האטלנטיק עושה דחיפה גדולה לסרטון מקורי עם השקת שלוש סדרות חדשות החודש.
שתיים מהסדרות הללו בנויות סביב העורכים הצעירים, אם כי הידועים, של The Atlantic: העורך הבכיר אלכסיס מדריגל, המוביל את סיקור הטכנולוגיה והמדע של המגזין באינטרנט ובדפוס, והעורך הבכיר דרק תומפסון, שמסקר עסקים עבורTheAtlantic.com. שתי התוכניות קצרות, עם פרקים בממוצע באורך של בין שתיים לשלוש דקות.
המופע של מדריגל, "המדריך למשתמש לאנרגיה", הושק לפני שבוע ובחסות Shell. סדרה זו כוללת את האנימציות של לינדזי טסטולין והיא מסופרת על ידי מדריגל. יחד, הם זוממים לעזור לקוראים להבין איך האנרגיה פועלת באמריקה. הסרטון הראשון,"איך אנחנו משתמשים באנרגיה בבית?"(מוטבע למעלה) מראה כיצד הדמוגרפיה והטכנולוגיות המשתנות שינו את צריכת האנרגיה הביתית בשלושת העשורים האחרונים. סרטון מאוחר יותר מתכנן להציג לצופים את מרכיבי הנפט הגולמי.
על ידי שימוש בקטע קוד זה, אני מסכים ל-Brightcove Publisher T ו-C
נמצא בכתובת https://accounts.brightcove.com/en/terms-and-conditions/.
-->
תג סקריפט זה יגרום לנגני Brightcove שהוגדרו מעליו להיווצר בהקדם
כשהשורה נקראת על ידי הדפדפן. אם ברצונך להפעיל את השחקן רק לאחר מכן
שאר ה-HTML מעובד וטעינת העמוד הושלמה, הסר את השורה.
-->
brightcove.createExperiences();
התוכנית של תומפסון, "כלכלה באנגלית פשוטה", הופיעה בבכורה ביום שני ובחסות בוקס. הוא מבטיח לכסות מגוון נושאים עסקיים, החל בתשובה לשאלה מדוע מים בבקבוקים כל כך יקרים. (הייתי נותן לך את התשובה הקצרה, אבל הסרטון שלו, למעלה, שווה צפייה.) הפורמט דומה לגישת המסביר שטומפסון נוקטבכתיבה שלו, כעת עם היתרונות הנוספים של איורים מרגשים וקריינות אודיו.
זה מתאים שהאטלנטיק צריך לבנות את האישיות הפנימית שלו עבור סרטונים: המגזין התגאה מזמן בתור"פלטפורמה לקולות",ומציג את השמות והתמונות של כותביו בצורה בולטתהאתר שלה. יתרון נוסף, אומר בוב קון, עורך של אטלנטיק דיגיטל, ל-Mashable, שהוא זול: הארגון לוקח את הכישרון שכבר יש לו בבית ובונה סביבם סדרות. סדרות נוספות מתוכננות עבור עורכי ערוצים אחרים וכותבים גדולים, הוא מוסיף.
העניין הגובר של המדיה בסרטון מקוון
האטלנטיק אינו ארגון התקשורת היחיד שעושה דחיפה משמעותית לווידאו מקורי. הניו יורק טיימס, AOL,קונדה נאסטועשרות ארגונים אחרים מגבירים במהירות את מאמציהם.
אַשׁרַאי:
חלק מהתזמון כרוך בצריכת הווידאו הגוברת ברשת ובנייד, וחלק אחר - כנראה גדול יותר - קשור להגדלת ההשקעה של המפרסמים בשטח (ראה תרשים למעלה). יש גם אפקט של "גם אני": ארגוני דפוס ואינטרנט מסורתיים מוצאים דרכים להפיק ולהפיץ וידאו באיכות גבוהה עם הרבה פחות משאבים מאשר אנשי הטלוויזיה. במחלקת הווידאו של אטלנטיק יש רק ארבעה עובדים במשרה מלאה שמטפלים בכל ההפקה והעריכה וגם את רוב הצילום.
באשר לאטלנטיק, כהן אמר שהארגון ידע מזה זמן מה שהוא רוצה להיות מעורב יותר בווידאו, ובתחילת השנה יצר תוכנית אסטרטגית ואז החל לגייס עובדים. "ברור שהקוראים שלנו מתעניינים בוידאו, וכך גם המפרסמים שלנו", אמר קון. "מה שחשוב לנו הוא להוציא וידאו שעולה בקנה אחד עם ערכי אטלנטיק, לא רק לעשות וידאו למען הווידאו. זה חייב להיות מקורי, חכם, רענן ומבדר... מה שקוראים אטלנטיים מצפים מאיתנו."
בהמשך החודש, The Atlantic משיקה סדרת מקור שלישית, חקירה של תהליך היצירה עם מובילים בעסקים, באמנויות ובטכנולוגיה. עוד מתוכננות להשיק בסתיו הקרוב, כולל סדרה שזכתה לכינוי "עצה לי צעיר" (שם עבודה). מעבר לסדרות מקוריות, ההוצאה תפיק גם סרטים דוקומנטריים חד פעמיים וקצרים וימשיך לצבור וידאו ממקורות צד שלישי.
לעת עתה, ההפצה מוגבלת ל-TheAtlantic.com, The Atlantic'sאפליקציית iOSושל האטלנטיקיוטיובוVimeoערוצים, שהושק מוקדם יותר ביום שני. ערוץ וידאו באפליקציית iOS של The Atlantic בדרך, אמר דובר הפרסום.
