אַשׁרַאי:
אדִוּוּחַהיום נכנס לפרטים המטופשים שלהצעת חוק ענקיתוחשפו כמה תנאים שבהחלט ישפיעו על שוק ההשקעות בשלבים המוקדמים, ואולי יהפכו את גיוס הכספים לסטארט-אפים מבוססי אינטרנט וטכנולוגיה להרבה יותר קשה.
שלוש נקודות עיקריות זוהו כחלות על משקיעים מלאכים, שהם בדרך כלל בין הראשונים למצוא ומממנים חברות טכנולוגיה בשלבים מוקדמים מאוד:
1. המשקיעים יצטרכו להיות שווים יותר כסף.
הצעת החוק מציעה כי "משקיעים מוסמכים" יוגדרו כאנשים בעלי שווי מינימלי של 2.3 מיליון דולר או הכנסה שנתית של 450,000 דולר. זה מייצג גידול של 1.3 מיליון דולר ו-200,000 דולר, בהתאמה, עבור כל קריטריון. המשמעות היא שכמה אנשים מצליחים לפי כל הגדרה לא יהיו זכאים להשקיע אפילו סכומים קטנים בסטארט-אפים. אם זה יתברר כנכון, מאגר המשקיעים המלאכים הפוטנציאליים יתכווץ במידה ניכרת, וישאיר מספר פרופורציונלי של סטארט-אפים בקור הפיננסי להתחנן ו/או להתחנן מחברים ובני משפחה לצאת לדרך לפני שיראו סדרה A.
2. סטארט-אפים יעברו סקירת SEC של 4 חודשים.
עם רישום ובדיקה של SEC נדרשים בהתחלה - לפני כןכֹּלמגייסים כספים -- סטארטאפים רבים ימותו לפני שהם יוולדו. כל מה שקשור לדיני ניירות ערך הולך לצבור הון קטן או לכאורה בשכר טרחת משפט, הון קטן שמוטב לבזבז על הנדסה ושיווק, לפחות מנקודת מבטו של יזם. זה אירוני לציין שבשלב זה, הסטארט-אפ יצטרך לשלם כסף כדי לגייס כסף.
3. השקעות אנג'ל יהיו בשליטת המדינה.
לבסוף, כל סטארטאפ שרוצה לקבל מימון - וכל משקיע מלאך שרצה לעזור בהקשר זה - יצטרך לציית לתקנות של מדינות בודדות. זה עשוי להפוך עסקאות בין צדדים במדינות שונות למסובכות יותר, וזה בהחלט יכניס רמה נוספת של בירוקרטיה לתהליך. המדאיג מכולם, זה עלול להחמיר את מגרש המשחקים הלא אחיד שכבר חשו סטארטאפים במדינות פחות יזמיות. לדוגמה, אפשר להניח שחקיקת ההשקעות של קליפורניה תעדיף סטארט-אפים, אנג'לים וחברות הון סיכון, שכן חלק ניכר מכלכלת המדינה הזו הוא המגזר הטכנולוגי. עם זאת, ייתכן שחקיקה אחרת במדינה לא תהיה כל כך חיובית.
האם הצעדים האלה בהצעת החוק לרפורמת האוצר נותנים לך הפסקה, או שאתה חושב שהם עשויים להוביל לדברים טובים? ספר לנו את דעותיך בתגובות.
