גלול דרך אזכורים של דונלד טראמפ בטוויטר ותתקל בעשרות אנשים המגינים על עמדות המדיניות האמורפיות של איש העסקים והמועמד הרפובליקני לנשיאות, הערות בומבסטיות וזכותו להפיל את מי שהמטרה האחרונה שלו תהיה.
הקמפיין של טראמפ משבח את החסידים האלה כהגשמה שלהםחָזוֹןעבור קמפיין נשיאותי שמבטל את עלות הפניית הבוחרים לטובת הפצת המסר של מועמד על פני פלטפורמות המדיה החברתית בחינם.
הרעיון שטראמפ יכול להגיע לשפע של מצביעים בדרך זו הוא רעיון שעומד בניגוד לקמפיין הדיגיטלי שהוביל הצוות של המועמד דאז ברק אובמה כשנבחר לראשונה ב-2008. הצוות של אובמה כרו מדיה חברתית כדי שהבוחרים יתמקדו במסרים ספציפיים של הקמפיין. ושלחו בשטח מתנדבים לאותם בוחרים במאמץ לזכות בהם ולהביאם לקלפיות. במילים אחרות, ההסברה של קמפיין אובמה לא הייתה זולה.
בתמונה זו מ-16 בנובמבר 2004, הסנאטור הנבחר דאז ברק אובמה מוקף בכתבים בגבעת הקפיטול בוושינגטון. קרדיט: אוון ווצ'י
כמה מומחי קמפיינים דיגיטליים מכירים בכך שטראמפ הוא מצוין ביצירת כל סוגי תשומת הלב, מה שהוביל לרמת פעילות בטוויטר עד כהעולה עלכל אחד מיריביו. אבל יצירת תשומת לב, הם אומרים, אינה זהה ליצירת קולות.
"בעוד שהקמפיין של אובמה ניהל פעולה דיגיטלית מתוחכמת בטוויטר - כזו שהתמקדה אסטרטגית ביצירת לידים, פרסום ממוקד ושכנוע מצביעים של קבוצות מפתח - נראה שטראמפ רואה מה נדבק ומצייץ כל מה שעולה על דעתך", וינסנט האריס, שניהל פעולות דיגיטליות עבור המועמדים הרפובליקנים לנשיאות טד קרוז וראנד פול, אמר ל-Mashable באימייל. "שתי הגישות הדיכוטומיות הן אחת שמראה אכפתיות ללכידת נתונים וארגון, ואחרת שלכאורה עוסקת רק בכל הערה בומבסטית שזוכה להכי הרבה ציוצים מחדש".
המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ נואם במהלך עצירת קמפיין באולם הנשפים של אלקטריק פארק, ב-7 באוקטובר, בווטרלו, איווה. קרדיט: צ'רלי נייברגאל
בעיה נוספת עם הדומיננטיות של טראמפ בטוויטר היא שלא משנה כמה הוא דומיננטי בפלטפורמה, הפלטפורמה היא רק כל כך גדולה.
לטוויטר יש בערך 55 מיליון משתמשים בארצות הברית, שהם הרבה מתחת ל-20% מכלל אוכלוסיית המדינה. משתמשי טוויטר גם נוטים להיות צעירים יותר, ולצעירים אמריקאים שזכאים להצביע יש לרוב שיעורי הצבעה נמוכים.
זו כבר בעיה עבור האסטרטגיה של טראמפ, לדברי ג'ף דיטוס, יו"ר Audience Partners, חברת מדעי נתונים לא מפלגתית. אבל זה מחמיר, מכיוון שרק אחוז קטן ממשתמשי טוויטר צפויים להיות מצביעים בפריימריז רפובליקנים, ואפילו פחות מהם חיים במדינות הפריימריז המוקדמות. ההסברה של טראמפ בטוויטר עשויה להיות הרחוקה והטובה ביותר בקמפיין הנשיאותי של 2016, אבל היא לא מגיעה כמעט למספיק אנשים, והיא בהחלט לא מגיעה לנכונים.
המועמד הרפובליקני לנשיאות דונלד טראמפ מציג את המלך השיבה הביתה, אוסטין קוק, בתור המלכה איילס פסקוט, משמאל, מביטה במהלך עצרת בבית הספר התיכון אורבנידייל, ב-19 בספטמבר. קרדיט: צ'רלי נייברגאל
הנעת שיחות במדיה החברתית יכולה ליצור הילה של לגיטימציה סביב מועמד, אמר אהרון וסרמן, סגן נשיא לקהילה וקריאייטיב ב-NGP VAN, חברה המספקת כלים דיגיטליים לקמפיינים מתקדמים, ל-Mashable. אבל השיחות הללו, לדבריו, "כנראה אינן מספיקות בפני עצמן כדי לנצח בבחירות".
מפעילי קמפיינים דיגיטליים רבים חילקו את הקמפיין של אובמה ואת הקמפיין של טראמפ לשתי קטגוריות שונות - אחת נשיאותית, אחת סלבריטי.
"לחסידים האלה [טראמפ] יש שם, נכון?" שאלה מישל בארנה-שטרן, המנהלת של תוכן וקמפיינים ב-Blue State Digital, חברה המספקת כלים דיגיטליים למטרות מתקדמת. "מפלצות קטנות לליידי גאגא, סוויפטיז לטיילור סוויפט, בימוי לוואן דיירקשן".
במילים אחרות, לדונלד טראמפ יש מעריצים, לא מתנדבי קמפיין שיביאו מצביעים פוטנציאליים של טראמפ לקלפיות.
מעריצים מרימים את הטלפונים שלהם בזמן ש-One Direction מופיעה במהלך סיור הונדה סיוויק באצטדיון קוואלקום ב-9 ביולי, בסן דייגו, קליפורניה. קרדיט: Rich Fury/Invision
המירוץ של 2016 לבית הלבן עדיין צעיר יחסית. טראמפ עשוי להוכיח שכולם טועים ולהחזיק מעמד יותר ממתחריו. אבל כמו ההשפעות של מתנדבים בשטח ופרסום ממוקד (הידוע גם בשםיקרתשתית מסע הפרסום) מתחילות לעלות, מומחים סבורים שסביר להניח שהוא יתקשה להרחיב את ההסברה המוצלחת שלו בטוויטר לשמור על מספרי הסקרים שלו.