לשמוע את ביג בוי אומר את זה, מוזיקה בימינו היא דבר יפה - אבל זו גם עסקה.

בבסיס שיחתנו, לקראת יציאת אלבום הסולו השני שלו, Vicious Lies and Dangerous Rumors, עומד הרעיון שבראש ובראשונה ביג בוי אוהב מוזיקה. אבל הוא גם מתייחס לזה כמו עסק. בשלב זה של הקריירה שלו, הוא לא צריך לעשות אלבומים אם אנשים לא קונים אותם. רק אל תבוא להתלונן אליו כשאין יותר מוזיקה טובה.

"אם אתה לא קונה תקליטים, אז אתה תהיה תקוע עם תקליטים שטויות, כי אני לא אמשיך לתת לך מוזיקה חופשית לעזאזל", הוא אומר על חששות הפיראטיות.

זה נשמע כמו אהבה קשה, אבל אתה יכול לראות שהוא (בעיקר) מתעסק איתך. ברגע שהוא מפרט את כל האמנים השונים שבהם הוא מתחבר, המשתרעים על פני עשרות שנים וז'אנרים, אתה יודע ש"תקליטים שטויות" מתייחסים בעיקר לתקליטים שאינם שלו. אמנם ברור שהוא חשב קצת על הנושא, אבל ביג בוי לא מזיע. "יש דברים שאתה פשוט לא יכול לשלוט בהם. הכלכלה דפוקה, ולחלק מהאנשים אין 9.99 או 13.99 דולר כדי להשיג שיא. אבל אני מקווה שהם יעשו את הדבר הנכון".

כמובן, בעוד שפיראטיות פירושה מחלוקת עבור תעשיית המוזיקה, יש גם את הצד השני: אנחנו חיים בעידן של גישה חסרת תחרות למעשה לכל מוזיקה שאפשר אי פעם לרצות.

עבור השיא החדש, זה אומר שביג בוי (שם אמיתי: אנטוואן אנדרה פאטון) עבד עם כמה אורחים לא סבירים, מגמה שאפשר לצפות שתמשיך.

זה לא מפתיע שאמני אטלנטה לודקריס ו-TI מופיעים ב"ב-A," אבל האלבום כולל גם להקות אינדי כמו Little Dragon, Phantogram ו-Wavves - שיקוף של ההשפעה המחברת של הרשת על קבוצות רחבות יותר של אנשים. עם Phantogram, למשל, הקשר המוזיקלי נולד דרך המדיה החברתית.

"למעשה הכרתי את המוזיקה שלהם דרך מודעת וידאו קופצת, כאילו, אתה יודע כשאתה סוגר את המסכים במחשב?" הוא אומר. "המודעה צצה וזה היה שיר של פנטוגרמה,'פה מלא יהלומים.' למעשה שזאם את זה. באתר bigboi.com שלי הפכתי אותו לג'אם השבוע שלי, ואז שרה [ברתל] מ-Phantogram יצרה איתי קשר בטוויטר. זה היופי של הרשתות החברתיות".

משם הצטלבו דרכיהם של השניים בזמן שהופיעו ב-Outside Lands בסן פרנסיסקו. הם בילו שבעה ימים באטלנטה בהקלטות, תהליך שנראה היה פורה. "יש שירים שעשינו שעוד לא שמעתם את כולכם. אני כבר 10 שירים בתקליט החדש שלי".

כשהוא מתבקש לקשקש כמה אמנים שגילה או היה בהם לאחרונה, הוא פותח אפליקציה ומתחיל לרשום: אורנט, סטינג, נורה ג'ונס, מטאליקה, טלוויזיה ברדיו, ג'יימס בראון. הוא קולט קיטור: בילי איידול, SBTRKT, נירוונה, בוב מארלי, סייפרס היל, רויקסופ.

"אני יכול להמשיך עוד ועוד ועוד", הוא אומר בשמץ של גאווה. "אני מקשיב להכל."

ביג בוי מגלה מוזיקה חדשה באמצעות אפליקציות האייפון האהובות עליו:שאזאם,סאונדהאונדוסונגזה. "כשאני בטיסה והמטוס נוחת והם מנגנים מוזיקה, אני שאזאם את החרא הזה", הוא אומר. "אלו כמה מהאפליקציות הטובות ביותר שהם באמת פרו-אמנים, כי אנשים יכולים למצוא את המוזיקה שלך. אתה יכול להיות במסעדה, אתה פשוט מקיש על [אחת מהאפליקציות האלה] ואנשים יכולים להפעיל את המוזיקה שלך."

מבחינתו, לא המוזיקה השתנתה. זה התהליך. "עכשיו הכל כל כך מהיר, זה מיידי. יכולתי ליצור שיר הערב באולפן ולהוציא אותו הערב. והחרא הזה יעבור כל עיתון, כל בלוג. זה יהיה בכל העולם בפחות מעניין של דקות", הוא אומר.