אַשׁרַאי:
עיקרון אינטרנט פופולרי הוא שאף אחד לא צופה בווידאו ארוך. אז מה אתה עושה אם אתה רוצה שאנשים יצפו בו 24 שעות?
אם אתהMTV, אתה מביא להקה מבוססת עם קהל עוקבים נאמן ואתה ממזג את הישן (טלוויזיית המוזיקה) עם החדש (טלוויזיית הריאליטי).
זה בדיוק מה ש-MTV ניסתה לעשות עם הפרק האחרון של O Music Awards שלה. להופעה התגייסה החברההשפתיים הבוערותלצאת למיני-סיבוב הופעות של 24 שעות בדרום אמריקה במטרה לקבוע שיא גינס להכי הרבה הופעות חיות באותה תקופה בודדת. כאילו הפעלול הזה לא מספיק גדול, ויאקום (הבעלים של MTV) תכננה להזרים בשידור חי את כל ההפקה.
זה יהיה דבר אחד אם זה היה רק קונצרט במקום אחד, או אולי אם ויאקום תזרים רק את ההופעות החיות. אבל חלק מהקאץ' היה להפוך את הזמן בין הופעות - הנסיעות באוטובוס בין מקומות כמו ג'קסון והאטיסבורג, מיסיסיפי - למשהו אמיתי, עם סולן להקת פלמינג ליפס וויין קוין ככוכב. מסתבר שבמאמץ הזה יש הרבה יותר חלקים מרגשים מאשר מצלמות, אוטובוסים וגיטרות.
The Flaming Lips היו להקה מושלמת להופעה הזו, כי הם מחדשים, אכפת להם מאוד מחוויות, ויש להם קהל מעריצים נלהב וצוהל שהם מתייחסים אליו כאל משפחה.
"אני חושב שיותר ויותר, במיוחד אנשים צעירים יותר, הם כמהים להיות במשהו. הם לא רק רוצים לצפות בזה או לדבר על זה, הם רוצים שזה יקרה להם", קוין.אמר ל-Mashableמוקדם יותר השנה.
לטיול זה, 40 מעריצותיהם שכרו אוטובוס כדי לעקוב אחריהם וקנו כרטיסים לכל 8 המופעים. מעריצי העל של ליפס היו אלה שלבשו תחפושות שערורייתיות כמו חליפת בננה ומכוסים בצבעי פנים. הם גם בירכו את קוין באופן אישי בחיבוקים כאילו הוא הגיע באיחור למפגש המשפחתי שלהם.
אַשׁרַאי:
כמובן שגם ה-Flaming Lips תופסות מקום מתוק מבחינת להקות שיכולות להשתתף באירוע הזה. בקריירה שנמשכת יותר מ-30 שנה, הלהקה השקיעה את העבודה הנדרשת כדי לטפח סוג כזה של עוקבים. ובכל זאת, הם רחוקים מלהיות שם מוכר. (למרות שיש להם חביבי קהל, השיר היחיד שהיה להם אי פעם שיזכה בהתאמה כ"להיט" הוא "She Don't Use Jelly", שתמלא 20 שנה בשנה הבאה).
מופעי פופ גדולים יותר המעוררים השראה בקרב קהלים מהמיינסטרים (ליידי גאגא, ג'סטין ביבר) יהיו מחוץ לתחום כלכלית ולוגיסטית לאירוע בסדר גודל כזה.
ואפילו מופעי אינדי או אלטרנטיביים שעשויים להיות יותר "של הרגע" - כמו Bon Iver או My Morning Jacket - אולי לא יעוררו את המסירות שמאלצת אנשים משנות העשרה המאוחרות ועד לגיל העמידה לשכור אוטובוס ולהישאר ערים כל הלילה בעקבות הלהקה האהובה עליהם דרך מיסיסיפי.
הן כדי להמתיק את העסקה לציבור רוכשי הכרטיסים והן כדי לתת את הדעת על העובדה שהלהקה תנגן רק כ-15 דקות בכל מקום, פרסי המוזיקה של O הזמינו מגוון כישרונות לפתוח ולשתף פעולה עם השפתיים בכל מקום. לְהַפְסִיק. זה כלל את כותב השירים האגדי ג'קסון בראון, אמנים עכשוויים פופולריים כמו האנטר הייז וגרייס פוטר, ומוזיקאי אינדי משמאל למרכז כמו ניאון אינדיאן.
