המדד עבר 380-41 והוא פונה לבית הלבן לחתימת הנשיא אובמה.

זו הפעם השנייה שהבית מעביר את חוק העבודה. הוא הפליג בבית הנבחרים בתחילת החודש על בסיס דו-מפלגתי לאחר שהוצג על ידי הרפובליקנים, אך מצא התנגדות בסנאט.

הסנאט העביר גרסה של הצעת החוק שתוקנה כדי להציב אמצעי הגנה נוספים על תהליך מימון ההמונים בשבוע שעבר, אך היה צורך באישור הבית לפני שליחת הצעת החוק לנשיא.

חוק JOBS ייצור סוג חדש של עסקים המכונה "חברות צומחות מתפתחות", קטגוריה שתכלול את רוב הסטארט-אפים. חברות אלה יורשו למשוך משקיעים באינטרנט באמצעות מימון המונים - בדיוק כמו שקבוצות מגייסות כסף באמצעות פלטפורמות כמו קיקסטארטר.

הם גם יוכלו למכור עד 50 מיליון דולר במניות לפני שיידרשו להירשם ברשות ניירות ערך, וכן יהיו להם עד 1,000 בעלי מניות - כפול מהמקסימום הנוכחי.

הגרסה של הצעת החוק שעברה בקונגרס מחייבת סטארט-אפים להעביר דוחות כספיים למשקיעים במאמץ להגביר את השקיפות ולמנוע הונאה אפשרית. ההגבלה הזו לא הייתה חלק מהצעת החוק המקורית, אלא נוספה בסנאט באמצעות תיקון בחסות הסנאטורים ג'ף מרקלי (D-Ore.) וסקוט בראון (R-Mass).

תומכי חוק משרות, כולל יזם ו#FixYoungAmericaהמארגן סקוט גרבר, טוען שזה ייצור דחיפה נחוצה לחברות סטארט-אפ ולכלכלה בכללותה.

"המעבר של חוק JOBS בקונגרס הוא צעד חשוב ליוזמת #FixYoungAmerica וניצחון עבור היזמים של האומה שלנו", אומר גרבר. כתוצאה מהמאמצים הבלתי נלאים של חבר הקונגרס קנטור, חבר הקונגרס מק'הנרי, הנשיא אובמה וחברי בית הנבחרים והסנאט כאחד, לדור חדש לגמרי של בעלי עסקים צעירים שואפים תהיה גישה למאגר חדש של הון שהם יוכלו לנצל כדי לבנות מחדש את החלום האמריקאי, ולהחיות את הכלכלה הלאומית".

מתנגדי החקיקה, כמו הסנאטור דיק דורבין (D-Ill.) טענו כי היא כרוכה בדה-רגולציה מוגזמת ומסוכנת של עסקים.

"תומכי הצעת החוק אפיינו אותה כהצעת חוק לעבודה, אבל הצעת החוק הזו באמת נועדה לשנות את תקני הגילוי, החשבונאות והביקורת ולפטור חברות ותאגידים רבים מהפיקוח של רשות ניירות ערך", אומר דורבין.

הנשיא אובמה הביע את תמיכתו בהצעת החוק, והוא צפוי לחתום עליה במהירות בחוק.