איך שומרים על בטיחות מטוסי מזל"ט קטנים במרחב האווירי הלאומי העמוס ביותר בעולם? רעיון אחד הוא לגרום להם להשתמש ברשתות סלולריות כדי להזין נתונים בחזרה למערכת בקרת תעבורה אווירית המיועדת רק לרחפנים.

סטארטאפ בשם Airware עובד עם נאס"א על ​​פרויקט שבוחן כיצד לנהל את נחילי המל"טים המסחריים שצפויים להתחיל להופיע בשמי ארה"ב. התוכנית בת ארבע שנים תיצור סדרה של מערכות אב-טיפוס לניהול תעבורה אווירית ויכולה לעצב את מידת השימוש הרחב ברחפנים מסחריים. העסק העיקרי של Airware הוא מכירת תוכנות וחומרה בקרה ליצרנים ומפעילי רחפנים.

מינהל התעופה הפדרלי של ארה"ב טרם הציע כללים לניהול השימוש במטוסים רובוטיים מסחריים בשמי ארה"ב. אבל זהמנבאש-7,500 כלי שייט בלתי מאוישים במשקל של 55 פאונד או פחות יפעלו בארה"ב עד 2018. יש עניין רב מצד חברות חקלאות, כרייה ותשתיות בשימוש ברחפנים למשימות כמו בדיקת יבולים או איסוף נתונים גיאו-מרחביים.

זה יכול להיות תקלה בשמיים, או לפחות דפוסי תנועה לא בטוחים יותר ויותר. "יהיו לך אינטרסים מתחרים שמנסים להשתמש באותו שטח", אומר ג'סי קלמן, ראש הפיתוח העסקי והרגולציה ב-Airware. "דמיין את אמזון מנסה לספק חבילות באזור שחברת אנרגיה מנסה לסקור את קווי החשמל שלה".

אב הטיפוס הראשון שפותח במסגרת הפרויקט של נאס"א יהיה מערכת מבוססת אינטרנט. מפעילי רחפנים יגישו תוכניות טיסה לאישור. המערכת תשתמש במה שהיא יודעת על טיסות רחפנים אחרות, תחזיות מזג אוויר ומכשולים פיזיים כמו תרני רדיו כדי לתת את האישור.

בשלבים מאוחרים יותר של הפרויקט ייבנו מערכות מתוחכמות יותר שיכולות לנהל באופן פעיל את תעבורת הרחפנים על ידי שליחת פקודות למל"טים בטיסה. פירוש הדבר עשוי להנחות אותם להתפשט כאשר כלי טיס ממספר מפעילים טסים באותו אזור, או לנקוט בפעולה כאשר משהו משתבש, כגון מזל"ט מאבד קשר עם המפעיל שלו, אומר ג'ונתן דאוני, מנכ"ל Airware.

אם מזל"ט סטה מחוץ לשטח המאושר שלו, למשל, המערכת עשויה לשלוח אוטומטית פקודה שגרמה לו לחזור לאזור שהוקצה לו, או לנחות מיד. הפקודות עשויות להשתנות בהתאם לסיטואציה - כמו כמה קרוב המל"ט לאזור מאוכלס - או גודל ומשקל המטוס, אומר דאוני. בסופו של דבר, נאס"א רוצה שהמערכת שלה תעשה דברים כמו לנווט אוטומטית של מל"טים מהדרך של מסוק צוות שעובר דרכו באופן בלתי צפוי.

כדי לגרום לזה לעבוד תדרוש דרך אמינה למל"טים לתקשר עם מערכת התנועה. Airware מאמינה שציידו של רחפנים בחיבורי נתונים סלולריים יכולה להיות האפשרות הטובה ביותר. הציוד שבו משתמשים מטוסים רגילים כדי לתקשר או לשלוח נתונים דיגיטליים למערכות בקרת תעבורה אווירית מגושם מדי לשימוש על רחפנים.

Airware אמורה לבצע סדרה של בדיקות טיסה ומעבדה במטוסי מזל"טים שונים, החל מקוואדקופטרים למסוקים ועד למטוסי כנף קבועים, בבסיס של נאס"א בקליפורניה, אולי כבר השנה. השלב הראשון של הבדיקה נועד להבין כיצד כלי רכב שונים יכולים להגיב לפקודות ממערכת בקרת תנועה.

אלה אטקינס, פרופסור חבר להנדסת אווירונאוטיקה וחלל באוניברסיטת מישיגן, אומר כי מה שנקרא תעופה כללית - טיסות פרטיות לא מתוכננות - מהווה את הקושי הרב ביותר לשילוב תעבורת רחפנים במרחב האווירי של ארה"ב. "הדבר המאתגר ביותר יהיה לשלב צי גדול של מל"טים של אמזון פריים הנושאים חבילות ואת מועדוני הפייפר שרק רוצים לנקב חור בשמיים בסוף השבוע", היא אומרת.

אטקינס אומר שזו סוגיה רגולטורית לא פחות מאשר סוגיה טכנולוגית, ומציעה שהגיע הזמן לשקול מחדש את חוקי ה-FAA שנכתבו כאשר רק כלי טיס עם צוות עלו לשמיים. מתן שלטון חופשי יחסית למל"טים מתחת לגובה של כמה מאות מטרים, למעט בקרבת שדות תעופה, יסיר בעיקר עימות בין מל"טים לתעופה כללית, היא מציעה.

שינויים כה גדולים בחוקי ה-FAA לא סבירים. אנשים בתעשיית המל"טים המסחרית המתהווה מציינים לעתים קרובות שהרגולטור האמריקאי היה איטי יותר מעמיתיו במדינות אחרות לפנות את הדרך לטיסות מסחריות של מזל"טים, אפילו רק למחקר. לאיירוור כבר יש לקוחות המשתמשים במערכות הבקרה שלה על מל"טים שטסים מעל פעולות כרייה בצרפת, ובודקים אסדות נפט באוסטרליה, למשל.