כאמצעי ספרים לאירוע היו הופעות גדולות בשני האזורים המטרופולינים ביותר של הסיור, ממפיס וניו אורלינס. בכל מיקום, הלהקה ניגנה סט שלם על גבי שיאי גינס שלהם, 15 דקות. זה נתן להם הזדמנות באמת להשתחרר ולהיות עצמם, ובאופן לא מפתיע שתי ההופעות הללו היו רגעי השיא.
אם לא ראיתם את Flaming Lips בהופעה חיה בעשור האחרון, החוויה הלכה וגדלה לקהילתית. זה מדגים מעורבות לא מקוונת, אם כי קוין לעולם לא ישתמש בדיבור שיווקי כזה. ההופעה היא חלקים שווים בסינגלונג ומחזה. יש אינספור בלוני ענק שמקפצים על פני השמים וקונפטי מתיז מתותחי ענק וממלא את האוויר.
קוין פטפטן ופונה לקהל כאילו אין הפרדה בין הבמה לים האנשים שמולו. והשירים נבחרים בקפידה מתוך הקטלוג העצום של הלהקה כדי לעורר תגובה אופורית. לדוגמה, "האם אתה מבין??" מעורר כמעט באופן אוניברסלי את אותו פיצוץ של אקסטזה בכל הופעה.
איך זה משפיע על פרסי המוזיקה O
ל-Flaming Lips ול-MTV יש מותג מובנה. ההצעות העכשוויות של MTV כמו Jersey Shore ו-Sixteen and Pregnant נוטות לכוון לטווח הרחב ביותר האפשרי. וה-Flaming Lips, למרות היותם להקה מוזרה בהחלט, שואפים - אם לא משיכה אוניברסלית - אז ללא ספק החוויה הכי כוללת שאפשר.
ל-O Music Awards, נכס חדש של Viacom הנושא את המיתוג "Offbeat, Outrageous, Online", אין מותג מבוסס. מה אתה עושה בתרחיש הזה בעידן הדיגיטלי? אתה פונה לקהילות מבוססות שתומכות באמנים.
זה בהחלט מה שהם עשו כשהם מביאים את Flaming Lips לסדרה של אירועים לא מקוונים, ובאופן דומה מה שהם קיבלו עם פרס "Fan Army FTW", שחוגג את האמן שיש לו את התומכים המקוונים הגדולים ביותר. בפעם השלישית (ב-3 O Music Awards) הוענק הפרס ל"חייזרים", מעריצי להקת הפופ-רוק הגרמנית Tokio Hotel. גדודי המעריצים של מלון טוקיו גברו על מעריצי אמנים עם עוקבים נלהבים כמו וואן דיירקשן ו-[סופר ג'וניור](https://veit.uno/tech/amandine/follow/topics/super-junior/). (באופן מפתיע, "המפלצות הקטנות" של ליידי גאגא לא היו מועמדות).
זה מבריק ומתמצא עבוראו פרסי מוזיקה, אשר מוטלת עליהם החובה גם לעורר תנועה (האתר ראה עלייה של 92% בתנועת הפניות חברתיות בהשוואה לפרסי המוזיקה ה-2 O), וגם להכיר בהעצמה הקולקטיבית של מעריצים שהביאה המדיה החברתית. עם זאת, קשה לדמיין צומת ענק בין המעריצים שמסתובבים ב-Flaming Lips לבין מעריצי להקת הבנים הקוריאנית Super Junior.
מבט לא רשמי על הסטטיסטיקה מצביע על כך שאולי זה לא ה-Flaming Lips שמניע את הצלחת האירוע הזה בכלל. Viacom סיפרה לי שבשיאו, אתר פרסי המוזיקה O זכה ל-36,000 צפיות בדף בשנייה, שכולן נבעו מהצבעה והתרגשות בשלוש קטגוריות פרסים מרכזיות: "Fan Army FTW", "חייב לעקוב בטוויטר" ו" OMA Superfan Rundown."
לקטגוריות האלה אין שום קשר למוזיקה, אבל מכבדים את המעריצים שמאחורי האמן. זה לא מפתיע שרגעי השיא של טקס הפרסים מונעים על ידי סלבריטאים יותר מכל דבר אחר. וזה מדבר למתבוננות של פרסי המוזיקה O שהאירוע המסוים הזה מונע הן על ידי ארגון מקוון והן לא מקוון.
איפה זה פספס
באופן טיפוסי של MTV, הזמן שהוקדש באוטובוס נועד להיות חי, לא מתועד ובלתי צפוי. כוכב הג'קאס כריס פונטיוס התגייס כ"ליצן הרודיאו", וסדרה של מארחים נסעו באוטובוס עם קוין, שעשה כמיטב יכולתו להיות במרכז תשומת הלב. אבל אפילו קוין עם ההתלהבות האינסופית שלו מהחיים והחוויות לא הצליח לשמור על הפיד.
24 שעות זה הרבה זמן לראות אנשים מדברים על כלום, ופשוט לא היה מספיק חומר משכנע. אלטרנטיבה מושכת יותר הייתה למקד את זמן ההשבתה בין המופעים במטה המופע בניו אורלינס. במקום שאנשים ידברו בעיקר על כלום, הם יכלו לארגן חומר מילוי פחות מאולתר.
גולת הכותרת היחידה של כל הזמן שביניהם הגיעה מוקדם בבוקר יום חמישי כאשר כוכב הקאנטרי הצעיר האנטר הייז עלה לאוטובוס עם ארבעה מעריצים מתבגרים. זה באמת יכול היה להיות הרגע הכי MTV של התוכנית כולה, עם הייז הבוטח והחביב מופיע באופן אינטימי בזמן שהבנות האלה מתמודדות עם התערובת המוזרה של התרוממות רוח ומבוכה. כמה שזה היה תסריטאי, זה הרגיש כמו רגע אמיתי.
מדוע פרסי המוזיקה של O זכו בזכייה לא מקוונת
לאחר עלות השחר, התגלגלנו להאטיסבורג הקטנטנה, מיס., רק כדי למצוא את הרחובות מחוץ לחדר בום בום של בני שלאורכו מעריצים מעריצים. המקום היה עמוס עד הדלתות ומחוצה לה אזל, ובכל זאת מעריצים מכל הגילאים חיכו במשך שעות לקבל את פני ה- Flaming Lips לעיירה שלהם ב-7:00 בבוקר. זו הייתה סצנת ניצחון עבור הלהקה ועבור פרסי המוזיקה O כי בשלב הזה יותר מכל אחד אחר הרגשת שלאנשים אכפת מאוד ממה שקורה.
בניו אורלינס, הלהקה שברה את השיא עם קצת פחות מ-30 דקות פנויות. לאחר קבלת הפרס, קוין פנה לקהל. "בשעה 5:00 הבוקר, אתה חושב שאתה הולך להגיע לכאן, ואם יתמזל מזלך אתה הולך לזחול פנימה ובקושי תוכל לשיר ובקושי תוכל לנגן, ומקווה שאתה הולכת לשרוד את זה אבל, ככל שהיום עבר, כי יש לנו את ההתכנסות היפה והיפה הזאת, ובכל מקום שהיינו הולכים, הם היו נותנים לנו אנרגיה לכל מקום שהיינו הולכים משם יש הוכח כאן היום, כשהגענו לניו אורלינס עכשיו אני מרגיש 'אני יכול ללכת עוד פאקינג 24 שעות'".
כאשר ויאקום תסתכל על הנתונים הסטטיסטיים ותראה שהאירוע הזה היה מוצלח (וזה היה), הם יסתכלו על 44 מיליון ההצבעות שהם קיבלו, את 1.2 מיליון הסטרימינג ואת בוננזת התנועה שמגיעה מהקהל העולמי. זה אדיר לצמיחת פרסי המוזיקה O. עם זאת, אותם "חייזרים" ילכו להצביע עבור מלון טוקיו בכל מקום - לא משנה מה.
ובכל זאת, ייתכן שהניצחון האמיתי היה ברחובות האטיסבורג, שבהם פרסי המוזיקה O וה-Flaming Lips הביאו משהו לאנשים האלה שבאמת מעולם לא נעשה קודם לכן.
ניוזלטרים אלה עשויים להכיל פרסומות, עסקאות או קישורי שותפים. בלחיצה על הירשם, אתה מאשר שאתה בן 16+ ומסכים לנותנאי שימושומדיניות פרטיות.
