים שיהיה להם [מכשיר] שהם יכולים להבחין בין משהו שלא צריך להיות שם לבין משהו שיש לו סיבה לגיטימית לחלוטין על היותו שם," אמר דיקון.

והם מאמינים של-RIIDEye X יש פתרון לזה. המכשיר משתמש באלגוריתם לטביעת אצבע של סוגים שונים של קרינה, ומנתח מה מסוכן ומה לא.

פקיד DHS אמר ל-Mashable שהוא גם מסתכל לכיוון ה- RIIDEye X, אם כי הוא רחוק מלהיות נמכר במכשיר.

המחלקה אוהבת שהמכשירים מעסיקים צזיום, ליתיום, איטריום וכלוריד (הידועים ביחד בשם CLYC) כדי לנתח סוגים שונים של קרינה. היסודות הכימיים האלה מייצרים תגובה סביב קרינה שמניעה את האלגוריתם ומאפשרת למכשיר לקבוע איזה סוג של קרינה נמצאת בסביבתו הקרובה. מומחים אומרים ל-CLYC יש "יעילות זיהוי כפולה" של מכשירים המסתמכים על האיזוטופ הליום-3, שהוא הכימיקל המשמש באופן מסורתי יותר לגילוי קרינה.

ה-DHS מנסה למצוא דרך לזהות קרינה ללא הליום-3 מאז 2009, על פי פקיד המחלקה, בעיקר בגלל שהליום-3 הוא כל כך נדיר. דן גפני מהסוכנות להפחתת איומי ההגנה של משרד ההגנה אומר שה-DoD גם ניסה להתרחק מהליום-3. היא החלה לפתח את CLYC כשיטת זיהוי קרינה עוד בשנת 2007, אם כי מעורבותה הנוכחית בתהליך זה אינה ידועה.

באשר ל-DHS, עדיין אין לו תוכנית לבדוק את ה-RIIDEye X עדיין, שלא לדבר על להתחיל לחלק אותם לסוכני משמר הגבול. המחלקה מתכננת לבחון גלאי קרינה מבוססי תרמיל ב-2015, וההפצה שלהם נקבעת באופן טנטטיבי ל-2016.