לוס אנג'לס - משפט "הקווים המטושטשים" הביא פסק דין מטושטש - אבל הנזקים היו בבירור לטובת משפחת מרווין גיי, בהיקף של 7.4 מיליון דולר.
חבר מושבעים פדרלי מצא ביום שלישי שרובין ת'יק ופארל וויליאמס הרימו את "Blurred Lines" מהלהיט "Got to Give It Up" של גיי מ-1977, אך הודו שהם לא בהכרח עשו זאת בכוונה. בשאלה האם הם ביצעו הפרה "בכוונה", חבר המושבעים הצביע "לא"; אבל שאלו אם הם "חפים" מזה, הם גם הצביעו "לא".
ראה גם:
לא משנה - למרות שאפילו עורך הדין הזוכה לא יכול היה להסביר את התוצאה הזו בצורה מספקת, המזומנים, שמתחלקים בפיצוי של 4 מיליון דולר, בתוספת רווחים של 1.6 מיליון דולר מוויליאמס ו-1.7 מיליון דולר מ-Thicke, יעברו לילדיו של גיי, נונה, פרנקי. ומרווין השלישי, עד לערעור אפשרי.
גם עורך הדין של משפחת גיי, ריצ'רד בוש, אמר שהוא יבקש צו מניעה נגד "Blurred Lines" (לכל הנראה השיר של 2013 יחד עם הלהיט השני של וויליאמס, "Get Lucky" של Daft Punk), או להסיר אותו מהסיבוב או לטעון טענה כלשהי על רווחים עתידיים.
חבר המושבעים בן שמונה חברים - חמש נשים, ארבעה גברים - התלבט פחות מיומיים לאחר קבלת התיק ביום חמישי שעברבעקבות טיעוני הסיוםבבית המשפט הפדרלי בלוס אנג'לס. עורכי הדין סיכמו מספר ימים של עדויות שכללו את ת'יק, וויליאמס, הראפר TI, מוזיקולוגים מומחים, מנהלי תקליטים, דיאגרמות השוואה והשמעות מרובות של "קווים מטושטשים".
אף על פי ש"Blurred Lines" הושמע מספר פעמים במהלך המשפט, חבר המושבעים מעולם לא הורשה לשמוע את כל "Got to Give It Up", שכן חוק זכויות היוצרים הגן רק על התווים הבסיסיים שלו כשהיא הוקלטה ב-1976. אבל התובעים גבר בכל מקרה, שכן חבר השופטים היה משוכנע של"Blurred Lines" היה מספיק מהמבנה והלחן המשותף של השיר כדי להעניק את הפרס - נקודה ש בוש נסע הביתה כשדיבר עם עיתונאים בחוץ לאחר הקראת פסק הדין.
מרווין גיי בטקס פרסי המוזיקה האמריקאית ב-1983. קרדיט: דאג פיזאק, קובץ
לפני אותו רגע גורלי ביום שלישי, בניו של גיי עצמו את עיניהם ושילבו את ידיהם בתפילה; בתו נונה התייפחה חרישית כשנודע לה שהמקרה שלהם הוכח, נשענת על בוש והמשיכה לבכות בעדינות בנסיעה במעלית למטה, אם כי היא משכה אותה בזמן כדי לדבר קצרות עם העיתונות שחיכתה בחוץ.
ת'יק וויליאמס, שהיו נוכחים לאורך רוב שמונת ימי העדות, לא היו בהישג יד כדי לשמוע את פסק הדין, ועורך הדין שלהם לא דיבר עם העיתונאים שנאספו בחוץ.
רובין ת'יק מחוץ לבניין רויבל הפדרלי בלוס אנג'לס. קרדיט: דיוויד בוקן
הוכחת הפרת זכויות יוצרים אינה משימה קלה, גם כאשר מותר להשמיע את שני השירים, ורוב המקרים מסתדרים -- כמו עםסם סמית' וטום פטימוקדם יותר השנה. עורכי הדין של וויליאמס ות'יק טענו שהם עיצבו את "קווים מטושטשים" באותה רוח כמו "צריך לוותר על זה", אבל ש"ז'אנר" אינו בר הגנה; עם זאת, ההודאות התכופות של האמנים בעיתונות שהם בהשראת גיי אולי הטביעו אותם, למרות שהציטוטים שלהם לא היו עדות מושבעת, דבר שעורך דינם מיהר להצביע על כך.
בסופו של דבר, העדויות, שחלק גדול מהן אושש בעדויות של מוזיקולוגים מומחים שנשכרו על ידי משפחת גיי, שכנעו את חבר המושבעים שהכוונה מתרחבת ממחווה להפרה. למרות שהתוצאה אולי לא מצמררת כפי שהציע עורך הדין של כותבי "הקווים המטושטשים" בטיעוני הסיום, נראה אם מישהו יודה בגלוי ובאופן ספציפי שזכה להשראה כזו אי פעם.