דו"ח משרות קריאייטיב הראשון,פורסם ביום חמישי, גילו שעובדים, במיוחד בין הגילאים 18 ל-34, אינם מרוצים מרמות היצירתיות הנוכחיות במקום העבודה. המחקר מצא כי 55% מ-2,112 המשיבים (מתוכם 1,120 מועסקים) יחתכו את הקריירה המסורתית שלהם לתפקיד עצמאי.
כלומר, אם הם היו בטוחים שהם עדיין יכולים לשלם את החשבונות שלהם.
29% נמוכים בהרבה מהאמריקאים המועסקים יהיו מוכנים לקחת עבודה יצירתית יותר גם אם זה בא עם קיצוץ בשכר. עם זאת, כמות נכבדת נוספת - 36% מהמשיבים המועסקים - באמת רוצה לעזוב את עבודתם הנוכחית בגלל תפקידים לא יצירתיים. במבט חטוף נראה שהלכידות החזקה ביותר של כוח העבודה המילניום שלנו היא לא יותר מתלוש שכר דו שבועי.
מיקה סלמי, מנכ"לית CreativeLive, אמרה ל-Mashable שהחברה שלו מודעת לרצון לחופש יצירתי בתוך כוח העבודה כבר זמן מה.
"הרבה אנשים שלוקחים את השיעורים שלנו ממשיכים להקים חברות או לעבור לעבודה עצמאית", אמר סלמי. "אלה אנשים שאולי יש להם תחביבים בסופי שבוע או שיש להם תשוקה, אבל מנסים להבין איך [הם] יכולים להפוך את זה לעסק."
עם זאת, הם מהווים רק חלק מהמשתמשים של CreativeLive. אחרים, אמר, מעוניינים לקדם מיומנויות כדי לעזור ללקוחות, או להרחיב את הידע שלהם. עם בסיס משתמשים של תחומי עניין מגוונים כל כך, סלמי תהה אם יש מגמה. הסקרנות הזו היא שהובילה את CreativeLive להזמין את גיליון העובדות של Creative Jobs Report.
המחקר, שנערך על ידי Harris Poll, בא בעקבות עלייה בפופולריות של חינוך מקוון. חברות כמו דולינגו הןגיוס מיליונים בהון סיכון, וקורסים מקוונים פתוחים מאסיביים (MOOCs) זוכים לעניין שלמוסדות מסורתיים. יותר ויותר ברור שמתחת למודל המסורתי של מכללה-מכינה-סטודנט-להעסקה-תאגיד, יש אלמנט של אי-שקט.
תאגיד מול יצירתיות|צור אינפוגרפיקה
אם הנתון השלישי הזה הוא אינדיקטור כלשהו, זה אומר שיש כאן יותר מסתם משכורת. העובדה שבני דור המילניום מוכנים לקבל פחות שכר עבור יותר יצירתיות, אבל באופן אידיאלי מחוץ לסביבה ארגונית, יכולה להצביע על כך שהמגמה הגדולה יותר היא חוסר שביעות רצון מסביבות ארגוניות וחינוכיות.
"אנו עומדים בפני משבר יצירתיות עצום - וצומח -", אמר מייסד-שותף של CreativeLive, צ'ייס ג'רוויס, בהודעה לעיתונות. "כאשר למעלה מ-51 מיליון אמריקאים מועסקים רוצים לעזוב את מקום עבודתם כדי להמשיך בקריירה יצירתית יותר, יש לנו עדויות צורמות לכך שמערכות החינוך והעבודה הקיימות שלנו מקולקלות".
הדו"ח גם מגלה שלבני דור המילניום יש סיכוי פי שניים מבני 45 עד 64 - 24% עד 14% בהתאמה - להירשם לקורסים מקוונים. אמנם ניתן לייחס זאת להשערה של סלמי לפיה בני דור המילניום פשוט מכירים יותר את הטכנולוגיה, אך כדאי לשאול: האם מקום העבודה המודרני מספק הגשמה לרצון המוגבר של העובד ליצירתיות? ובכלכלה ודאית יותר, למה יהפכו מטמוני המילניום המשתוקקים האלה?
ההצלחה הכלכלית והתרבותית של סטארט-אפים המיועדים לתעשיית החינוך מעידה על כך שאכן יש חלל, אבל זה לא מנע מחברות לנסות לייצר רווח מהשטח. אבל מה דעתך על הנתונים? בדוק את הממצאים שלהלן:
