עיתונאות אזרחית: מסוכן וחסר אחריות

אני בדרך כלל לא בוחרמאמרי מערכת מעיתוני שוק משנייםולפרק אותם, אבל התחושה שהביע דייוויד חזינסקי הבוקר ב- Atlanta Journal Constitution מייצגת את הכיתוב [img src="https://veit.uno/tech/amandine/wp-content/uploads/2007/12/hazinski.PNG" ="" קרדיט="" ]יהירות גוברת ורווחת בתקשורת המיינסטרים שלא שמתי לב אליה מאז הימים שלפני נפילתו הבזויה של דן רתר. חסד. חזינסקי הוא כתב NBC לשעבר והוא פרופסור חבר לתקשורת וראש חדשות שידור במכללת גריידי לעיתונאות באוניברסיטת ג'ורג'יה.

שמתי לב לראשונה שהרגש גדל בשבוע שעבר, אזדודה ב' הלן תומאס נתנה ראיוןלהפינגטון פוסט:

ש: האם אתה חושב שהטכנולוגיה משנה [עיתונות]? שכתב טוב תמיד ימצא מקום כי יש כל כך הרבה כלי תקשורת עכשיו?

תומאס: לא, אבל אני כן חושב שזה די עצוב כשכל מי שבבעלותו מחשב נייד חושב שהוא עיתונאי ולא מבין את האתיקה. אנחנו צריכים לקבל איזושהי תחושה של מה נכון ומה לא בעבודה הזו. כמה רחוק אנחנו יכולים ללכת. אנחנו לא מטילים האשמות ללא הוכחות מוחלטות. אנחנו לא תובעים. אנחנו לא מניחים.

ש: אז אם יש את ליגת החובבים הזו של עיתונאים בחוץ, שמנסה לעשות מה שאתה עושה...

תומס: זה מסוכן.

הלן תומס, הדמנציה הסנילית שלה שמגינה עליה מפני האירוניה בכל הסיטואציה, ממשיכה ומציינת הרבה מאותן נקודות שהזינסקי מעלה ביצירה שלו היום. הנקודות המשכנעות ביותר שנראה שהתקשורת הישנה מעלה בימים אלה היא שלאף אחד בקהילת הבלוגרים אין את הקפדות לדבוק ב"עקרונות האתיים הבלתי כתובים" של התקשורת המיינסטרים.

אני אתן לך דקה להרכיב את עצמך בזמן שאתה צוחק בקול רם.

לא, הדחף לביקורת בזמן האחרון מכל הצדדים הוא לא משהו שעשינו, זה משהו ש-CNN עשתה. אלה שזוכרים את המחלוקת שגרמתי לפני כמה שבועות אפילו רומזים שניו מדיה עלולה לקבל עין שחורה מהדיונים רפובליקנים ביוטיוב-CNNסביר להניח שהם נאנקים עכשיו, כי מה שחזיתי מתחיל להתגשם. בתקשורת הישנה מבינים שמחזור הספין הוא בדיוק נכון להתחיל להיערם ולהזהיר את הציבור עד כמה מסוכן וחסר אחריות להתקיים "עיתונות אזרחית".

חזינסקי ממשיך ואומר שבלוגרים ואנשים בטבע הפראי של המדיה החברתית "יכולים להוות תוספת חשובה לזרימת החדשות והמידע" אם נעשה שימוש בהגנות של תקנות ובתי ספר לעיתונות כדי "להסמיך עיתונאים אזרחיים באתיקה ונהלים נאותים". האם אלו האתיקה והנהלים המתאימים לכךמאת מארק הלפריןודן רטרדבק במהלך מחזור הבחירות לנשיאות האחרון, אני תוהה? מה עם ערוץ פוקס ניוז? מה עם הלן תומס, מי יכולהבקושי יוצרים מחשבה קוגנטיתבמהלך תדרוכים של הבית הלבן, אך איכשהו זוכה לכבודמעמד הכיסא הראשון בחדר התדריכים. ממי אני אמור לקחת את הביקורת שלי?

תמיד מצאתי שזה אירוני שתעשייה של אנשים שכולם התמחו במשהו שנקרא "תקשורת" כולם עובדים בעסק שבו יש רק זרימה חד-כיוונית של מידע. ההגדרה של תקשורת היא שמידע זורם לשני הכיוונים. קח, למשל, את המאמר הזה בדיוק שאני כותב עכשיו. אין לי ספק שבגלל הסדקים שלי בהלן תומס, יהיו עשר או חמש עשרה הערות שינזפו בי כיצד, למרות העובדה שהיא נכשלת כעיתונאית בימים אלה בריחוק שלה, יש לה היסטוריה ארוכה של ביקורת נשיאותית שיש לכבד אותה. . אקרא את ההערות הללו ואשיב עליהן. אם הייתי ארגון MSM או Old Media, לא היה להערות שלך אפילו מקום להישמע דרכו (או אם היה מקום כזה, עדיף שתצליח להוריד את ההערה שלך לעשר מילים פולמוסיות zinger, כך שניתן יהיה להשתמש בו עבור סאונד בייט במופע הבא).

זה המקום שבו ניו מדיה מצטיינת. אתה קורא את זה, אז אתה כנראה כבר יודע את זה. המדיה החברתית רק משפרת את השיחה, מבזרת אותה עוד יותר והופכת אותה לניידת ונוחה. עם זאת, למרבה הצער, נראה שהוויכוחים הרפובליקנים של YouTube-CNN אולי החזירו אותנו ממש ארבע שנים לאחור בהוכחת עצמנו לציבור בצורה כל כך בלתי ניתנת להכחשה שאנחנו מעל לביקורת.

אז, אני אומר לחזינסקי: אני יכול לראות, בהתחשב ברקורד המדהים של התעשייה שלך באמינות, למה אתה חושב שאנחנו מטיפוסי המדיה החדשה ו"העיתונאים האזרחים" צריכים לקבל הסמכה, כי היינו צריכים להיות מטורפים כדי לחשוב שיש לכם רמז כיצד צריך לעשות עיתונות ניו-מדיה.