ראית את העצםתמונה ראשונה של חור שחור, עכשיו תכירו את האדם שעזר להרכיב אותו.

סטודנטית לתואר שני ב-MIT קייטי בומן עמדה מאחורי האלגוריתם שעזר לצלם את החור השחור, השוכן באמצע הגלקסיה M87, במרחק של כ-55 מיליון שנות אור.

תמונה של בומן בחוסר אמונה, שפורסמה במקור בעמוד הפייסבוק שלה, שותפה בחשבון הטוויטר של MIT CSAIL. הכיתוב מצביע על כך שהוא צולם ברגע שבו עבדה התמונה.

ייתכן שהציוץ נמחק

עוד ב-2016, בומןפיתח את האלגוריתםאשר שימש ליצירת התמונה פורצת הדרך, בעבודה עם צוות חוקרים ממעבדת מדעי המחשב והבינה המלאכותית של MIT, המרכז לאסטרופיזיקה של הרווארד-סמיתסוניאן וממצפה הכוכבים של MIT Haystack.

המרחק העצום של החור השחור מכדור הארץ פירושו שהוא יהיה דומה לצילום תפוז על פני הירח. כדי לקבל תמונה של החור השחור, תצטרך טלסקופ גדול. אחד בגודל כדור הארץ, למעשה.

"כדי לצלם משהו כל כך קטן פירושו שנצטרך טלסקופ בקוטר של 10,000 קילומטר, וזה לא מעשי, כי קוטר כדור הארץ הוא אפילו לא 13,000 קילומטרים", הסביר אז בומן.

לכן, כדי להשיג זאת, רשת עולמית של שמונה טלסקופים מבוססי קרקע בשם פרויקט Event Horizon Telescope חברו יחד ליצירת טלסקופ אחד גדול, שנועד לאסוף נתוני אור מהחור השחור.

בומן תיאר באופן מקיף את התהליך בהרצאת TED משנת 2017.

כפי שמסביר אתר האינטרנט של הפרויקט,נתוני האור יכולים לספר לחוקרים על המבנה של החור השחור, אבל עדיין חסרים נתונים שמונעים מהם ליצור תמונה שלמה.

האלגוריתם של בומן - CHIRP (או Continuous High Reconstruction Image Reconstruction using Patch priors) - משתמש בנתונים הדלים שנאספו מטלסקופים כדי לעזור לבחור ולאמת תמונה כדי לעזור להשלים את החסר.

"למרות שחזינו שאם היה לך חור שחור שיראה את טבעת האור הזו, לא ידענו אם נקבל את טבעת האור הזו."היא סיפרהטֶבַע.

"יכולנו פשוט לקבל כתם. לראות את הטבעת הזו, ולראות טבעת שיש לה גודל שעולה בקנה אחד עם מדידות אחרות שנעשו אחרת לגמרי, אני חושב שלראות את טבעת האור הזו ולהיות מסוגל לראות את הטבעת הזו קיימת. הוא ענק".

אז מה בעצם קורה בתמונה עצמה?פירקנו את זה.